אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לכבוד: ראש הממשלה נפתלי בנט, הנידון: טיפול בסרבני חיסון קורונה צילום: אי פי איי

לכבוד: ראש הממשלה נפתלי בנט, הנידון: טיפול בסרבני חיסון קורונה

מסתובבים בקרבנו מאות אלפי, ואולי יותר, סרבני חיסון, המהווים סכנה ברורה ומיידית לחברה. חובתך, כראש ממשלה, למנוע את הסיכון הרב שהם גוזרים על הציבור

05.08.2021, 06:53 | משה גורלי

העתק: היועמ"ש אביחי מנדלבליט

א.נ,

מסתובבים בקרבנו מאות אלפי, ואולי יותר, סרבני חיסון שמסכנים את בריאותם של מרבית הישראלים, מאיימים עליהם בהגברת התחלואה, בסגר, בריסוק הפרנסה, בפגיעה בכלכלת המדינה. כמי שעומד בראש המדינה עליך לנקוט בצעדים נחרצים להוקעתם, ובמידת הצורך אף להדרתם מהמרחב הציבורי המשותף, שבו האיומים על יתר האוכלוסייה עלולים להתממש.

קראו עוד בכלכליסט:

דמוקרטיה נבחנת בין היתר באיזון בין זכויות הפרט לחברה; בין זכות הבחירה והאוטונומיה של אדם על גופו, לבין השלכות בחירתו על הכלל. והכלל במקרה זה אינו זכויות מופשטות של המדינה, אלא זכויות של כלל אזרחיה, כולל הח"מ, בן 60 פלוס ועשיר בנתוני רקע.

קשישה מקבלת חיסון נגד קורונה בביה"ח איכילוב, צילום: אביגיל עוזי קשישה מקבלת חיסון נגד קורונה בביה"ח איכילוב | צילום: אביגיל עוזי קשישה מקבלת חיסון נגד קורונה בביה"ח איכילוב, צילום: אביגיל עוזי

בחירתו של אדם שלא להתחסן מהווה סכנה ברורה ומיידית לחברה. כוחו של החיסון במניעת הדבקה ומחלות קשות מוכח. אלא שכוחו אינו אבסולוטי. אילו החיסון היה מגן עליי במאה אחוז, ניתן להבין את המתנגדים. אבל ההגנה היא פחותה וגם נחלשת עם הזמן. לכן, מוטלת עליך ביתר שאת החובה להגן עליי מפני הסרבנים, יהיו נימוקיהם אשר יהיו.

אגב, נימוקם החזק ביותר הוא השלכות לא ידועות לטווח הארוך. לכך שתי תשובות. ראשית, כשהצלת חיים על הפרק, נדחים שיקולי הטווח הארוך. הפניצילין התגלה ב־1928, ופיתוחו לתרופה לקח 12 שנה. ובכל זאת, השפעתו החיובית על טיפול בזיהומים והצלת חיים היתה מיידית. שנית, הסולידריות החברתית. המצב שבו הרוב המתחסן הוא זה שנושא בנטל, ואילו המיעוט שמסכן את הרוב מנפנף באידיאולוגיה אגואיסטית של "אני את נפשי הצלתי", הוא בלתי נסבל. למה שאשרת בצבא? למה שאשלם מסים? הרי לכל סרבנות יש מניע אידיאולוגי.  

ושוב יודגש: לא חשוב עד כמה צודק סרבן החיסון. זו אינה השאלה. מנהיגות תפקידה לאזן את ה"צודק" שלו עם צורכי הכלל והחברה. ובמקרה הזה מדובר בבריאותו ובפרנסתו של רוב הציבור.

ראש הממשלה נפתלי בנט ישיבת ממשלה, צילום: EPA ראש הממשלה נפתלי בנט ישיבת ממשלה | צילום: EPA ראש הממשלה נפתלי בנט ישיבת ממשלה, צילום: EPA

מדובר בצעדים מדודים ומידתיים שיש לנקוט כלפי הלא־מתחסנים: בדיקה שלילית כתנאי כניסה למקום העבודה ולאירועים חברתיים. בדיקה שנערכה ב־24 השעות האחרונות, לא 72 שעות, ואת עלותה יש להשית על הסרבן.

כעת המצב הוא שהלא מתחסנים מסכנים את זולתם, ובמקביל תובעים שוויון מוחלט במרחב הציבורי. זה אגואיזם טהור, וחובתך כראש ממשלה למנוע את הסיכון הרב שנגזר ממנו. מנהיגות, כבר למדת, ואתה עדיין לומד, דורשת החלטות קשות. וזו דווקא לא קשה במיוחד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות