המשטרה פועלת הרבה יותר כלפי יוצאי אתיופיה מאשר כלפי יתר האוכלוסיה

שיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גבוהים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה, ומידת האמון של הקהילה האתיופית במשטרה נותרה מועטה, כך קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח ביקורת שפרסם בנושא התנהלות גורמי האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה. זאת' על רקע מחאה ציבורית חריפה של הקהילה האתיופית והפגנות סוערות בשנים האחרונות. 

המבקר קובע בדו"ח כי חמש שנים לאחר שהוחל ביישום התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ולאחר שפורסם דוח הצוות הבין-משרדי, ובו גובשה תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, נמצא כי המציאות לא השתנתה באופן משמעותי, ויוצאי אתיופיה ממשיכים להביע תחושות של אפליה וחוסר ביטחון אישי במרחב הציבורי. 

מחאת יוצאי אתיופיה מחוץ לכנסת | צילום: אוהד צויגנברג

מסקנת המבקר היא כי "על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג, לפעול בשקיפות תוך שיתוף פעולה ושיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות מצד גורמי האכיפה, על מנת שאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים".

אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ-155 אלף איש, כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל. גל מחאת הקהילה החל בשנת 2015 בעקבות סרטון שהופץ בתקשורת ובו נראים שני שוטרים מכים חייל במדים יוצא העדה האתיופית, ובעקבותיו גיבשה המשטרה באותה שנה תוכנית לחיזוק האמון בינה לבין יוצאי אתיופיה. בשנת 2016 החליטה הממשלה על הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. בתחילת 2019 התחדש גל המחאה של יוצאי אתיופיה בעקבות שני מקרי מוות של צעירים מהעדה בידי שוטרים.

הביקורת של משרד המבקר בדקה את התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה בשנים 2015 – 2020, והיא נערכה במשטרה, במח"ש, במשרד לביטחון הפנים, במשרד המשפטים, בצה"ל, בשירות בתי הסוהר ובהנהלת בתי המשפט. 

על פי דו"ח המבקר, נמצא כי בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי, החל במעצר, דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסייה. כך למשל, מצא המבקר כי שיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019 היה פי 3.8 בקרב קטינים ופי 1.9 בקרב בגירים לעומת כלל האוכלוסייה. לדברי המבקר, "הנתונים מעידים על שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. הנתונים מראים על חריגות גבוהה במיוחד עבור קטינים יוצאי אתיופיה". 

הלוויתו של סלמון טקה | צילום: ליאור אל חי

המבקר מציין כי במסגרת התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ננקטו פעולות שהביאו למגמת הפחתה בשיעורי השיטור והאכיפה כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשנים 2015 – 2019 –  ירידה של 4%  בשיעור המעצרים ושל 2% בשיעור תיקי החקירה – אולם עדיין מדובר בשיעורים גבוהים בהרבה משיעורם באוכלוסייה. עוד ציין המבקר, כי הסתמנה מגמת יציבות או גידול מתון בשיעור נתוני השיטור והאכיפה כלפי בגירים יוצאי אתיופיה. 

בנוסף נמצא כי בשנים 2015 - 2019 שיעור הקטינים מקרב יוצאי אתיופיה שהופנו להליך טיפול מותנה (הליך חלופי להליך הפלילי) היה קטן ב-10% משיעור הקטינים שהופנו לתהליך זה מקרב כלל האוכלוסייה, באופן ש"בפועל קיים פער בהזדמנות הניתנת לקטינים יוצאי אתיופיה ליציאה מהירה ממעגל הפשע באמצעות הליך זה". 

רק 13% מיוצאי אתיופיה ענו בסקר שהם נותנים אמון במשטרה

נתונים אלה ואחרים מסבירים כנראה את סקרי העמדות שקיימה המשטרה בקרב יוצאי אתיופיה, מהם עלה בין השאר כי בשנת 2019 חלה ירידה חדה במידת האמון ושביעות הרצון שלהם מהמשטרה - רק 13% מהמשיבים אמרו שהם נותנים אמון במשטרה, רחוק מיעד ה-30% שהציבה לעצמה המשטרה. "למרות הפעולות הממשלתיות ופעולות גורמי האכיפה השונים שננקטו בשנים האחרונות", ציין המבקר, "יוצאי אתיופיה חשים כי הפעולות האמורות לא באו לידי ביטוי בשטח במידה מספקת ולא חוללו שינוי מהותי בתפיסה הבסיסית ובחוסר השוויון בהתנהלות גורמי האכיפה כלפיהם.

בהקשר זה מציין המבקר כי בשנים 2015 - 2018 "פחת הקשב הפיקודי של המשטרה לתוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, האחריות לתכלול התוכנית ולניהולה פוצלה בין יחידות שונות, ועלו פערים בעשייה של כלל הגורמים במשטרה שהיו שותפים לתוכנית. כל אלה הביאו להתרופפות ביישום השוטף של התוכנית ופגעו בקידומה, בביצוע עבודת מטה שמטרתה להעריך מחדש את התוכנית ובהשגת מטרותיה. נכון למועד סיום הביקורת אין גורם במשטרה שבוחן במבט-על את מכלול ההיבטים הקשורים להתנהלות המשטרה אל מול יוצאי אתיופיה ופועל לשימור הפעילות בתחום".

יוצאי אתיופיה מגישים פי 2 יותר תלונות למח"ש משיעורם באוכלוסיה

ממצא נוסף של המבקר בדו"ח מצביע על דפוס בעייתי של השארת תיקי חקירה פתוחים של קטינים לקראת גיוס, ש"נופלים ביו הכסאות", מה שעלול למנוע מהם את ההזדמנות להתגייס לצה"ל ולהשתלב בחברה. בנוסף נמצא כי רק 48 מתוך 140 בקשות של קטינים וצעירים ממוצא אתיופי למחיקת הרישום הפלילי שלהם נענו בחיוב, וכי מיעוט בקשות המחיקה שהגישו הצעירים בהתאם למתווה שהוצג על ידי נשיא המדינה ושרת המשפטים "מעיד על פערים בהתאמת המתווה ובשיווקו במתכונתו הנוכחית לצעירים אלה, נוכח חוסר האמון שהם חשים כלפי רשויות אכיפת החוק".

המבקר מציין לרעה גם את יישום התוכנית להפעלת מערך של מש"קים ייעודיים לקהילת יוצאי אתיופיה שנועדה לחזק את האמון והקשר הישיר בין המשטרה לבין הקהילה. "במועד סיום הביקורת נמצא כי עדיין לא גובשו תפיסת הפעלה, יעדים להשגה, מדדים ומנגנון בקרה ייחודיים למש"קים הייעודיים לקהילת יוצאי אתיופיה", כתב המבקר, שהצביע גם על שונות רבה במידת ההנעה והקידום של התוכנית המשטרתית ביו תחנה לתחנה. 

עוד מצא המבקר כי שיעור התלונות שהגישו יוצאי אתיופיה למח"ש גדול ביותר מפי שניים משיעורם של אנשי הקהילה בקרב כלל האוכלוסייה – 4.5% מכלל התלונות למח"ש בין השנים 2017 - 2020 (1,074 תלונות) היו של יוצאי אתיופיה. 

כ-60% מהתלונות, ציין המבקר, מקורן בתיקי החקירה עצמה, שמתועדת בהם אמירה או טענה שהעלה החשוד בנוגע לשימוש בכוח שהפעיל נגדו שוטר. אולם, התגלה ש"לרוב תלונות אלה אינן מבוררות והן נסגרות כי המתלונן זונח את תלונתו". לדברי המבקר על מח"ש לתת את הדעת לסגירת התלונות של יוצאי אתיופיה, לאתר את המתלונן ולהסביר לו את חשיבות העניין ואף לשפר את מערכות המחשוב שלה: "על מח"ש ומחלקת המשמעת במשטרה לפעול להסדרת הטיפול בתלונות על שוטרים שהפעילו כוח שלא כדין כלפי יוצאי אתיופיה, באופן שלא יישארו תלונות שלא יטופלו בשל חוסר בהירות לגבי הגורם המוסמך לטפל בהן". 

בנוסף צוין כי אין גורם אחד שמתכלל את כל התלונות של יוצאי אתיופיה על התנהלות בלתי הולמת של שוטרים, המתקבלות במשטרה ובמח"ש וכי גופים אלה לא מבצעים ניתוח של תלונות על אלימות ויחס גזעני של שוטרים (דוגמת פילוח של תלונות לפי קבוצות אוכלוסייה ופרופיילינג). המבקר ציין כי דבר זה עשוי היה לשמש את רשויות האכיפה להתמודדות עם תופעות פסולות בקרב אנשי משטרה וכלי לשיפור היחס המפלה והגזעני. המבקר ממליץ כי "המשטרה תנתח באופן שוטף נתונים על השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה ותשווה אותם לנתונים על השיטור והאכיפה כלפי כלל האוכלוסייה, על מנת לקבל תמונה רחבה על הפערים ביניהם הן במישור הארצי והן במישור המקומי". 

שיעור הקצינים יוצאי אתיופיה במשטרה ובשב"ס נמוך מאוד

עוד נקודה שבחן המבקר נוגעת לשאלה האם ישנו ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה במשטרה. המבקר אמנם מצא כי שיעור השוטרים מקרב הקהילה האתיופית עמד על כ-3%. עם זאת, בקרב הקצינים במשטרה שיעור יוצאי אתיופיה הוא כ-1% בלבד. באותו אופן, בשב"ס שיעור הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה הוא כ-5.5%, כאשר בקרב הקצינים בשב"ס השיעור הוא כ-2% בלבד מכלל הקצינים.

נקודה נוספת שציין המבקר בדו"ח נוגעת למיעוט כתבי האישום של הפרקליטות, שבהם נעשה שימוש במניע גזעני לפי סעיף 144ו' לחוק העונשין. "נמצא כי מספר האישורים להוספת המניע הגזעני בכתבי האישום הולך ופוחת: בשנת 2019 אושרו בסך הכול תשע בקשות, וזאת לעומת 33 בשנת 2015, שלא בהלימה לתחושות הציבור והאוכלוסיות הסובלות מגזענות", ציין המבקר.

ועוד נקודה הקשורה למשרד המשפטים שמציין המבקר נוגעת ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. לדבריו, מאחר שלא הוקנו ליחידה סמכויות אכיפה לצורך מילוי תפקידיה ואף אין לה מעמד מקצועי, בפרט מול מח"ש או המשטרה, אופן טיפולה בתלונות מוגבל ומסתכם במעקב טכני אחר הטיפול בתלונה ועדכון המתלונן בממצאים. המבקר ממליץ לעגן את סמכויות היחידה, "לצורך טיפול, פיקוח, בקרה ואכיפה יעילים בנושאי גזענות ואפליה".