אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג'נגו, ללא מעצורים: על בר היין החדש של מסעדת שילה צילום: אוראל כהן

בג'נגו, ללא מעצורים: על בר היין החדש של מסעדת שילה

קרפצ’יו אינטיאס מפתיע, שיפוד לובסטר על לחוח תימני אוורירי ונהדר ולקינוח מגנום תוצרת בית. בג'נגו היה יוקרתי וטעים רצח

10.08.2021, 08:15 | חיליק גורפינקל

בחצות, קצת אחרי שיצאנו מג'נגו, בר היין החדש של מסעדת שילה, נכנסו לתוקפן תקנות “התו השמח”, ובאמת, היה שמח לאללה בג'נגו. אחרי הכל, מה יותר שמח מלדעת שאתה יכול לשבת בבר יין ולשתות כוס יין לבן מבורגון ולא להישאר סגור בבית עם אשתך ובנך הצעיר שחושד בעצמו שיש לו קורונה כי נפגש, במקום פתוח, עם מישהו שאולי יש לו קורונה. ואולי לא. בג'נגו, כאמור, שמח. עשרות מבלים “צפונים”, שלא לומר “צפונבונים” (בדיוק כמוני, אני מזכיר לעצמי. אולי רק קצת יותר מבושמים. מלשון בושם), מגלגלים יין בכוסות קריסטל ענקיות. מלצריות צעירות מגישות להם את מיטב יצורי הים. זה הולך טוב עם היין.

קראו עוד בכלכליסט:

בג'נגו יש אמנם כ־20 יינות בכוס, אבל חלקם הגדול מתומחר בפראות ממש. 105 שקל הם מחיר לבקבוק יין, לא לכוס. ואם הבקבוק עולה מעל 500, אל תפתח אותו לכוסות, או לפחות תציע הרבה יותר כוסות זולות משמעותית. רשימת הבקבוקים היא אמנם מפוארת ומושקעת, וגם בכוסות יש לא מעט יינות מעניינים, אבל בכל זאת. אף פעם לא היה זול במסעדות של שרון כהן, בעל הבית החולש גם על מסעדת היוקרה שילה השוכנת ממש מעבר לכביש. לזכותו ייאמר שלפחות כשהוא גובה מחירי רצח, כמו כולם, הוא נותן תמורה בעדם. 

התחלנו בבגט עם חמאה וזיתים. אחלה בגט. על הבגט הנחנו פרוסות דג סקומברי כבושות בצ'ימיצ'ורי חמציץ וטבסקו ירוק. עזות טעם וטעימות מאוד־מאוד. קצת יין מאקון לבן מבורגון והחיים סבבה, עד ה־PCR הבא. עכשיו הגיע גם קרפצ'יו האינטיאס, מתובל בשמן טרגון ומקושט בפקאן מסוכר. נשמע מוזר אבל טעים רצח. המנה הכי טעימה של הערב ואחת ממנות הדג הנא הכי טעימות שיצא לי לטעום. סלט קישואים חיים, אפרסקים וגבינת ריקוטה ביתית עם גרידת לימון, פלפל חריף ו”פודרה” קלמטה (וואט דה פאק...) היווה אתנחתא צמחונית הולמת ומצוינת.

ספגטיני פירות ים בג ספגטיני פירות ים בג'נגו. מאחור: סלט קישואים ואפרסקים וקרפצ'יו אינטיאס. אוכל של עשירים שחוגגים את הכסף שלהם | צילום: אוראל כהן ספגטיני פירות ים בג

המשכנו לעבוד. ריבועי קולרבי מבושלים ואז צלויים בגריל פחמים ועליהם גבינת כבשים ויערת דבש היו אחד הקינוחים הכי מעניינים שטעמתי, חבל רק שהוגשו באמצע הארוחה (כן, אני מבין שזה לא קינוח, אבל ככה זה הרגיש). עכשיו הגיעה ”יציאה”. שיפוד נתחי צבתות לובסטר מוגש על ...לחוח. כן, אותו פנקייק תימני אוורירי ונהדר. אתה מורח קצת לבנה מתובלת בעמבה, קצת סלסת עגבניות בגריל, כמה עלי כוסברה וכמה עיגולי בצל סגול, מקפל וטורף. כמה יומרני, שלא לומר נובורישי —לובסטר בלחוח — ככה טעים. ערימת ברבוניות קטנות מטוגנות עם קצת לימון ואיזשהו איולי כתמתם. איך אפשר לטעות עם ברבוניות קטנות מטוגנות? אם הן טריות, אי אפשר. טרפנו אותן על עצמותיהן והכל. גן עדן. ספגטיני ירוק תוצרת בית עם שרימפס וקלמרי בציר סרטנים וחמאת זעפרן. אלמנטרי. לקינוח, פסטל דה נטה, אותו קינוח פורטוגזי מהולל שבו מתחבא קרם וניל על בצק. אוי ואבוי. בדיקות קורונה אולי צריך אבל בדיקות דם לא כדאי לעשות בקרוב.

עוד קינוח, שלגוני מגנום תוצרת בית, האחד פיסטוק, השני מנדרינה ויוזו. איזה מזל שלא מוכרים כאלה במכולת מתחת לבית. הייתי קושר את עצמי למקרר. ג'נגו הוא בקיצור, יופי של מקום, למרות האפלולית והמוזיקה הרועמת והטיפה'לה מבאסת מבחינת בחירותיה, שקצת הפריעו. בפעם הבאה אולי בכל זאת אלבש ג'ינס ארוך וחולצה מכופתרת. אתם יודעים מה, שטויות. זה לא זמן להיות מנומס. זה זמן לטרוף את החיים כל עוד אפשר. וזה בדיוק מה שעשינו. ג'נגו סיפק לנו את מה שצריך לשם כך. אז נכון, זה אוכל של עשירים, שחוגגים את הכסף שלהם ביחד עם בעל הבית שחוגג את המעמד הבכיר שלו. אבל יאללה, שיהיה, מה אפשר לעשות.

ג'נגו, בן יהודה 155, תל אביב 03-5221224. ב'-ש' 23:30-18:00

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות