אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כוחן של מילים: האיום בסגר כבר משפיע לרעה על הכלכלה צילום: AP

פרשנות

כוחן של מילים: האיום בסגר כבר משפיע לרעה על הכלכלה

ראש הממשלה בנט הזהיר כי אם לא תהיה ירידה בתחלואה יוטל סגר בחגי תשרי. לדברים האלו יש כבר השפעה: הישראלים נמנעים מ"לפעול כלכלית" ועוצרים את גלגלי המשק, מי ששקל לפתוח עסק בימים אלו - ימתין, מי שחשב לבצע רכישה משמעותית - יעצור וכו'. כלומר בטרם הוטל בכלל סגר, ישנה פגיעה במשק. על הממשלה והעומד בראשה להבין כי גם למילים יש ערך, ובמקרה הזה – הערך הוא שלילי

05.08.2021, 19:12 | אדריאן פילוט


האיומים על אזרחי ישראל, כי ללא ירידה בתחלואה יוטל סגר בחגי תשרי - אינם פוסקים. מי שמשמיע אותם ביתר שאת הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה נפתלי בנט, שכתב ספר איך נלחמים בקורונה וקבע שתורת הלחימה נגדה מבוססת על עיקרון "חיים לצד הקורונה". ובכן, מתברר כי דברים שרואים מכאן לא רואים משם. 

החלופה של סגר לא עוברת חלק, וזאת בלשון המעטה, ובצדק. מצופה ממנו להרבה יותר. כדאי לראש הממשלה, שרק לפני ימים ספורים העביר תקציב ורפורמות חשובות לצמיחת המשק, להבין כי הסגר שהוא מציע, כבר התחיל להסב נזקים כלכליים עצומים, למרות שעדיין לא יצא לפועל. 

איך? ובכן ידוע כי כלכלה מורכבת מ-10% מתטמטיקה ו-90% פסיכולוגיה. או במילים מקצועיות יותר: כלכלה זה "ציפיות". שני חוקרים יהודים (אחד אף ישראלי), פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי ז"ל, הוכיחו זאת ואף קיבלו פרס נובל על אחת התגליות המרעישות של מדע הכלכלה: בני אנוש הם יצורים מאוד לא ראציונלים שמאוד מושפעים מהצורה בה מוגש להם המידע. 

ראש הממשלה נפתלי בנט ישיבת ממשלה, צילום: EPA ראש הממשלה נפתלי בנט ישיבת ממשלה | צילום: EPA ראש הממשלה נפתלי בנט ישיבת ממשלה, צילום: EPA

התוצאות לא המתינו להגיע: כל הישראלים שהזמינו טיולים לחו"ל, מתחילים היום לבטל. זה אולי משמח את ד"ר שרון ארלעי פרייס, הממונה על בריאות הציבור שרואה בכל נוסע לחו"ל "יבואן מוטציות בפוטנציה", גם אם חלק מהמדינות שהוכנסו לאחרונה לרשימות הבעייתיות סובלות מפחות תחלואה מזו של ישראל. אלא שההפחדה המתוזמנת כבר עמוק בתוך המשק הישראלי: כל ישראלי ששקל לפתוח עסק בימים אלו - ימתין. כל ישראלי ששקל להעסיק עובד נוסף - ימתין. כל ישראלי ששקל לבצע רכישה משמעותית מבחינה כספית - ימתין. כל ישראלי ששקל להקים פס ייצור חדש - ימתין. כל ישראלי ששקל לחתום על חוזה לחודשים הבאים - ימתין. אלו רק חלק קטן מהפעולות הכלכליות שהיו אמורות להתרחש בימים הקרובים – ולא יתקיימו. 

מדוע? כי לא יודעים אם יהיה סגר, כמה זמן זה יקח וכמה "סגור" הוא יהיה. כולנו מבינים כי אם יהיה סגר, אז עסקים יכנסו לקשיים, חלקם אולי יקרסו, אלפים (או עשרות אלפים) יישארו ללא עבודה (עלייה באבטלה), הצריכה הפרטית עלולה לקטון – גם אם באופן זמני, ולכן הביקושים, ההיצע והתוצר יירדו. הספרילה הרעילה שמאכילה את עצמה כבר החלה. זו נבואה שמגשימה את עצמה.  

הישראלים נמנעים מ"לפעול כלכלית", והם עוצרים את גלגלי המשק. מבלי להתכוון כמובן. כי כולם מבינים שאחרי גירעון של 160 מיליארד שקל שהותירו נתניהו וכץ – המממשלה הזו כבר איננה מסוגלת לחלק מתנות, מענקים, פיצויים וחל"תים לכולם ללא אבחנה, כפי שעשתה הממשלה הקודמת ב-2020. הלימון הזה כבר נסחט. מצבו של המשק אחר, ויש עוד 9% אבטלה. 

ויש בעיה נוספת: ייתכן כי לא "כל" ישראלי יפעל כך. השמרנים והפחדנים ו"שונאי הסיכון" אולי יפעלו כך, אבל לא כולם. יש גם כאלו "אמיצים" שסבורים כי "יהיה בסדר" – גם אם יהיה סגר. אלא שאותם "אמיצים", הם בדרך כלל העשירים שבינינו, העסקים החזקים והגדולים בתוך המגזר הפרטי, עם הגב הכלכלי הרחב, שלא נפגעו משלושת הסגרים הקודמים ויצאו כשידם על העליונה. 

דווקא אלו שרק בחודשים האחרונים הצליחו להתאושש ולא קרסו, אלו שאין להם כבר חיסכונות, שאין להם קו פתוח בבנק - דווקא אלו הם שיעצרו את גלגלי המשק. כי הם כבר לא יכולים לקחת סיכונים. הדבר הזה רק עלול להגדיל עוד יותר את הפערים, כי אלו שיקחו את הסיכון  הם החזקים ביותר. לכן, אותן קריאות לא רק פוגעות בצמיחה אלא גם מגדילות את אי השוויון. 

לכן, גם אם המטרה היא לעודד חיסונים, כדאי לממשלה ולעומד בראשה להבין כי גם ל"מילים" יש ערך, ובמקרה הזה – הערך הוא שלילי. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות