אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעיה בגבייה: המדינה מוחקת מיליארדי שקלים מחובות שמגיעים לה צילום: שאטרסטוק

דו"ח המבקר

בעיה בגבייה: המדינה מוחקת מיליארדי שקלים מחובות שמגיעים לה

לפי דו"ח המבקר, משרדי הממשלה מתקשים לממש את זכויותיהם בתחומים כמו גביית חובות, תביעות פיצויים ותביעות אזרחיות; כך למשל, מתחילת 2017 ועד אמצע 2020 מחקה ועדת המחיקות של החשב הכללי 1.65 מיליארד שקל חובות של חברות שלא שילמו אגרה שנתית, רשם החברות לא תבע אותן - ועל החובות חלה התיישנות. ב-15% מהמשרדים טוענים: יש פגיעות בזכויותנו שאנחנו כלל לא יודעים לזהות

04.08.2021, 10:59 | שלמה טייטלבאום

אנו מצפים מהמדינה להעניק לנו סעד ולהגן עבורנו על זכויותינו, ומתרעמים בצדק כשזה לא קורה. אלא שמדו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, עולה כי המדינה עצמה, על משרדיה וגופיה הרבים, לא דואגת לממש את זכויותיה שלה ולא תובעת כספים רבים שמגיעים לה. בכך, המדינה למעשה פוגעת בחובתה כלפי אזרחיה. זכויות המדינה שאינן ממומשות כוללות בין היתר תחומים כמו גביית חובות, תביעות פיצוי בגין נזקים לנכסי מדינה, תביעות דמי שימוש על החזקה לא חוקית בקרקע ותביעות אזרחיות בהמשך להליך פלילי.

קראו עוד בכלכליסט:

דו"ח המבקר ממפה את הכשלים שמביאים לכך שהמדינה לא ממצה את זכויותיה, וזאת למרות מספר החלטות ממשלה בנושא. בפרק הראשון מתמקדת הביקורת בכך שגופים רבים (42%) בכלל לא מיפו את זכויותיהם או את המקומות שבהם יש סיכון שיפגעו הזכויות שלהם; בנוסף, 15% ממשרדי הממשלה סבורים שיש פגיעות שהם לא יודעים לזהות. חוץ מכשל המיפוי, יש בעיה של ניסוח סדרי עדיפויות - באילו תביעות מתמקדים קודם - כאשר רק ב-15% מהמשרדים נעשו זאת. בעיית סדרי העדיפויות נוגעת לכך שאין מתודת אמידה ברורה לגובה התקבול המצופה, והסכומים תלויים במידה רבה בהערכתו של הפקיד.

 , מתוך: דו"ח מבקר המדינה מתוך: דו"ח מבקר המדינה  , מתוך: דו"ח מבקר המדינה

בכמה כסף מדובר?

ישנם חובות רבים שמגיעים לשלב שבו צריך למחוק אותם לחלוטין, כמו לדוגמה במקרים שהחוב התיישן בגלל רשלנות הממשלה או שבעל החוב פשט רגל. מחיקת חוב נמצאת בסמכות ועדת מחיקה משרדית, ובמקרים מסוימים בוועדת מחיקה עליונה של החשב הכללי. משנת 2017 ועד אמצע 2020 נמחקו בוועדות המשרדיות כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר בין היתר משרד הכלכלה מחק חוב של 577 מיליון שקל, רמ"י - חוב של 353 מיליון שקל, ומשרד הבינוי והשיכון חוב של 300 מיליון שקל. 

אך המספר המדהים באמת הוא סכום החובות שוועדת המחיקות העליונה של החשב הכללי מחקה: מדובר ב-6.9 מיליארד שקל, מתחילת 2017 ועד אמצע 2020. סכום זה משקף 93% מסך המחיקות שעלו לדיון בוועדה. בין המחיקות הבולטות ניתן למצוא 1.65 מיליארד שקל שנמחקו עבור חברות שלא שילמו אגרה שנתית לרשם החברות, רשם החברות לא זכר לתבוע אותן ועל החובות חלה התיישנות. 

עם זאת, יש לציין כי המבקר כלל בחישוביו את חצי מיליארד שקל שמחק משרד הכלכלה בגין חדלות פרעון: מדובר בכספי המדען הראשי (כיום הרשות לחדשנות), וכספים אלו מחולקים מלכתחילה מתוך ידיעה שחלק מהחברות יגיעו לחדלות פרעון. זו בדיוק המטרה של רשות החדשנות - להקטין את הסיכון למשקיעים פרטיים וליזמים מהבחינה הזו.

 ,   ,

בדוחות הכספיים של ישראל ל-2019 סעיף חייבים ויתרות חובה עומד על כ-67  מיליארד שקל, ובשנת 2020 על כ-70 מיליארד שקל. מתוך סעיף זה, הסעיפים הנוגעים לגביית חובות הם 'הכנסות בעסקאות חליפין' ו'הכנסות מעסקאות שאינן חליפין', כאשר העסקאות האחרונות מבטאות בעיקר חיובי מס. החובות הללו הגיעו בשנת 2019 ל-39 מיליארד שקל, ובשנת 2020 ל-43 מיליארד. דו"ח המבקר מתמקד רק בחובות שאינם גביית מסים, כאשר סכום זה עמד על כ-18 מיליארד שקל ב-2019, ועל כ-19 מיליארד ב-2020. ישנה אי בהירות לגבי מידת הפוטנציאל של גביית הסכומים הללו, אך מכל מקום חשוב להעלות את הנושא שלהם לסדר היום הציבורי.

מרכזים מאמצים

מספר גופים ממשלתיים אחראים לרכז את המאמצים לגביית החובות ולפתיחה בהליכים משפטיים. הבולטים שבהם הם מינהל הגביה הממשלתי שבתוך רשות האכיפה והגבייה, החשכ"ל והחטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה. הגופים הללו מבצעים את עבודתם בשנים האחרונות: כך לדוגמה, מינהל הגבייה גבה ב-2020 כ-67 מיליון שקל, וב-2019 כ-63 מיליון שקל. לעומת זאת, הפרקליטות הגישה ב-2017 273 תביעות יזומות וב-1019 רק 184 תביעות יזומות. עם זאת, כל הגופים הללו לא יכולים לעבוד כמו שצריך בלי שמיפוי החובות במשרדים ובגופים הממשלתיים יתבצע טוב יותר. לכן, המלצות המבקר העיקריות הן שמשרד האוצר ימשיך לקדם תהליכים של הנחיה מקצועית לכל המשרדים ולכל היועצים המשפטיים, ויעזור למשדים למפות את כל הפגיעות בזכויות שלהם ולתעדף את הנושאים בהם הם רוצים לטפל. בנוסף מוצע לייצר תהליך אמידה אחיד לחובות.

 ,   ,

המבקר ממליץ לחשב הכללי לבנות תוכנית רב שנתית לצמצום גובה הסעיף 'חייבים ויתרות חובה'. מכיוון שחלק מהחובות הם פנים-ממשלתיים, מוצע גם לבנות מודל התחשבנות בין המשרדים. כמו כן מבקש המבקר לייצר נהלים ברורים ומתבקשיםף לפיהם המשרדים ישמרו על כל מסמך שיוכל בעתיד לסייע למדינה לתבוע ולזכות בתביעתה האזרחית.

לא מיותר לציין כי בחוק ההסדרים יש שני צעדים שמתכתבים עם התופעה שהמבקר מצביע עליה. הראשון הוא הצעד שהציעה רשות המסים, לפיו כבר בעת השומה יגבו מהנישום 30% מסכום השומה, גם אם החליט הנישום ללכת לבית המשפט; השני מכונה 'ייעול הגבייה הממשלתית', כאשר בהצעה זו הוחלט להכניס עוד שורה רחבה של אגרות לסמכות של המרכז לגביית קנסות, ובכך לטייב את גביית האגרות הללו. לפי האוצר, המהלך הזה יניב 10 מיליון שקל ב-2022, 40 מיליון ב-2023 ו-80 מיליון ב-2024.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות