עזרא כהן | צילום: צילם מסך טוויטר
חשיפה
אורקל גייסה בכיר במשרד ההגנה לסיכול זכיית מתחרותיה במכרז הענן של ישראל
ענקית התוכנה הזעיקה לארץ את עזרא כהן, תת מזכיר ההגנה לענייני מודיעין וביטחון בממשל טראמפ, אחרי פסילתה במכרז המיליארדים על שירותי הענן של ישראל. המשימה: ניסיון לסכל את זכיית המתחרות גוגל ואמזון באמצעות לחצים על פוליטיקאים החברים בוועדת חוץ וביטחון
בסוף חודש יוני, הישר לתוך הקיץ הישראלי החם והדביק, נחת בנתב"ג אזרח אמריקאי לבוש בהידור. ספק עם משהו בשמו הישראלי הכמעט גנרי, עזרא כהן, עורר סקרנות מיוחדת בקרב עובדי מלון שרתון בתל אביב שבו התארח, ואליו זימן עיתונאים לפגישות. אלא שמי שנראה אולי כמו תייר צעיר (35) שהגיע לעשות קצת ביזנס וקצת בטן גב על החוף, הוא לא אחר מאשר תת מזכיר ההגנה לענייני מודיעין וביטחון לשעבר של ארה"ב, בתקופת הנשיא דונלד טראמפ.
קראו עוד בכלכליסט:
כהן, איש קהילת המודיעין האמריקאית לשעבר, הוזעק לישראל לבצע משימה מיוחדת ורגישה בשם ענקית התוכנה האמריקאית אורקל: פסילה של מתחרותיה – גוגל ואמזון – מזכייה במכרז הענן של ישראל, פרויקט נימבוס. משימה שבהצלחתה תלוי לא רק הרבה כסף, 4 מיליארד שקל בשלב ראשון ועוד 1-1.5 מיליארד שקל מדי שנה, אלא גם גישה אסטרטגית לתשתית ענן מקיפה הכוללת שירותים שמסופקים לצה"ל, למשרד הביטחון ולמשרדי הממשלה.
כהן אגב היה רק אחד מהתותחים הכבדים ששלחה אורקל לישראל להפעיל לחצים. זמן קצר לאחר שהוא הגיע לישראל וביקש להיפגש עם עיתונאים, בתחילת חודש יולי, הגיעה לארץ גם צפרא כץ, המנכ"לית של אורקל. "לארי אליסון (מייסד אורקל, ה.ר ות.ג) ואני מחויבים לישראל מבחינה ציבורית ומקדישים מזמננו הפרטי עבור המדינה", הרביצה ציונות בעיתונאים שהגיעו לפגוש אותה. ורק על הדרך לכאורה התייחסה גם להפסד של אורקל במכרז הענן של מדינת ישראל ואמרה: "זו החלטה שקשה מאוד להבינה, ייתכן שלא כל המידע הרלוונטי היה פרוס לפניהם".
חיפשו "גיים צ'יינג'ר"
כהן, סגן נשיא לאסטרטגיה תאגידית באורקל, נשלח לישראל לפקח מקרוב על הניסיון לאסוף ראיות לעתירה שהגישה אורקל לבית המשפט המחוזי בירושלים לפסילת המכרז ב־11 ביולי. ניסיונות שהלכו וצברו תאוצה מאז חודש מרץ השנה, עת הודיעה ועדת המכרזים של החשכ"ל לחברה שהיא אינה עוברת את ציון הסף ולכן נפסלת.
מדובר אגב במשימה שנראית על פניו קשה ביותר, אולי כמעט בלתי אפשרית, לאור העמדה הנחרצת של צה"ל. זאת קבעה, כך נודע ל"כלכליסט", כי הפתרון של אורקל לא עומד בדרישות המבצעיות ובסטנדרט הצה"לי הגבוה כדי שאפשר יהיה להישען עליו בשגרה ובחירום. גם העמדה של מערך הסייבר הלאומי, שכוללת את עמדת הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (המלמ"ב), לא עשתה הנחות לאורקל. היא קבעה שההצעה לא עומדת ברף ההגנה הנדרש ובציון האיכות המינימלי אשר נקבע מראש למענה ההגנה בסייבר (ראו מסגרת).
גיוס אדם כמו כהן, עם קשרים בממשל האמריקאי ובקהילת המודיעין, בטח לא מזיק לאורקל כשצריך לנסות להסיר התנגדות של גופי ביטחון ישראליים לזכייה במכרז. אבל בלי קשר לכך אורקל השקיעה מאמצים, וכסף רב, כדי לחפש "גיים צ'יינג'ר". משהו שיהפוך את הקערה על פיה.
אחרי שביקשה, וקיבלה, ממשרד האוצר את ההצעות, הפרוטוקולים וחוות הדעת שעל בסיסם היא נפסלה ומתחרותיה זכו, היא שכרה את משרד עורכי הדין יוסי לוי ושות'. זאת כדי שינבור במידע ויחפש עבורה גלגל הצלה. ראיות לחוסר סבירות בהחלטת הפסילה, לפגם בתהליכי הבחירה של המתחרות, ואולי אפילו, אם ישחק לאורקל המזל, לאיזה ניגוד עניינים של מי מחברי הוועדה. קשר נסתר, שלא התגלה, בין מקבלי ההחלטות לחברות הזוכות שיגרום לבחינה מחדש של כל ההליך מחשש לפגיעה בטוהר המידות. עתירה אכן הוגשה לבסוף על ידי עו"ד לוי בחודש יולי.
לכהן, בכיר לשעבר בממשל האמריקאי ובשירותי הביון, היו הרבה תוכניות איך לנסות לפסול את המכרז, מלבד ניסיון לשכנע עיתונאים בפגישה בלובי של שרתון שנעשה לחברה עוול גדול. "כהן רוצה פגישה בנושא מכרז הענן של הממשלה, הוא תאר דברים לא תקינים שנעשו שם", נכתב במייל שנשלח לעיתונאי.
כך, למשל, קבע כהן פגישות עם חברי כנסת עם נגיעה לנושאים ביטחוניים, ביניהם חברים בוועדת חוץ וביטחון, בניסיון לשכנע אותם שאם גוגל ואמזון יבצעו את הפרויקט תתרחש פגיעה בביטחון מדינת ישראל ובהגנה על תשתיות לאומיות. בין היתר טען כהן, במה שהיה עלול להביא לתקרית דיפלומטית, שהשרתים של אמזון מוצבים בגרמניה והדבר עשוי להוות בעיה ביטחונית. חברי כנסת שנפגשו איתו הביעו תמיהה על הטענה שגרמניה, שנחשבת לאחת הידידות הגדולות של ישראל ומספקת בעצמה ציוד ביטחוני רגיש לישראל, מהווה איום על תשתית הענן של ישראל. כאשר נשאל מדוע אורקל נפסלה, מבלי לחשוף את חוות הדעת של צה״ל לפיה דווקא הפתרון של אורקל נחות ביחס למתחרות, כהן טען כי גורמים בצבא שהיו מעורבים בבחינת הפיתרון הונעו מרצון לדאוג לעצמם בשוק העבודה לאחר הפרישה ולכן מעדיפים לבחור בגוגל ואמזון.
לדברי אדם המעורה בפרטים, אחת התוכניות של כהן היתה להביא לישראל חברת מודיעין עסקי אמריקאית גדולה שתסייע בחקירה ובמציאת ראיות לצורך העתירה. אלא שבאורקל ישראל סברו שהזמן לא משחק לטובתם, ועד שחברה מחו"ל תלמד את הנושא ותאסוף ראיות ייקח הרבה זמן. על כן הם השאירו את ההחלטה כיצד לתקוף משפטית את המכרז בידי עו"ד יוסי לוי. לוי מצדו, כפי שנחשף ב"כלכליסט", בחר לשכור את שירותיה של חברת CGI Group שבראשה עומד המנכ"ל צביקה נווה, ונשיאה הוא ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי. CGI Group מצדה ממשיכה לפעול בשבועות האחרונים מאחורי הקלעים בניסיון להשיג ראיות בקשר למכרז. אגב, ובאופן מפתיע, מיד לאחר הפרסום על שכירת CGI Group הוציאה אורקל את התגובה הבאה: "אין לנו כל קשר עם חברת CGI Group או עם מנהליה יעקב פרי וצביקה נווה. מעולם לא עבדנו איתם ולא עובדים איתם, במישרין או בעקיפין". לשאלה האם אורקל ידעה שלוי שכר את CGI Group של פרי ונווה לאסוף ראיות כדי לתקוף את המכרז לא נמסרה תגובה. עו"ד לוי הכחיש קשר לנווה (ראו תגובה מלאה בסוף הכתבה), מנכ"ל CGI Group, צביקה נווה, סירב להתייחס.
שבעה חודשים בלבד עבד עזרא כהן בבית הלבן, אבל אלה הספיקו לו להפוך לפקיד המודיעין המפורסם ביותר בוושינגטון. פחות מחודש אחרי השבעת טראמפ, נאלץ יועץ הנשיא לביטחון לאומי מייקל פלין להתפטר לאחר שנחשף כי שיקר לגבי קשריו עם רוסיה. מחליפו מק׳מסטאר החל להיפטר מאנשיו של פלין בזה אחר זה. אבל מפקיד אנונימי אחד בשם עזרא כהן מק׳מסטאר לא הצליח להשתחרר. כיצד פקיד מודיעין אנונימי וצעיר מקבל הגנה גורפת מפיטורים מהאיש שעשה קריירה מצמד המילים you're fired? התשובה היא שכמה חודשים לפני כן כהן עלה לכותרת בזכות שירות גדול שביצע עבור הנשיא, לכאורה. הוא התפרסם כאחד משני מקורות בבית הלבן שסיפקו ליו"ר ועדת המודיעין בבית הנבחרים מידע שממשל אובמה עקב לכאורה אחר עובדים בקמפיין של טראמפ. מקורבים לכהן הכחישו את הטענות בזמנו ומעורבותו מעולם לא הוכחה.
בהתאם לנורמה של ממשל טראמפ, הנשיא דאז ניסה ליצור נרטיב שלפיו הוא ונאמניו היוו מטרה למעקב ממשלתי במהלך הקמפיין. תומכי טראמפ שמחו לאמץ ולהפיץ הלאה את הסיפור, כהוכחה לכך שסוכנויות המודיעין האמריקאיות אינן אמינות ואפילו מתנכלות לנשיא הנבחר. במאי 2020 נחשפה התכתבות מיילים שמבהירה שמעולם לא היה מעקב שכזה, אבל עבור תומכי טראמפ ועבור הנשיא עצמו מדובר היום בעובדה מוגמרת. כך, בכוונה או שלא בכוונה, כהן הפך לאחד האנשים שמייצגים את העימות הלא פתור בין טראמפ לגופי המודיעין. הבחירה של כהן היתה להתייצב לצד הנשיא ולא לצד קהילת המודיעין שעליה הוא נמנה. למרות ניסיון מועט הוא קיבל תפקיד בכיר מאוד במערך המודיעין של הבית הלבן והיה אחראי על תיאום ותיווך בין קהילת המודיעין האמריקאית לממשל החדש. תפקיד שאפשר לקודמיו להשפיע רבות על מדיניות המודיעין של הממשל.
לפני כן שימש כהן בתפקיד זוטר בסוכנות ה־DIA שתפקידה לספק מודיעין צבאי לגופים הרלוונטיים. בפרופיל עליו ב"אטלנטיק" ביולי 2017 ציינו שבכירים בסוכנות התקשו להיזכר מיהו, ושקיים מעט מאוד מידע עליו בטרם הצטרף לממשל טראמפ.
כלי התקשורת באותה תקופה זיהו אותו כמי שיש לו השפעה גדולה מאוד על מדיניות הנשיא. הוא נחשב למי שהוביל מדיניות התקפית נגד איראן ובאביב של 2017 תמך בתקיפה צבאית נגד כוחות המזוהים עם איראן במזרח סוריה. ההמלצות של כהן, נכתב באתר FP ביוני 2017, מלחיצות אפילו גורמים ניציים כמו שר ההגנה ג׳יימס מאטיס, שפעמיים נזעק בעצמו לעצור את ההמלצות של כהן מלצאת לפועל.
כהן (ווטניק שם משפחתו השני) גדל בפרוור עשיר וליברלי במרילנד, לאמא רופאה ואבא עו"ד. הוא אפילו קיבל התמחות אצל הסנאטור ג'ו ביידן, היום נשיא ארה"ב, בתקופת התיכון. אבל בקולג׳ כבר הזדהה כליברטריאן והשתתף באירועים בעלי ניחוח ימני־ניצי. הוא למד באוניברסיטת פנסילבניה (פן, חלק מליגת הקיסוס הנחשבת), וסיים תואר במדעי המדינה.
כתבת הפרופיל עליו ב"אטלנטיק" מציינת שהוא קיבל הכשרה של ה־CIA ב־2012, וככל הנראה ביצע משימות מעבר לים בהאיטי ובאפגניסטן, אבל שהקולגות שם חשבו עליו תמיד שנשלח מטעם מייקל פלין, שעמד בראש ה־DIA בין השנים 2012 ל־2014, על מנת לרגל אחריהם. בין אם זה היה נכון או לא, ואם כהן בכלל הכיר את פלין באותה תקופה, אין ספק שאת המשרה בממשל טראמפ הוא קיבל בזכותו. המינוי שלו לתפקיד הבכיר מיד אחרי הבחירות היכה בתדהמה את כל אנשי המודיעין הוותיקים בוושינגטון. "זה תפקיד שהוא היה יכול להתאים לו עשור מאוחר יותר, אולי״ אמר אחד מהם לאטלנטיק, "קודמיו בתפקיד היו אנשי מודיעין מנוסים שעשו דבר או שניים״, הוסיף אחר. אבל בממשל טראמפ גם נאמנות היא לא לנצח, ובאוגוסט אותה שנה מק׳מאסטר קיבל את מבוקשו וכהן פוטר מהתפקיד. זה לא סיים את הרומן של כהן עם הממשל ובאפריל 2018 הוא הצטרף דווקא למשרד המשפטים, הפעם כיועץ ביטחוני לתובע הכללי, ג׳ף סשנס, ככל הנראה לאחר הוראה מפורשת של טראמפ. לא ברור כמה זמן כהן הגיע לעבודה במשרד המשפטים, אבל במאי 2020, הוא מונה לתפקיד חדש, הפעם בפנטגון. במשרד ההגנה הוא שימש בתפקיד עוזר לשר בתחום המלחמה בסמים ואיומים גלובליים. ב־10 בנובמבר 2020, יום אחרי הבחירות, טראמפ יצא למסע פיטורים במשרד ההגנה ונפרד משורה של בכירים, ביניהם השר. במקביל, הוא מינה את ידידו הוותיק כהן לתפקיד תת מזכיר ההגנה לענייני מודיעין וביטחון. כדי להתחמק מקבלת אישור הסנאט שנדרש, טראמפ מינה אותו למ"מ בפועל ולא באופן רשמי.
מתקשה להתמודד עם הפסדים
את הרומן שלו עם אורקל כהן התחיל כבר אחרי שעזב את הבית הלבן בפעם הראשונה, ולא במפתיע. צפרא כץ, מנכ"לית החברה, נחשבת מקורבת לממשל טראמפ ואחת הבכירות היחידות בעמק הסיליקון, מלבד פיטר ת׳יל השמרן, שתמכה בגלוי בממשל. כץ היתה חלק מצוות המעבר שטראמפ מינה לאחר שנבחר, ולפי דיווחים בתקשורת האמריקאית שמה אפילו עלה כמועמדת למספר תפקידים בכירים. כהן אמנם אינו מוזכר באתר של חברת אורקל, אולם בביוגרפיה שלו באתר של משרד ההגנה האמריקאי נכתב: "כהן שימש כמנהל בכיר ליוזמות אסטרטגיות בתאגיד אורקל, שם הוא ייעץ למנכ"לית בנושאי ביטחון. בנוסף, כהן היה אחראי למאמצים הבינלאומיים לפרוס את טכנולוגיית הענן המאובטחת של אורקל בקרב ממשלות בנות ברית, במיוחד חברות נאט״ו".
עד כמה שוק הענן חשוב לאורקל שכהן גויס "להתלבש" על ישראל? השוק העולמי נשלט היום על ידי שלוש ענקיות: אמזון, מיקרוסופט וגוגל ואילו אורקל משתרכת מאחור עם 2% בלבד. אבל נראה שבחברה מתקשים להתמודד עם הפסדים במכרזים ממשלתיים. כבר ב־2018 אורקל תבעה את משרד ההגנה האמריקאי לאחר שהפסידה במכרז של פרויקט JEDI שכלל חוזים בהיקף של 10 מיליארד דולר. לאחר שנתיים של דיונים משפטיים אורקל הפסידה גם את הקרב המשפטי, אבל התביעה שלה גרמה לביטול החוזים במכרז וביולי האחרון נאלצו בפנטגון להודיע שיצאו במכרז חדש. ניתן למצוא קווי דימיון רבים בין ההתנהלות של אורקל בארה״ב וזו שאנו עדים לה כיום בישראל. עוד בטרם הוכרזו הזוכות בוושינגטון, באורקל התעקשו שהמכרז נתפר לצרכיה וליכולותיה של אמזון. בפסיקה נגד אורקל בספטמבר 2020 נכתב שהחברה "לא עמדה בקריטריונים בסיסיים שהוצבו במכרז", ונדחתה הטענה שהמכרז היה מוטה נגד או בעד חברה מסוימת או שיש טעם לפגם בכך שנבחרה זוכה יחידה.
מיוסי לוי נמסר בתגובה: "אני משתמש מעת לעת בשרותי חקירה עבור לקוחותיי וגם בשרותיו של נווה משרדנו השתמש. מעולם לא השתמשתי בשרותי נווה לא במישרין ולא בעקיפין עבור אורקל. השתמשתי בשרותיהם בעבר עבור איתור נכסים בגרמניה עבור לקוח משמעותי שרצה לבדוק אפשרות רכישתם ובסוף החליט לא לרכוש". מאורקל נמסר בתגובה: "עזרא כהן הוא סגן נשיא לאסטרטגיה תאגידית באורקל. החברה רואה ביחסיה עם ישראל עדיפות עליונה וחשיבות אסטרטגית".