אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עתירה לבג"ץ: לטפל בדחיפות בהתפשטות זיהום מי תהום שמקורו בתעש ברחובות ויקיפדיה

עתירה לבג"ץ: לטפל בדחיפות בהתפשטות זיהום מי תהום שמקורו בתעש ברחובות

עיריית רחובות ומכון ויצמן עתרו לבג"ץ נגד שורת משרדי ממשלה, רשות המים, רמ"י ותעש בנוגע לזיהום שמוכר כבר שנים ועלול לפגוע קשות בסביבה, במכון ובמי השתייה. לטענתם, פעולות לטיהורו אינן מתבצעות; דרישתם לקבל מסמכים הנוגעים לזיהום לא נענתה בשל "חשש מפגיעה בביטחון המדינה"

05.08.2021, 14:20 | ענת רואה

עיריית רחובות ומכון ויצמן הגישו הבוקר עתירה לבג"ץ נגד המדינה בדרישה לטפל באופן בהול בהתפשטות זיהום חומרים מסוכנים במי התהום, שמקורו בתעשייה הצבאית. 

מדובר בזיהום שידוע ומוכר כבר שנים, אך הפעולות לטיהור המים אינן מתבצעות. 

קראו עוד בכלכליסט:


העתירה הוגשה בטענה שיש להורות לרשות המים והביוב להפעיל מיד את התוכנית למניעת התפשטותו המהירה של הזיהום המסוכן במי התהום לכיוון העיר רחובות ומכון ויצמן. 

זאת, נטען, נוכח החשש הכבד שהמשך השתהותם יביא לנזק סביבתי קשה ואף לקשיים באספקת מי שתייה לאזור. 


רחובות, צילום: רון אוריאל, באדיבות עיריית רחובות רחובות | צילום: רון אוריאל, באדיבות עיריית רחובות רחובות, צילום: רון אוריאל, באדיבות עיריית רחובות


לפי טענת העותרות, דחיפות הדברים נקבעה מפורשות בידי רשות המים ומשרד הבריאות, ואין בעתירה זו אלא לבקש סעד דחוף להבאת תוכנית הצוות המקצועי מטעם רשות המים לכדי תחילת יישום מידי.

העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין גידי פרישטיק, דוד שחור והדר אראל-קשפיצקי, ממשרד מיתר, נגד רשות המים, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד הבריאות, רשות מקרקעי ישראל וכן נגד חברת נצר השרון (לשעבר התעשייה הצבאית).

ריכוז גדול של פרכלוראט - דלק טילים רקטיים

לפי העתירה, תושבי רחובות וסביבתה שתו ושותים את מימיהם מבארות מקומיות, וכבר בקיץ 2005 התגלו על ידי רשות המים בשני קידוחי מים המיועדים לחקלאות מזהמים אשר הוגדרו כמסוכנים לבריאות, וקידוחים אלו הושבתה פעילותם. 

בנוסף לכך, בעקבות זיהום שהתגלה במי תהום בתעש רמת השרון, ביצע אגף איכות מים ב-2009 סקר קידוחים באזורים חשודים נוספים, ואחד הממצאים הבולטים שעלו מהסקר היה ריכוז משמעתי של פרכלוראט בקידוחים באזור רחובות, כאשר המקור זוהה עם מפעל תעש גבעון. באותה שנה החלה חקירה לאיתור מוקדי הזיהום בתחומי המפעל. 

פרכלוראט הוא דלק טילים רקטיים, שלפי העותרים הוא ייחודי ואופייני אך לפעילות המבוצעת באתרי תעש, ובייחוד לפעילות בגבעון. 


מכון ויצמן, רחובות, צילום: מכון ויצמן מכון ויצמן, רחובות | צילום: מכון ויצמן מכון ויצמן, רחובות, צילום: מכון ויצמן


ב-2011 השלימה רשות המים את השלב הראשוני להערכת היקף זיהום מקורות המים מתע"ש גבעון, וכבר אז קבעה רשות המים, כך לפי העתירה, כי קצב התפשטות הזיהום מהיר ביותר, והוא משתרע מגבעון ועד סמוך לקידוחי מי שתייה שבמזרח רחובות.

באפריל 2020 גיבשה רשות המים תוכנית לשיקום מי התהום, העתידה להימשך 25 שנה, ובמסגרתה מתכננת רשות המים להקים חמישה קידוחי הפקה ייעודיים שיקדחו לאורך פלומת הזיהום, מהם המים יישאבו, יטופלו באמצעים מתאימים וישמשו להשקיה ולמי שתייה עבור תושבי רחובות ומכון ויצמן. 

לפי העתירה, מכון ויצמן החל ב-2018 בטיפול במי הרכז הנשאבים בבארותיו, וזאת לנוכח הימצאות ריכוז לא מבוטל של פרכלוראט, דרישות משרד הבריאות ורשות המים לעשות כן ותחושת אחריות המכון כלפי הבאים בשעריו. "נכון למועד זה, מכון ויצמן משמש כקבלן ביצוע של מדינת ישראל, ולמעשה הוא מנסה לפעול למזעור נזקי תעש גבעון תוך שאיבת כתם הזיהום דרך בארותיו.

לפי העתירה, רשות המים מזהירה מפורשות כי קצב התקדמות הזיהום גבוה ביותר, וכל עיכוב בביצוע תוכנית השיקום יגרום נזקים שעלולים להיות בלתי הפיכים. 


תעש, ויקיפדיה תעש | ויקיפדיה תעש, ויקיפדיה


איום ממשי להפקת מי שתייה

מכון ויצמן משתרע על שטח של 1,000 דונם ומראשית פעילותו הפיק המכון ברישיון, מהבארות בשטחו מי שתייה טהורים וצלולים באיכות מעולה ללא כל זיהום. כיום צורך המכון מידי שנה כ-500 אלף מ"ק מים כמות הצפויה לעלות משנה לשנה. לאחרונה התגלה כי מי האקוויפר ששואב המכון זוהמו בפרכלוראט, רכיב בדלק טילים מוצק, ומלבד הנזק הסביבתי החמור לכשעצמו הזיהום מוביל לנזקים עצומים למכון.

עיריית רחובות, העותרת הנוספת, מחזיקה במניות תאגיד המים הבאר השלישית, תאגיד שאמון על אספקת מי שתייה באיכות טובה לכלל צרכניו תושבי העיר. הזיהום, נטען, מאיים ממשית על האפשרות להפיק מים מקידוחים המספקים מי שתייה.

הבעייתיות היא בשני אפיקים, נטען: ראשית נוכח העלויות היתרות על התאגיד ובאופן ישיר גם על התושבים, שיצטרכו לשלם עבור רכישת מים מחברות מקורות במקום הפקה מהבארות. והבעיה השנייה היא חוסר היכולת של חברת מקורות לספק מיד מי שתייה לבאר השלישית מעבר לכמות המסופקת בימים אלו, דבר שעלול להוביל לבעיה ממשית באספקת מים לתושבי רחובות ומכון ויצמן.


כוס מים, שאטרסטוק כוס מים | שאטרסטוק כוס מים, שאטרסטוק


מפעל תעש גבעון מופעל על ידי תעש ועוסק בפיתוח וייצור מערכות נשק בהתאמה לצרכים מבצעיים של צה"ל, וזאת תוך שימוש מסיבי בחומרים כימיים שונים, ובהם חומרים מסוכנים כמו פרכלוראט ו-TCE. פרכלוראט מסכן את תקינות פעילות בלוטת התריס, ואילו TCE עלול בריכוז גבוה לגרום סחרחורות, כאבי ראש, עייפות ואף מוות. 

בעתירה נטען שהמדינה ורשויותיה השונות פעלו באוזלת יד משוועת, ובמקום לפתור את הבעיה ולטפל בזיהום, התמקדו בהעברת אחריות מזו לזו. לפי הנטען, כמענה למכתב התראה בטרם הגשת העתירה שנשלח בשם העותרים, הודיע משרד הבריאות כי הנושא בטיפול המשרד לאיכות הסביבה ורשות המים, ובכך הסיר מעליו את האחריות לטיפול במפגע. "מענה זה אבסורדי למדי", נטען.

"תעש מסתירה כל מידע על הזיהום"

לפי העותרות, הן פנו לרשות המים, למשרד להגנת הסביבה, למשרד האוצר, לנצר השרון ולחברה הממשלתית תומר וביקשו מידע ומסמכים הנוגעים לזיהום הקרקע ממתחם תעש גבעון. 

חברת נצר השרון הבהירה כי היא חברה ביטחונית ומתנגדת להעברת מסמכים לצדדי ג' כלשהם. "כלומר עד היום מסתירה תעש, או בשמה הנוכחי נצר השרון, כל מידע על הזיהום", נטען. רשות המים העבירה מסמכים שהיתה רשאית, והיתר לא נמסרו בשל "חשש מפגיעה בביטחון המדינה".

מענה רשות המים, נטען, התקבל בהפתעה גדולה, שכן העותרים נחשפו באופן מלא וברור לעובדה כי גורמי המקצוע ברשות המים ובמשרד הבריאות מתריעים באופן נחרץ ובהול מפני התפשטות כתם הזיהום, ולפי כל התחזיות, בארות העיר רחובות ומכון ויצמן יזוהמו בשנים הקרובות ממש בריכוז כבד לאין ערוך, עד כדי סגירת הבארות ופסילתן לשימוש כמי שתייה. 

תגובת רשות המים: "הפעילות שהתבצעה במפעל תעש גבעון במשך עשרות שנים גרמה לזיהום חמור של מי התהום באזור. אף שהאחריות לטיפול בזיהום היא על המזהם, רשות המים פועלת כבר תקופה ארוכה לאיתור מקורות הזיהום ולקידום תוכנית רחבה לשיקום מי התהום ביחד עם חברת נצר השרון, משרד האוצר ומשרד הביטחון. זאת במטרה לקדם מתווה תקציבי הנדרש ליישום תוכנית השיקום. אם המגעים לא יבשילו לכדי הסכמה, תפעל רשות המים מול הגורמים המזהמים באמצעות הכלים החוקיים העומדים לרשותה".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות