המצב המשפטי של שי אביטל – המומחים מנתחים

עד לאחרונה היה שי אביטל סוכן דוגמניות ואיש עסקים מבוקש. מדורי הרכילות הדהדו את שמו ותמונותיו, לרוב ליד נשים צעירות ויפות, ואורח החיים שניהל היה כביכול נוצץ וחוויתי עבור לא מעט מהמתבוננים מהצד. אולם, תחקיר עיתונאי ושורת תלונות על הטרדות מיניות ועבירות מין שנעשו על ידו לכאורה, הפכו אותו ביום אחד מאדם שרבים מבקשים את קרבתו, לאדם שרבים מנסים להתרחק ולהתנער ממנו ומעטים רוצים להיות מזוהים איתו. בהמשך לפורום המשפט של dun's 100 בתחומי צווארון לבן ומשפט פלילי, שדן בין היתר בהיבטים המשפטיים של פרשיית שי אביטל, שאלנו כמה מעורכי הדין הבכירים בישראל בתחומים אלה, כמה שאלות נוספות ומשמעותיות הקשורות לפרשיה, וזאת על מנת להבין לא רק את מצבו הנוכחי של אביטל, אלא גם את האפשרויות והתרחישים האפשריים העתידיים העומדים על הפרק. לכתבנה התראיינו עו"ד ניר יסלוביץ, מייסד ובעלים של 'ניר יסלוביץ משרד עו"ד', עו"ד ארז אבוהב, מייסד ובעלים של 'ארז אבוהב משרד עו"ד', עו"ד קובי בן שעיה מומחה למשפט פלילי, ועו״ד זכי כמאל, משנה לראש לשכת עורכי הדין לשעבר. 

לתקשורת יש חלק מרכזי ומשמעותי בחשיפת הפרשיה. עד כמה לתקשורת יש גם השפעה על גזר הדין? האם השופטים מושפעים מהלך הרוח התקשורתי?

עו"ד ניר יסלוביץ: "אין ספק שהתקשורת הפכה היום להיות שחקן מרכזי שלא ניתן להתעלם ממנו בזירה המשפטית. ולראיה, שהכתבים עצמם ממש ליוו חלק מהמתלוננות להגיש תלונה במשטרה, לאחר שאותם כתבים ממש שכנעו את המתלוננות לעשות כן. עצם העובדה שכתב מלווה מתלוננת לתחנת המשטרה, מאיינת כל טענה אודות כך שהכתב בא להציג כתבת תחקיר בשעה שהוא איבד את האובייקטיביות של התחקיר ולקח צד בליווי מתלוננת לתחנת משטרה כזאת או אחרת. מנגד, ההגנה תטען בעתיד לבוא שהתלונות של חלק מהמתלוננות "זוהמו" בשעה שנפרסו בתקשורת בזו אחר זו ולכן צריך להטיל ספק באותנטיות של מרבית מהתלונות שהוגשו למשטרה בעניין זה. אין בכלל ספק שהתקשורת משפיעה על הענישה המוטלת על נאשם בתיק "תקשורתי" והראיה הטובה ביותר הינו העונש שהוטל בפרשת כרמל מעודה". 

עו"ד זכי כמאל: "בתוך עמו יושב השופט, והוא איננו ספון במגדל השן. הוא מכיר ויודע הוא את עמו, מנהגיו ואורחותיו. בד בבד, אין הוא נדרש רק להכירם ולקבלם, יש לו תפקיד גם בעיצובה של החברה וערכיה. אני יכול להגיד בביטחון מלא ששופטי ישראל אכן יושבים בתוך עמם, אלא, שלהיותו של השופט כזה, כלומר שאינו מורם מעם ואינו מנותק ממנו, יש גם משמעויות נוספות ואחת מהן היא זו הקשורה בחשיפתו לתקשורת. ככל שיקפיד השופט הדן בתיק פלוני על ריחוק מאותן ידיעות העוסקות בתיק, הרי שככל שהתיק מצוי בליבו של ויכוח ציבורי או ככל שרם מעמדו בסדר היום הציבורי, תגדל יכולתו האובייקטיבית של אותו שופט שלא להיחשף לידיעות ולפרסומים אודותיו. 

יהיה מי שיטען שלא משנה רמת החשיפה של השופט הרי בבואו להכריע את דינו של נאשם ו/או לגזור דינו לאחר הרשעתו, יש לשופט רק את שמונח בפניו. ובכן, לדעתי, השופט אדם בשר ודם הוא וגם אם לא יעשה שימוש מודע במידע שפורסם ו/או הובא בכלי התקשורת, הרי שמרגע שהוא נחשף לאותו מידע  עומדים בפניו גם הפערים, בין החומר הראייתי שהונח בפניו במהלך המשפט, לבין החומר התקשורתי אליו נחשף. פערים אלו, בין גרסת המתלוננת כפי שהובאה בעיתון לבין דבריה על דוכן העדים, בין העובדה שמיד עם הפרסום נעלם מן הארץ אותו אדם שהוחשד על ידי התקשורת, לבין גרסתו מעל דוכן העדים; פערים אלו, התמיהות שעולות בעקבותיהם, הם אלו שמסכנים את הטיית דעתו של השופט, יותר מאותה מילה כתובה אותה זוכר ויודע השופט כי קרא בעיתון ועל כן לא יתייחס אליה בהכרעת דינו. מדובר בדיון אשר איננו שטחי, והוא אינו ממצה עצמו לשאלה האם נחשף השופט לפרסום, ואם כן – האם לא יידע שלא להשתמש במידע אליו נחשף בכלי התקשורת ולהגביל עצמו למידע שהונח בפניו בהליך המשפטי בלבד. אין בשאלות אלו די בכדי למצות את הדיון שכולל סוגיות שבתת מודע של אדם. ככל שזה המצב, טוב יהיה אם התקשורת תבצע תפקידה החשוב כתקשורת חוקרת, מציפה, ואולם תדע את מקומה ומתי עליה לעצור, ותותיר את מלאכת הבאת הראיות, ניתוחן פרשנותן ומשקלן – בידי הגורמים המוסמכים והאמונים על מלאכה זו".

עורכי דין זכי כמאל ניר יסלוביץ קובי בן שעיה ארז אבוהב

עו"ד ארז אבוהב: "יש לציין זאת באותיות קידוש לבנה: התקשורת חורצת גורלות של חשודים ונאשמים במשפט הפלילי. שופט מסור ומקצועי ככל שיהיה אינו יכול להתעלם מההשפעה התת הכרתית על הפרסום בתקשורת והלך הרוח בחברה, בפרט שמדובר בתיקים של אנשי ציבור.

לכן, לא רק שלחוקרי המשטרה יש נטייה מוכחת לקדם את עצמם ואת יוקרת יחידתם ע"י חקירת יתר והפללת יתר של אנשי ציבור, אלא שיש גם השפעה על גזר הדין, גזרי הדין של משה אבגי ושל פאינה קירשנבאום מחזקים את הנושא. אך לא רק, אם נבצע סקירה של גזרי הדין שניתנו כלפי אנשי ציבור נראה שמרבית השופטים נוקטים בגישה הידועה של מבחן הדוגמא והמופת והצורך להחמיר עמם. חשוב לציין שיש גם שופטים בודדים שחושבים אחרת ונותנים משקל לנזק התקשורתי שנגרם כתוצאה מההליך המשפטי לאיש הציבור ולמשפחתו. אין פסיקה אחידה בנושא כל מקרה ונסיבותיו".

עו"ד קובי בן שעיה: "תיקים עם פרופיל תקשורתי גבוה מובילים תחילה לטיפול משטרתי נרחב יותר, בדמות הקמת צוות חקירה מיוחד לטיפול בפרשיה, ובשלבים מוקדמים מוצמד לתיק פרקליט מלווה אשר אחראי על לווי החקירה לצד הצוות החוקר. לא ניתן להתעלם מדעת הקהל המושמעת באמצעי התקשורת, במדיה וברשתות הדיגיטליות באופן בלתי פוסק, הן ע"י הפרט והן ע"י ארגונים שונים בדמות מרכזי הסיוע.

בסופו של יום החשיפה התקשורתית האינטנסיבית "מונחת" גם על שולחנו של בית המשפט, כאשר עיני הציבור משוועות לענישה חמורה "ומצופה מהם" כי יתנו בגזר דינם ביטוי לזעקת ההמון, כאמור, הבלתי פוסקת. ניתן לראות זאת בפסיקת בימ"ש מהעת האחרונה בעניינם של כרמל מעודה, משה איבגי פאינה קירשנבאום".

ככל שהזמן עובר הולכות ומתרבות התלונות נגד אביטל והן גם מגיעות מנשים שונות. עד כמה המצב מסבך את אביטל?

עו"ד ארז אבוהב: "במקרה של שי אביטל, עושה רושם שעושים שימוש לרעה בתקשורת כדי להשפיע על החקירה ולקרוא לעוד מתלוננות. אין חמור מכך שאיש תקשורת מצטלם בהפגנתיות עם המתלוננות מחוץ לתחנת המשטרה. מבלי לפגוע בכבודן של מתלוננות, מתחזקת התחושה שיש פה משהו אישי מעבר למעשה האסור שממילא מתואר על הגבול שבין מוסרי לפלילי. לתקשורת אסור לקחת צד מאחר והיא גורמת להטיית המשפט וצריכה לצאת אמירה ברורה כנגד מעשיו של איש התקשורת". 

עו"ד קובי בן שעיה: "העובדה כי באמצעי התקשורת הופץ כי הוגשו מס' רב של תלונות מבחורות שונות כנגד שי אביטל, היא אינה חזות הכל ואינה מעידה בהכרח כי לימים יוגש נגדו כתב אישום הכולל את כלל התלונות. היחידה החוקרת תידרש לבחון בזהירות יתירה את כל אחת מהתלונות באופן נפרד, לבחון את העיתוי של הגשת התלונה, החיזוקים הנדרשים לה, גרסת החשוד לכלל הטענות ועימותים בין החשוד למתלוננות. לא אחת החלו פרשיות בקול תרועה רמה ולימים הסתיימו בקול ענות חלושה. יש לזכור כי גם בשיטת המשפט הישראלי לחשוד יש זכויות, וביו היתר, הזכות המרכזית שקולו ישמע. 

במקרה שלפנינו דומה כי גורלו וגזר דינו של אביטל נחרץ ע"י התקשורת במשפט שדה, ולא ע"י מערכת המשפט". 

עו"ד ניר יסלוביץ: "ריבוי התלונות כנגד שי אביטל יוביל לכך שהמשטרה תטען כאשר שי אביטל ייעצר, כי ריבוי התלונות הזהות מעיד על דפוס ביצוע של מעשים דומים, מה שמחזק את עוצמת הראיות העומדות כנגדו, בשעה שקיים דפוס פעולה זהה לכאורה מבחינת התיאורים של המתלוננות".

על רקע התלונות במשטרה ובתקשורת ובהקשר לענישה והסנקציות שעלולה המשטרה ועלול בית המשפט לנקוט נגדו, מה התרחיש הטוב עבור אביטל, ומה התרחיש הרע מבחינתו?

עו"ד קובי בן שעיה: "לאור ריבויי המתלוננות ומהות העבירות שפורסמו בתקשורת, סביר להניח שהמשטרה תבקש להורות על מעצרו של אביטל לצורכי חקירה. הגשת תלונה היא צעד ראשון אך לא האחרון. בתיקי עבירות מין קבלת ההחלטה על הגשת כתב האישום מסורה לפרקליטות. ככל שהפרקליט המטפל יסבור כי יש סיכויי סביר להרשעה בעניינן של מס' מתלוננות, הרי שבמצב דברים זה, חשוף אביטל לכך שהפרקליטות תגיש כנגדו כתב אישום וזאת לצד בקשה להורות על מעצרו בתנאים מגבילים. בהתאם לחומרת המעשים שעשויים להיות מיוחסים לו לכאורה.

חשוב לזכור כי הגשת תלונה אינה מובילה באופן אוטומטי להגשת כתב אישום. ככל שיתגלו בקיעים וסדקים בגרסתן של המתלוננות, הדבר ישליך באופן ישיר על התפתחות התיק וקבלת ההחלטה בו".

עו"ד ניר יסלוביץ: "כל סניגור מנוסה מבין שלא ניתן להתנבא על גורל של תיק מבלי לצלול לעומקם של חומרי החקירה ולכן קשה להתנבא מה העונש שיוטל בסופו של יום על ידי בית המשפט. אך אין ספק שבאם שי אביטל יחזור ארצה הוא ייעצר באופן מיידי ועליו להיערך לכך כדבעי ולא לנהל את הגנתו באמצעי התקשורת מה שרק עלול להזיק להגנתו".

עו"ד ארז אבוהב: "לדעתי, מוקדם עדיין להציף תרחישים כל עוד החקירה מתקדמת. תלוי בכמות המקרים ובאופי המעשים".