אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בקבינט מדברים על סגר, אבל הביקורת מחוצה לו רק מחריפה צילום: אי פי איי

בקבינט מדברים על סגר, אבל הביקורת מחוצה לו רק מחריפה

רופאים וחוקרים בכירים מצביעים על נזקי הסגר לעומת התועלת הקטנה שהוא מניב. הם קוראים לשנות את ההתמודדות עם המגפה ולגוון את הקולות המייעצים לממשלה. "בחינה של ההתנהלות של משרד הבריאות מעלה תחושה קשה של היסטריה"

05.08.2021, 07:05 | אדריאן פילוט

קבינט הקורונה בראשות ראש הממשלה, נפתלי בנט, ממשיך במגמת הקשחת המגבלות לנוכח מה שפקידי משרד הבריאות מגדירים עלייה חדה בתחלואה. 

בין הצעדים עליהם החליט הקבינט ניתן למנות את הרחבת מתווה "התו הירוק" גם למקומות בהם ישנה התקהלות בת פחות מ־100 אנשים, ולכל הגילאים; חובת עטיית מסכות גם בחללים פתוחים אם יש התקהלות של יותר מ־100 איש; העברת משרדי הממשלה למתכונת של 50% עבודה מהבית (תוך המלצה גם למגזר העסקי לנהוג כך); והכנסה של 18 מדינות לרשימה הכתומה (צעד שזגזגו איתו שלוש פעמים: נקבע ליום שישי, אז לרביעי ואחר כך הוקדם לראשון).

קראו עוד בכלכליסט:

עם זאת, מה שמשך את רוב תשומת הלב הציבורית והתקשורתית מהישיבה של שלשום היתה הקריאה של כמה פקידים במשרד הבריאות להתחיל להתכונן לסגר בחגי תשרי, קריאה שגם בנט עצמו, אשר חרט על דגלו "חיים לצד קורונה", דאג להדהד כדי להכין את הקרקע. 

פרופ פרופ' אמנון להד ופרופ' שושי אלטוביה. עדיף להשקיע ברפואה בקהילה פרופ

"מגפת הדלתא מדבקת הרבה יותר, ומזנקת בכל העולם. הימנעו מהתקהלויות, וצאו להתחסן - עכשיו. אחרת, לא יהיה מנוס מהטלת מגבלות חריפות יותר, לרבות סגר" הוא הצהיר והמסר היה ברור.

יחד עם השרים ניכרת נוכחותם של כמה פקידים ומומחים, שמלווים את דיוני הקורונה זה תקופה ארוכה, עוד מהממשלה הקודמת, לרבות מנכ"ל משרד הבריאות נחמן אש (שהיה קודם לכן פרויקטור הקורונה), ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס, הממונה על נתב"ג והמעברים רוני נומה, ראשי המל"ל שמוציאים חוות דעת וסקירות הבולטות בתחושת החירום שהם משדרות, וכן פרופ' רן בליצר מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, פרופ' אלי וקסמן פרופסור לפיזיקה ממכון ויצמן ופרופ' ערן סגל פרופסור לביולוגיה חישובית במכון ויצמן.

מול הקריאה לסגר, עומדת שורה ארוכה של רופאים ומדענים, שמבקשים להתנגד לצעד הזה. הם חושבים שהוא מיותר, חסר תועלת, מסוכן ומזיק.

"היסטריה ואיבוד עשתונות"

"בחינה של ההתנהלות של משרד הבריאות מעלה תחושה קשה של היסטריה ואיבוד עשתונות. החלטות משתנות עוד לפני שנותנים להם להתממש - התחושה היא קשה וזה מביא לשבר באימון הציבור" מסבירה שושי אלטוביה, פרופסור למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בית ספר לרפואה בהדסה, בשיחה עם "כלכליסט".

"שימוש בסגר אינו רק גורם לפגיעה חמורה בכלכלה, בתעסוקה, בחינוך ובחירות האזרח, אלא הוא ראשית כל אמצעי לא יעיל להפחתת התחלואה, כפי שאזרחי המדינה נכחו בעצמם בסגר האחרון וכפי שהוכח במחקרים רבים" מסביר פרופ' עמוס אדלר, מרצה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב.

פרופ פרופ' עמוס אדלר. "הסגר לא יעיל" פרופ

לדבריו, "הגל הנוכחי של התחלואה יעבור ויחלוף מעצמו ללא קשר להתערבות אגרסיבית מצד הממשלה, ובהנחה שלחיסון יעילות משמעותית נוכל לצפות לכך ששיעור התמותה יהיה נמוך ביחס לגלים הקודמים, כפי שנראה כעת בבריטניה".

גם פרופ' אמנון להד, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה, ב"כללית" מחוז ירושלים, אומר דברים דומים: "למעשה כיום מתקיים ניסוי בין מדינות. יש מספר מדינות בעולם שבחרו לנסות ולחיות לצד הקורונה. הדוגמאות הבולטות, אך לא היחידות הן בריטניה ושבדיה. בריטניה סבלה מגל רביעי די משמעותי של הדבקה, אשר הולך ונעלם ללא הגבלות מיוחדות. נכון להיום התחלואה החדשה היא כבר רק 40% ממה שהיתה בשיא לפני כשבועיים־שלושה. המעניין הוא, שלמרות התחלואה הגבוה - העלייה בתמותה ובאשפוזים היתה קטנה מאוד. 

הבריטים מעריכים כיום את התמותה בקרב חולי הקורונה ב־0.1% לעומת 1־2% בגלים הקודמים. יש לזכור שבריטניה מבוגרת מאתנו כך שאצלנו זה יהיה כנראה פחות. השבדים, שלא ביצעו אף סגר, מצויים כרגע בתחלואה קטנה ביותר 300־400 מקרים ליום (אוכלוסיית שבדיה גדולה משלנו ב־10% וזקנה בהרבה מאתנו). התמותה מקורונה בשבדיה, למרות חוסר ההגבלות אפסית, 0־1 מקרים ליום. התמותה כללית בשבדיה מכל הסיבות, עלתה בשנה שעברה ב־1.5% בעוד שבארץ העלייה היתה של כ־6%. בחודשים הראשונים של השנה התמותה בשבדיה אפילו ירידה בהשוואה לשנים קודמות".

 ,   ,

הבדלים במדידת חולים קשה

להד מוסיף כי "גם הסתכלות כאן בארץ בגלים קודמים, שאינם דלתא, הראתה שסגירה של אזורים ובעיקר של שכבות לימוד בבתי ספר לא שינתה את צורת התחלואה בהשוואה לכיתות שהמשיכו ללמוד".

גם אלטוביה סבורה כי הנתונים לא בהכרח מובילים למסקנה שיש להגיע לסגר ובטח לא את האימה שמטילים על הציבור בימים האחרונים: "דלתא כנראה מדביק יותר, אבל הוא גם פחות קטלני. החיסון אינו מגן מפני הדבקה על ידי דלתא, אבל לעומת זאת הוא מגן על האוכלוסייה המחוסנת מפני מחלה קשה וחשוב לציין מרבית האוכלוסיה כבר מחוסנת. גם מי שמגיע לאשפוז מחלים מהר יותר. אם בגל הראשון חולים שהו בממוצע שמונה ימים באשפוז, היום הם משתחררים אחרי חמישה ימים. ובוא נדבר גם על אופן מדידת חולים קשה בארץ, שכן המדד מקל או מחמיר תלוי איך מסתכלים עליו: בארץ חולה קשה מוגדר ככזה שמצוי בסטורציה של מתחת ל־93%־94%, בעוד שבעולם הקריטריון לחולה קשה הוא מתחת ל־90%.

להד, המשמש גם כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה והוא רופא פעיל, מזכיר כי לסגר יש נזקים בריאותיים אדירים, כגון ירידה משמעותית בביצוע רפואה מונעת כמו בדיקות סקר לסרטן, טיפול בסוכרת וכולסטרול ועוד. "יש על כך נתונים של תוכנית המדדים הלאומית, שהוצגו לפני כחודשיים לפני בכירי משרד הבריאות. זה יוביל לעלייה בתמותה, אם כי באיחור מסוים. גם יש איחור בהגעה לרופא או לחדר מיון. גם על זה יש דיווחים, כולל מחקר ראשוני של פרופ' רצף לוי ומד"א, שגם הוא הובא לידיעת הנהלת משרד הבריאות", הוא מסביר.

שלושת המומחים סבורים כי הדרך לפתרון המשבר הנוכחי הוא דווקא בהשקעה מאסיבית במערכות הבריאות ובחינוך. "אם את כספי הסגר היו משקיעים למשל בהרחבה של הטיפול בקהילה, השקעה במערכת החינוך כולל הרחבת כיתות, שפור מערכות אוורור, היינו במקום אחר — מובילים בעולם באמצעים הגיוניים מתוך חשיבה אמתית ונכונה שמביאה בחשבון את כל האספקטים של בריאות ציבור", טוענת אלטוביה.

ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, צילום: AP ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד | צילום: AP ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד, צילום: AP

אדלר, המשמש גם כמנהל המעבדה המיקרוביולוגית באיכילוב, מגיע לאותה מסקנה, אך מכיוון אחר: "כיצד ייתכן ששנה וחצי לתוך המגפה ולאחר שנשפכו עשרות מיליארדי שקלים, מערכת הבריאות נשארה מורעבת כשהיתה ויכולת הספיקה המוצהרת שלה לא עלתה כלל? המסקנה העגומה היא שכנראה רק לאחר שאפשרות השימוש בסגר תוסר באופן מוחלט ותמידי מעל השולחן, יימצאו המשאבים והיוזמה לדאוג לשיפור בר־קיימא של המערכת אשר ייטיב עם האזרחים גם בשגרה".

גם דבריה של אלטוביה מכוונים לאותו מקום: "במקום לבנות תורת לחימה שתשמש אותנו במשברים הבאים, יש תחושה של שליפה בלתי מבוקרת מהמותן, כמו למשל סגר".

להד ואלטוביה מציפים שוב בעיה ידועה, שמאפיינת את המדיניות של משרד הבריאות עוד מתקופת ממשלת בנימין נתניהו, ולא השתנתה: חוסר שקיפות וחזרה לאותם יועצים שלא הוחלפו מאז תחילת המגפה. "מה שנכון ורצוי לעשות הוא לפתוח את מערך ההחלטות לפני הציבור, כמו בארה״ב, בשקיפות מלאה. להתייעץ עם מערך מקצועי שאמון על תחומים שונים, ולהתחדש ביועצים. לאפשר השמעת דעות אחרות" טוענת אלטוביה. "מאוד יעזור אם כלל הנתונים על קורונה יהיו פתוחים לכל חוקר במגבלות המקובלת למחקר רפואי. כיום למרות חילופי הממשלה, צוות היועצים לא שונה ולא הגיעו רעיונות חדשים. אנחנו קצת שבויים באותה קונספציה שהיתה בגל הראשון כשלא ידענו דבר. יעזור באם חלק מנותני העצות יהיו אנשי רפואה שממשיכים לטפל בחולים, שמסוגלים להבין מצוקה בכללותה ולא רק נתוני קורונה" הוסיף להד.

השניים גם מתריעים בפני נזקים עצומים על אוכלוסייה רגישה במיוחד שכבר סבלה ולא רשמה כמעט התחלואה: הילדים. "הם הנפגעים העיקרים מהקורונה אך לא בתחלואה ישירה. איבוד שנת לימודים משמעותו תוחלת חיים קצרה יותר אבל מעבר לזה המון דיווחים על התנהגות סיכון, אובדנות, פגיעות נפשיות, השמנה ועוד. במיוחד מעניינת הירידה בהתחסנות ילדים קטנים ותינוקות בחיסוני שיגרה", אומר להד. בהקשר הזה אלטוביה מוסיפה: "מנסים לכפות חיסון על ילדים וזו לא מחלה של ילדים. מאידך יש חשש לתופעות לוואי בילדים שיש נטייה לזלזל או להתעלם מהן אבל הן לא פשוטות ולכל הפחות יש לתת עליהן את הדעת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות