רוב החולים בגל הרביעי: מיישובים מבוססים ומחוסנים

רוב החולים בהתפרצות הגל הרביעי של הקורונה מתגוררים ביישובים הנמצאים באשכולות כלכליים־חברתיים 7 ו־9, כלומר ביישובים הנמצאים בחלק העליון בסקאלה הכלכלית־חברתית של ישראל. כך עולה מניתוח של "כלכליסט" לנתוני התחלואה ב־280 יישובים בישראל מאז תחילת הגל הרביעי (20.6.21), כפי שהתפרסמו על ידי משרד הבריאות.

ביישובים המשתייכים לאשכול 7 עומד ממוצע החולים לכל עשרת אלפים בני אדם על 70 חולים מאומתים ובאשכול 9 על 65 חולים מאומתים. זאת לעומת 20 חולים מאומתים לכל עשרת אלפים בני אדם באשכול 3, 13 מאומתים לכל עשרת אלפים בני אדם באשכול 2 ו־5 מאומתים בלבד באשכול 1 שהוא האשכול הנמוך ביותר. נתוני התחלואה הגבוהים ביישובים מאשכולות גבוהים בגל הנוכחי הם לא תוצאה של עודף בדיקות ביישובים אלו על פני ישובים באשכולות אחרים. שיעור הבדיקות הממוצע בשבוע האחרון נע בין 2% באשכולות 10-9 ל־4.5% באשכול 5, פער לא משמעותי. באשכולות 2-1 עומד שיעור הבדיקות על 3% ובאשכול 3 על 4.1%. 

ירידה של 99% בבני ברק

התמונה המצטיירת בגל הרביעי שונה לחלוטין מבגלים הקודמים. על פי ניתוח של ממוצע החולים לכל עשרת אלפים בני אדם באותם יישובים, מאז תחילת ההתפרצות ועד אמצע יוני מספר החולים הממוצע הלך והתמעט ככל שהאשכול הכלכלי־חברתי היה גבוה יותר. כך באשכול 2 עמד מספר החולים הממוצע לכל עשרת אלפים בני אדם על 1,183 חולים, באשכול 4 עמד מספרם על 1,030 חולים, באשכול 7 עמד מספרם על 626 ובאשכול 10 על 370 חולים. 

הגלים הקודמים מאופיינים בהתפרצויות בעיקר ביישובים החרדיים והערביים בישראל שרובם ככולם משתייכים לאשכולות הנמוכים 3-1. ערים כמו בני ברק, מודיעין עילית, דיר אל אסד ועוד הופיעו תדיר ברשימת הערים המובילות בתחלואה בישראל. בבני ברק, למשל, המשתייכת לאשכול 2, בגלים הקודמים מספר החולים המאומתים עמד על 2,227 חולים לכל עשרת אלפים בני אדם. אולם שיעור המאומתים בגל הנוכחי עומד על 20 חולים לכל עשרת אלפים איש, ירידה של 99% במספר החולים המאומתים. 

לשם השוואה, בכוכב יאיר, יישוב המשתייך לאשכול כלכלי חברתי 9,  בהתפרצויות הקודמות עמד מספר החולים לכל עשרת אלפים בני אדם על 321 מאומתים, אולם בגל הנוכחי עומד מספרם על 163 חולים – ירידה של 49% במספר החולים המאומתים. 

נשאלת השאלה האם ייתכן כי דווקא בגלל התחלואה הגבוהה בגלים הקודמים ביישובים החלשים, הגל הנוכחי מתאפיין בכך שבישובים אלו התחלואה היא הנמוכה ביותר? האם אפשרי שביישובים החלשים יותר התפתח חיסון עדר טוב יותר מאשר ביישובים החזקים יותר כתוצאה מהתחלואה הקודמת שאיפשרה לחולים הקודמים לפתח מספיק נוגדנים שיגנו עליהם בגל הנוכחי?

כאשר בוחנים את שכבת ההגנה הנוספת – החיסונים - בהתפלגות לפי אשכולות כלכליים־חברתיים עולה בבירור כי ככל שעולים באשכול, כך שיעור ההתחסנות (מתחסנים במנה שנייה) גבוה יותר. באשכול 1, הנמוך ביותר, שיעור ההתחסנות הממוצע ביישוב עומד על 14.7%, באשכול 7 עומד שיעור ההתחסנות הממוצע ביישוב על 63.8% וביישובים באשכול 10 עומד שיעור ההתחסנות הממוצע על 82.7%. לכאורה ניתן לחשוב כי שיעור ההתחסנות הנמוך באשכולות הנמוכים הוא תוצאה של חוסר שיתוף פעולה מצד תושבי היישובים האלו, אך בפועל, אפשרי שחלק ניכר מהם פשוט לא צריך להתחסן מכיוון שרבים מהם כבר חלו בעבר. שתי שכבות ההגנה האלו ביחד – חיסונים ותחלואה קודמת – גורמות לכך שהגל הרביעי משפיע על תושבי היישובים באשכולות הנמוכים הרבה פחות. 

"זה לא חיסון עדר"

על פי פרופ' רן בליצר, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות ומנהל מכון כללית למחקר של שירותי בריאות כללית, האפשרות שביישובים החלשים הגיעו לחיסון עדר היא לא סבירה לאור העובדה כי זן הדלתא מידבק מאוד ואף גורם להדבקה גם לאחר חיסון. לדעתו של בליצר, "ההסבר הכי סביר הוא שהגל הנוכחי החל בהתפרצויות עקב שבים מחו"ל - והתבטא ביישובים ספציפיים בסקטור הכללי ממעמד מבוסס. לוקח למחלה זמן להתפשט לשאר חלקי האוכלוסייה". כך, למשל, החל מקרה ההתפרצות בבנימינה, יישוב מאשכול כלכלי־חברתי 8, בתחילת הגל הנוכחי לאחר שמשפחה חזרה מחו"ל והפרה בידוד. לפי נתוני משרד הבריאות, מאז תחילת הגל הנוכחי 2,109 בני אדם שנכנסו לארץ מחו"ל חזרו עם הנגיף. מדובר על שיעור של 0.7% מכלל הנכנסים.

נכון להיום, היישוב שבו מספר החולים המאומתים לכל עשרת אלפים איש הגבוה ביותר הוא כפר חב"ד עם 132 מאומתים. אחריו היישוב עלי זהב עם 107 מאומתים וכסרא-סמיע עם 92 חולים לכל עשרת אלפים בני אדם. במונחים אבסולוטיים היישובים שבהם התגלו הכי הרבה חולים מאומתים מאז החל הגל הנוכחי ועד כה הם: תל אביב־יפו (3,645 חולים), נתניה (2,709 חולים), פתח תקווה (1,776 חולים), ראשון לציון (1,551 חולים) וחולון (1,520). כל חמשת היישובים הללו נמצאים באשכולות 8-6.