אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תוספת התקציב של מרב מיכאלי תלויה באגרות הגודש צילום: אוראל כהן

תוספת התקציב של מרב מיכאלי תלויה באגרות הגודש

שרת התחבורה השיגה תוספת של 6 מיליארד שקל במשך כ־5 שנים לתחבורה הציבורית, אך אם האגרות לא ייצאו לפועל, התוספת תבוטל

04.08.2021, 08:04 | יובל שדה

לדברי שרת התחבורה מרב מיכאלי תקציב התחבורה, שאושר שלשום בממשלה, הוא תקציב מהפכני, בכך ש־80% ממנו מופנה לתחבורה הציבורית ורק 20% ממנו לכלי הרכב הפרטיים. כך ציינה בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט. האם הוא אכן מגלם בתוכו שינוי אמיתי של סדרי העדיפויות בתחבורה בישראל?

קראו עוד בכלכליסט:

ההישג המשמעותי ביותר של מיכאלי במשא ומתן על התקציב הוא תוספת של 6 מיליארד שקל במשך כ־5 שנים לתחבורה הציבורית. מסבסוד שנתי של כ־10 מיליארד שקל בשנה ב־2021, יגיע הסבסוד ל־12.2 מיליארד שקל ב־2026. תגבור הסבסוד יוביל לרכישה של 3,500 אוטובוסים — עלייה של כ־30% בצי האוטובוסים הארצי, מתוכם 2,500 יהיו חשמליים. מלבד תגבור השירות, בתקציב כלולה תוספת שנתית של 200 מיליון שקל לחמש שנים לטובת הכשרה של כ10,000 נהגים.

מרב מיכאלי שרת התחבורה בוועידה הכלכלית הלאומית 2021 , צילום: אוראל כהן מרב מיכאלי שרת התחבורה בוועידה הכלכלית הלאומית 2021 | צילום: אוראל כהן מרב מיכאלי שרת התחבורה בוועידה הכלכלית הלאומית 2021 , צילום: אוראל כהן

תוספת התקציב של 6 מיליארד השקלים מבוססת כמעט לחלוטין על הכנסות של 1.3 מיליארד שקל בשנה שצפויות להגיע מאגרות הגודש בגוש דן. בתקציב צוין בבירור כי אם אגרות אלה לא ייצאו לפועל, אז רוב תוספת התקציב הזו לא תגיע למשרד התחבורה. נדמה כי מיכאלי הבינה שעליה להתפשר בעניין אגרות הגודש, שההכנסות מהן מספקות לה את הבסיס התקציבי לתוכנית שלה, שכבר זכתה לכינוי "חומש־גודש". מלבד אגרות אלה, 300 מיליון שקל יגיעו מביטול הערך הצבור ברב קו והאחדת תעריפים בין הרב־קו לאפליקציות. 200 מיליון שקל נוספים לתוכנית יגיעו מהסטה של קווי תחבורה ציבורית קיימים, ו־1.35 מיליארד שקל - מהגדלת מסגרת התקציב.

במידה ורפורמת אגרות הגודש לא תעבור, יקבל משרד התחבורה 425 מיליון שקל לטובת שיפור השירות במשך שנתיים, ותוכנית החומש תבוטל.

מאבק נוסף שניהלה מיכאלי עם האוצר נגע בתקנים למשרדה. גורמים במשרד הציגו מחסור חמור בכוח אדם, וציינו כי אחת הסיבות להיעדר תכנון מוטה תחבורה ציבורית בישראל היא מיעוט אנשי מקצוע שיישבו מטעם המשרד בוועדות התכנון. במסגרת ההסכמות עם האוצר, הוחלט על תקצוב של 75 תקנים נוספים למשרד.

פרויקטים "קטנים" נוספים כוללים 90 מיליון שקל לטובת הנגשת התחבורה הציבורית, 7 מיליון שקל לטובת פיילוט של הסעות שיתופיות למרכזי תעסוקה, 60 מיליון שקל לעידוד תחבורה לא ממונעת ו־360 מיליון שקל לטובת קישוריות של תחנות הסעת המונים במטרופולין. 23 מיליון שקל יוקצו לסככות ושילוט אלקטרוני — המהווים בעיה קריטית בכל הקשור לשימוש בתחבורה ציבורית. מעל מיליארד שקל יוקצו לפרויקטים לשיפור התחבורה במגזר הערבי.

בכל הקשור לביצוע ותקצוב פרויקטים לאומיים, מלבד מה שנכנס וזכה לתקצוב המבוקש, יש לבחון גם את כל מה שלא נכנס. הפרויקטים החדשים שתוקצבו כוללים בין היתר את המטרו בגוש דן (תקציב נפרד), קווי הרכבת הקלה בירושלים, הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת, שהיתה בסכנת ביטול, תוכנית נת"צים ושבילי אופניים לאומית, הרחבת כביש 6 ושני קווי BRT בגוש דן — הקו החום והקו הכחול (אוטובוסים שנוסעים על נתיב ייעודי, בדומה למטרונית בחיפה).

הפרויקטים שלא יתוקצבו במסגרת התקציב הנוכחי כוללים בעיקר כבישים שלעת עתה נראה שלא יקודמו, כמו כביש 9 מערב, כביש 39 וכבישי הרוחב בשרון. כמו כן, על אף שהקמת שדה תעופה חליפי מופיעה בחוק ההסדרים ובקווי היסוד של הממשלה, אין תקציב לבנייתו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות