שוק המכוניות המשומשות בפריחה? אל תבנו על זה

ישראל נמצאת בימים אלה בעיצומן של כמה מהפכות בתחום הרכב. חלק מהן, למשל כניסת הרכב החשמלי או החלת אגרות הגודש, אינן מורגשות כיום אך יורגשו בעתיד. ובינתיים תהפוכות אמיתיות ומשמעותיות מתרחשות דווקא ב"חצר האחורית" - שוק הרכב המשומש. 

במהלך השנה החולפת התקבל הרושם ששוק המשומשות נהנה מצמיחה כמעט חסרת תקדים. אחת הסיבות היא שלישראלים, לפחות לחלק מהם, יש כסף פנוי להוציא, מה שנובע ישירות מן הקורונה, כאשר החופשות שלא יצאו לפועל משאירות כסף פנוי בבנק ומדרבנות ישראלים רבים לרכוש מכונית. 

עלייה מתונה במכירת מכוניות משומשות

סיבה נוספת היא שבגלל הקורונה ישראלים רבים בוחרים שלא להשתמש בתחבורה הציבורית, שמידת מהימנותה בכל מקרה מוטלת בספק. לכך יש להוסיף עוד גורם חשוב: תעשיית הרכב העולמית מתמודדת עם מחסור בשבבים (צ'יפים), מה שיוצר זמני המתנה ממושכים לקבלת מכונית חדשה. וכאשר בבית אין מכונית וצריך להגיע לעבודה – הולכים על מה שיש. העובדה ששוק רכבי ההשכרה סובל גם הוא ממחסור מונעת מן הישראלים יכולת לשכור מכונית לחודשיים־שלושה עד שתגיע המכונית החדשה, וכך מתחזק שוק המשומשות.

אלא שהבעיה העיקרית בשוק המשומשות כיום היא הקושי בהשגת נתונים מהימנים. ברוב הגופים שעוסקים בסחר ברכב ממהרים לנקוב בסכומי עסקאות כמעט דמיוניים ולהרחיב בסיפורים על אודות מכירות של מכוניות משומשות הרבה מעל למחיר המחירון. הבעיה היא שגופים כאלה הם אינטרסנטיים ומעוניינים להציג מצב שבו כאשר הלקוחות מגיעים, הם מציגים להם "הוכחות בשטח" לעובדה שאצלם מוכרים ביוקר, מה גם שלעתים הסיפורים על אודות מכירות של מכוניות בנות שנתיים שלוש מקרבים את מחירי העסקאות האלה למחירים של רכבים חדשים ובכל הקשור לרכישה של מכונית משומשת, הישראלים אינם פראיירים. 

קרסו טרייד מגרש מכירת מכוניות | צילום: אוראל כהן

אך האם באמת בשוק המשומשות יש כזו פריחה? אם כן, כיצד היא קשורה למסירות של רכבים חדשים? כדי להבין את היקף התופעה, פנינו אל מאגר הנתונים היחיד בישראל שאינו מושפע מן הסטטיסטיקות שנוצרו על ידי גורמים בעלי אינטרס, כלומר יבואני רכב, חברות ליסינג או חברות סחר ברכב, וזה כמובן משרד התחבורה. נתוני משרד התחבורה מפלחים את העברות הבעלות שבוצעו בשוק המשומשות בישראל לפי חודשים ולפי שנים. מעבר לכך, הנתונים מתייחסים בנפרד גם לעסקאות מכירה שבוצעו על ידי חברות ליסינג, כלומר מכוניות ליסינג שנמכרו בשוק המשומשות.

הנתון החשוב ביותר שעולה מהסקירה של משרד התחבורה הוא שבניגוד לטענותיהם של הגורמים אשר עוסקים בסחר ברכב, שוק המכוניות המשומשות אינו "מתפוצץ". כלומר, היקף העסקאות השנתי הכללי לא גדל משמעותית בתקופת הקורונה. מנתוני שנת 2018 ועד היום עולה כי בכל שנת 2018 בוצעו בישראל 1,020,548 עסקאות מכירת רכב בשוק המשומשות. בשנת 2019 נמכרו בישראל 1,062,785 מכוניות משומשות ובשנת 2020, שנת הקורונה הראשונה, נמכרו בישראל 1,059,766 מכוניות משומשות. הירידה הקלה שהורגשה בשנת 2020 נובעת מן הסגרים שמנעו מן הישראלים להגיע אל המגרשים. לגבי שנת 2021, הנתונים של משרד התחבורה מסכמים עסקאות עד חודש יולי, ומראים כי עד סוף יולי בוצעו בישראל 692,405 עסקאות רכב משומש.

בכמה זינק השוק

גם כאן ניתן לבצע פילוח מדויק של האם השנה הנוכחית היא באמת "שנת פיצוץ" בשוק המשומשות באמצעות השוואה של חצי שנה ראשונה במהלך השנים. כך, במחצית הראשונה של שנת 2018 בוצעו בישראל 512,959 עסקאות יד שנייה. במחצית הראשונה של 2019 בוצעו 534,858 עסקאות יד שנייה. במחצית הראשונה של 2020, אז החלו הסגרים, בוצעו 478,614 עסקאות, ואילו במחצית הראשונה של השנה הנוכחית בוצעו 599,538 עסקאות יד שנייה. כלומר, מדובר בפועל בעלייה של כ־60 אלף עסקאות ביחס לשנים קודמות. עלייה זו מתפרסת על פני שישה חודשים, כך שלא מדובר ב"זינוק מטאורי" כפי שמתואר על ידי גורמים בשוק המשומשות. 

שרת התחבורה מרב מיכאלי | אביגיל עוזי

מדוע הזינוק אינו משמעותי? הסיבה העיקרית לכך היא שרוכשי המכוניות המשומשות הם לא ממש פראיירים. "הקונים מגיעים למגרשים ודוחפים להם לפעמים מכוניות לא טובות, או שדורשים מחירים גבוהים משמעותית מעל המחירון, וזה יוצר אפקט של גל",  מסביר גורם שעוסק בסחר ברכב. "בהתחלה משלמים מעל המחירון או לוקחים מכונית שהיא לא טובה, אבל אחר כך הקונים מתעשתים ומבינים שעדיף שהמכונית תישאר במגרש אם רוצים עליה יותר מדי". 

מעבר לכך, בחודשיים האחרונים התרחשו שני אפקטים ממתנים בשוק הרכב המשומש. ראשית, במהלך שלושת החודשים האחרונים הפקקים חזרו והפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הישראלים, מה שמיתן את אפקט העלייה במכירות הרכב המשומש אחרי הקורונה. בנוסף, הצהרתו של משרד התחבורה על הטלת אגרות גודש גרמה לקונים (שלא ידעו שמדובר במהלך שייכנס לתוקף רק לקראת 2024) המתגוררים בגוש דן לשקול מחדש את הרכישה של המכונית המשומשת ואולי להתרגל לרעיון הנסיעה באמצעי תחבורה אחרים.

חברות הליסינג שולטות? 

נתון מעניין נוסף של משרד התחבורה חושף את היקף העסקאות בשוק היד השנייה שבוצעו על ידי ציי רכב. כלומר, עד כמה באמת המכוניות המשומשות מליסינג והשכרה דומיננטיות בשוק. הניתוח של משרד התחבורה מתייחס למכוניות הנמכרות ישירות מן הליסינג לציבור, אבל הוא כולל גם עסקאות "יד שנייה אפס קילומטר", כלומר מכוניות חדשות לחלוטין שחברת הליסינג מוכרת. לפי הנתונים, למרות כל פעולות הפרסום ומערכי המכירה המתוקצבים, בפועל בעוד שבחודש ישראלי ממוצע מבוצעות מעל 80 אלף עסקאות רכב משומש, רק בחודש אחד בלבד בארבע השנים האחרונות (יוני 2021) בוצעו מעל 10,000 עסקאות של מכירה של רכב ליסינג או השכרה בשוק היד השנייה. 

מדוע חברות הליסינג וההשכרה אחראיות בפועל בקושי ל־20% מהיקף העסקאות בשוק המשומשות, אף שמדובר בקנייניות הגדולות ביותר של רכבים בישראל? כאן מדובר כבר למשל בניתוב יצירתי של מלאים, כלומר החזקה של מכוניות במגרשים לקראת "ימים שחונים" בשוק המשומשות. אבל לא רק. מדובר גם באינדיקטור מעניין לנתון שכמעט ואינו נחשף: העובדה שחברות הליסינג מזמן אינן חברות שעוסקות רק בהשכרה ובליסינג, ולכן צמצמו בשנים האחרונות משמעותית את היקף הרכישות.

לבקשת "כלכליסט", משרד התחבורה הוסיף נתון נוסף על אודות שוק המשומשות: מהו מותג הרכב הנמכר ביותר בשוק המשומשות. מסיבות מסחריות היקף העסקאות המדויק לא נחשף, אך נתוני משרד התחבורה חושפים שהמכונית שבוצעו לה הכי הרבה העברות בעלות בישראל בחמש השנים האחרונות היא המכונית הנמכרת ביותר גם בשוק הרכב החדש: יונדאי.