אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך פותרים מחלוקת מס של 20 מיליארד שקל צילום: דנה קופל

ניתוח

איך פותרים מחלוקת מס של 20 מיליארד שקל

הממשלה מקדמת חוק שיאפשר לגבות מס מנישומים בעלי מחזור גבוה, למרות שערערו על השומה. רואי חשבון, עורכי דין ונישומים מבקרים את המהלך ותוהים לגבי חוקיותו, המידתיות שלו ותוהים אם רק העשירים ייפגעו, כפי שהמדינה מבטיחה

09.08.2021, 08:10 | שלמה טייטלבאום

המחלוקות בין רשות המסים לנישומים, שנמצאות נכון להיום בדיונים בבית המשפט מסתכמות ב־20 מיליארד שקל. ההיקף הגדול של המחלוקות נובע, בין היתר, מכך שהריבית המשולמת למדינה היא רק 4% ובנוסף פתיחה בתהליך המשפטי דוחה באופן מיידי את תשלום המס. כך יוצא ש‑77% מהנישומים בוחרים ללכת לבית המשפט, במטרה לעכב את הגבייה. כדי לפתור את הבעיה הזו הוכנס לחוק ההסדרים תיקון, לפיו כשהסכום במחלוקת גבוה מ־20 מיליון שקל או כשמדובר בנישום שמחזור עסקיו עומד על 20 מיליון שקל, יהיה על הנישום לשלם 30% מהסכום לרשות המסים ־ גם אם יבחר ללכת לבית המשפט.

קראו עוד בכלכליסט:

רשות המסים צופה כי המהלך הזה יגדיל את הכנסות המדינה ב‑2022 ב־570 מיליון שקל. לא מדובר בגידול אמיתי וקבוע בהכנסות המדינה, אלא בהקדמת הכנסות, שמעניינת את שר האוצר ואגף התקציבים. ברשות המסים מודים כי המטרה העיקרית של הצעד היא "לבטח" את המדינה במקרים שהנישום נעלם או פושט רגל. מנגד, רואי החשבון, עורכי הדין ונישומים טוענים, כי מדובר בצעד מרחיק לכת בשביל לפתור את הבעיות האמורות. בנוסף, לדבריהם, מדובר בהמשך מגמת חיזוק כוחה של רשות המסים מול הנישומים שבאה לידי ביטוי בהפיכת העלמת מס לעבירת מקור, ובהרחבת חובות הדיווח.

כלכליסט עושה סדר ברפורמה שמסעירה את עולם המס.


מנהל רשות המסים ערן יעקב , צילום: דוברות משרד האוצר מנהל רשות המסים ערן יעקב | צילום: דוברות משרד האוצר מנהל רשות המסים ערן יעקב , צילום: דוברות משרד האוצר

האם בכלל יש הליכי סרק?

הקביעה לפיה הרבה מהנישומים הולכים לבית משפט כדי לנהל 'הליכי סרק' ולדחות את התשלום המס, הכעיסה את לשכת רואי החשבון, שהוציאה מכתב לשר האוצר אביגדור ליברמן לפיו הטענה אינה נכונה על פי רוב וכי הנישומים היו מעדיפים לחסוך את העלויות הרבות שכרוכות במשפט.

לדברי פרופ' יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, "כדי לקבוע שמתקיימים הליכי סרק, צריך ללכת לתשתית העובדתית. לראות כמה מן הערעורים נדחים וכמה מהערעורים שמתקבלים פוטרים את הנישום בסכום הנמוך מ־30% (מבקשת התשלום המקורית, ש"ט)". לרשות המסים אין נתונים זמינים של שיעור הזכיות שלהם במחוזי, אך אומרים שהשיעור הוא גבוה. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי בתי המשפט מקבלים את עמדת רשות המסים ברוב גדול של המקרים ורק ב־20% מהמקרים מקבלים את עמדת הנישום.

על כך אומר בכיר בעולם המיסוי, כי "שנים כולם מתלוננים על כך שבתי המשפט מקבלים באופן אוטומטי את עמדת רשות המסים, ועכשיו משתמשים בעובדה זו בכדי להצדיק מהלך שאומר שההליכה לבית המשפט בעצם מיותרת. חוץ מזה, יש בשנים האחרונות שופטים שהחלו להיות יותר ביקורתיים כלפי רשות המסים".

האם יש לרשות יכולת גבייה?

לשכת רו"ח טוענת במכתבה כי יש מענה לחלק מהבעיות שרשות המסים מעלה: "הרשות יכולה לדרוש הוצאות משפט, להוסיף ריבית והצמדה לסכום שבמחלוקת, להגיש בקשה להפקדת ערובה להוצאות במקרים שיש חשש לחדלות פירעון של החברה. בנוסף, יש לרשות סמכות לגבות את המס במקרים מיוחדים, שיש חשש אמיתי שלא יהיה אפשר לגבות את המס בהמשך". בכיר ברשות המסים דוחה את הדברים ומסביר כי יש מקרים רבים שבהם אי־אפשר לעשות שימוש בסעיף 194 לפקודה כשפקיד השומה חושש מאי תשלום המס ויש גם מקרים שפירוק החברה מגיע בהפתעה

בלשכת רו"ח טוענים כי התמשכות ההליכים מלמדת על העומס שיש בבתי המשפט וגם על כך שלפעמים רשות המסים מגישה את השומות ברגע האחרון, לפני שחלה התיישנות. בלשכה אומרים כי הנישומים לא אמורים לשאת באחריות ולשלם על כך שהממשלה לא יעילה.

שינוי במאזן הכוחות

טענה מרכזית נוספת שמשמיעים רואי החשבון היא שינוי משמעותי של מאזן הכוחות בין נישומים לרשות המסים. נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי מסביר, כי "היום כל תהליך השומה מבוסס על השערות והנחות של רשות המסים. העובדה כי בסוף הדרך קיים בימ"ש שידרוש מהרשות ראיות משמשת כגורם מאזן. היא מאפשרת לצדדים להגיע לפשרות. ברגע שאתה מאפשר לרשות המסים לגבות 30% ללא בית משפט, מאזן הכוחות משתנה. העובדה שהנישום יודע שהם יכולים להגדיל את השומה ולגבות באופן מיידי כל סכום שהם רוצים, עשוי להביא למצב שבו אנשים מראש יגיעו לפשרה שמנוגדת לרצון שלהם".

הטענה שהיא עשויה להגיש שומות מנופחות מלכתחילה מקוממת את רשות המסים. לדברי בכיר ברשות: "צו השומה שאנחנו מדברים עליו, שממנו יהיה אפשר לגבות 30%, עובר תהליך פנימי שכולל את השומה של מפקח שלב א', אישור רכז החולייה, ואחר כך מפקח שלב ב', אישור של סגן פקיד או פקיד שומה, אישור רפרנט משפטי ובמקרים מורכבים ־ אישור של רפרנט מקצועי. אי־אפשר לטעון שהשומה היא המצאה. מקרים של שומה שצומצמה משמעותית בבית המשפט, הם מקרים שבהם הנישום לא שיתף פעולה עם הרשות, והיא צריכה להניח הרבה הנחות לבדה. הרפורמה שהרשות מובילה, תביא להגברת שיתוף הפעולה וקיצור תהליכים".

גורם ממשלתי אומר שהרפורמה לא מגדילה את הכוח של הרשות, "הסיבה שכיום הפשרות נסגרות רק בבית משפט, זה בגלל שהאינטרס של הגורמים המייצגים (רואי חשבון, עורכי דין, ויועצי מס) הוא 'למרוח' את התהליך ".

פגיעה בזכויות חוקתיות?

לשכת רואי החשבון מגדירה את הצעת החוק "פגיעה בלתי מידתית בזכויות יסוד בסיסיות", ולשכת יועצי מס רואה בחוק זה פגיעה בזכות לגישה לערכאות משפטיות.

ברשות המסים ובאקדמיה מצננים את הדרמה. פרופ' מרגליות: "הטענות מתחום המשפט החוקתי מגוזמות. כל גביית מסים היא פגיעה בקניין. אנחנו מדברים כאן על נישומים עשירים, וכל זה נעשה אחרי שומה עצמית והשגה שהם הגישו לרשות המסים וגובים מהם רק 30% מהסכום שבמחלוקת. צריך לזכור שבגביית מסים יש למדינה סמכויות וכלים רחבים יותר מאשר נושה רגיל.

"אין כאן גם פגיעה בגישה לערכאות, כל אחד יוכל לאחר מכן לגשת לערכאות ואם יזכה יקבל את כספו בחזרה עם ריבית והצמדה".

פגיעה בעשירים?

רשות המסים מציגה את ההצעה ככזו שתביא לגביית מס מוגברת בקרב "עשירים מופלגים", אלא שעיון מדוקדק מגלה שיש פעמים שההצעה תחול גם על נישומים מהמעמד הגבוה והבינוני־גבוה. לפי נשיא להב לשכת העצמאים עו"ד רועי כהן, "החוק יחול גם על עסקים שהמחזור שלהם הוא 20 מיליון שקל, ללא תלות בגובה הסכום שנמצא במחלוקת. אתה יכול לחשוב על מסעדה של כמה שותפים, למשל, עם שיעורי רווח נמוכים, נניח 10%, שמתחלקים בין כמה שותפים ־ זה לא הטייקונים שמבטיחים לנו".

גורמים בממשלה אמרו, כי "מבחינה עקרונית חשבנו שזה אמור לחול על כל סכום, ורצינו שזה גם יהיה יותר מ־30%. קבענו את הרצפה של מחזור של 20 מיליוני שקל כדי למנוע מצב שבו אנחנו יוצרים קושי תזרימי לעסק".

האם צריך ללמוד מאיטליה?

ההשראה למודל מגיעה מאיטליה, וגם על כך יש למבקרים מה לומר. לדברי גינדי: "ביררנו מה קורה שם, זה חוק יותר מוגבל ממה שמציעים בישראל. חוץ מזה, הבחירה באיטליה היא מוזרה, איטליה נמצאת במקום ה־128 במדד העולמי לגבי רגולציה בתשלומי מסים (חלק ממדד "עשיית עסקים") וישראל נמצאת במקום ה־13. אנחנו לא צריכים לקחת כלים קיצוניים ממערכת מס שמתמודדת עם אתגרים אחרים".

ברשות המסים אומרים, כי "למרות השם 'המודל האיטלקי', לא מדובר בצעד ייחודי לאיטליה, שהיא אמנם כנראה משתמשת בזה בצורה הרחבה ביותר, אך יש מדינות רבות ב־OECD שיש בהם אפשרות לגביית המס בזמן המשפט".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות