אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מיסוי רווחי הגז: "לחברות יש תמריץ לנצל לרעה את המנגנון הקיים ולא לשלם" צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

מיסוי רווחי הגז: "לחברות יש תמריץ לנצל לרעה את המנגנון הקיים ולא לשלם"

כך אמרה שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן בדיון בוועדת הכספים, הנוגע לתיקון לחוק ששינסקי, שעוסק במיסוי רווחים של חברות אנרגיה ממשאבי טבע. הוועדה דנה בתיקון כדי להכינו לקריאה שנייה ושלישית, וביקשה מרשות המסים לערוך בדיקות; חברות האנרגיה התנגדו וטענו שהחוק ייצור תקדים, כי הוא יחול על מספר מצומצם של חברות

10.08.2021, 18:44 | יובל שדה

וועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), דנה היום בתיקון לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, וזאת בכדי להכין אותו לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. 


קראו עוד בכלכליסט:


הישיבה הסתיימה ללא הכרעה, וזאת מפני שרשות המסים התבקשה לבחון מספר דברים לבקשת חברי הוועדה. 


מימין: אביגדור ליברמן, אורית פרקש הכהן, צילום: קובי קואנקס מימין: אביגדור ליברמן, אורית פרקש הכהן | צילום: קובי קואנקס מימין: אביגדור ליברמן, אורית פרקש הכהן, צילום: קובי קואנקס


הוועדה צפויה להתכנס שוב בתחילת שבוע הבא. התיקון לחוק מציע שינויים במנגנון גביית מס רווחי יתר עבור הקרן לאזרחי ישראל, בדגש על גבייה בעת מחלוקת לעניין גובה השומה בין רשות המסים לתאגידים. הצעת החוק עוסקת רק במס על רווחי יתר (מס ששינסקי), שהחברות מתחילות לשלם רק אחרי שהן החזירו 150% מההשקעה שלהן.

שינוי סדר הגבייה

התיקון לחוק מבקש לשנות את סדר הגבייה של המס – במצב הנוכחי החברות משלמות את השומה רק לאחר שהתבררו כל ההשגות של החברות, ומצב זה מוביל לכך שבמקרים מסוימים המס יגיע לקופת המדינה רק לאחר שנים של דיונים. 

לאחר תיקון החוק, החברות קודם כל ישלמו את המס ורק לאחר מכן ידונו בהשגותיהן, ובמקרה ויימצא כי נעשתה גביית יתר אז החברות יקבלו החזר רטרוספקטיבי מהמדינה. 


מאגר תמר, אלבטרוס מאגר תמר | אלבטרוס מאגר תמר, אלבטרוס


במסגרת הדיון בוועדה, אמרה שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן (כחול לבן), שכיהנה בעבר כיו"ר רשות החשמל ויזמה את הגשת הצעת החוק בכנסת הקודמת, ש"מטרת קרן העושר היא שהאזרחים יוכלו להנות מרווחי המדינה ממשאבי הטבע הציבוריים. הקרן אמורה להתחיל לפעול כשיהיו בקופתה מיליארד שקל, עד כה היא לא החלה לפעול. יש תמריץ לחברות לנצל לרעה את המנגנון הקיים ולא לשלם את הכסף, והציבור מפסיד".

החברות: החוק ייצור תקדים בעייתי

חברות האנרגיה שהשתתפו בדיון טענו כי התיקון לחוק ייצור תקדים בעייתי מפני שהוא יחול על מספר מצומצם של חברות ורק על רווחי היתר שלהן. יו"ר הוועדה ח"כ קושניר ענה להם בתגובה כי הוא מאחל לכל העסקים במדינה להרוויח כמו שהן (החברות) מרוויחות. 


ח״כ אלכס קושניר, יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה ח״כ אלכס קושניר, יו״ר ועדת הכספים של הכנסת | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה ח״כ אלכס קושניר, יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה


התנגדות נוספת לתיקון לחוק הגיעה מכיוון יו"ר התאחדות התעשיינים רון תומר שגם הוא חושש מהתקדים הבעייתי לדבריו שיווצר. טענות נוספות עלו בדיון בכל הנוגע לשקיפות המידע של הסכומים הנידונים, מפני שרשות המיסים לא ידעה לנקוב בסכומים שאותן חייבות החברות למדינה.

במסגרת הדיון עלה כי רשות המסים מעוניינת לקדם בחוק ההסדרים הקרוב חוק דומה בשיעורים מצומצמים יותר לעניין חברות גדולות במשק (גביית 30% מהסכום שבמחלוקת, בנוגע לשומות במחלוקת בגובה של 20 מיליון שקל ומעלה), מה שעורר ביקורת מצד מספר חברי כנסת בעיקר מהאופוזיציה, שתהו האם מיסוי התאגידים נועד להכשיר את החוק העתידי. ח"כ אופיר כץ (ליכוד) אמר שהוא בעד החוק, אך הוא ציין כי "אני לא רוצה שזה יגיע לחברות הקטנות, שכל מי שיהיה אתכם במחלוקת, תלכו ותגבו ממנו כספים, עוד בטרם ההליך המשפטי".

ביקורת נוספת שעלתה מצד חברי הוועדה התייחסה לכך שרשות המסים מבקשת להאריך את התקופה שבמהלכה יכול פקיד שומה לאשר את השומה העצמית לעניין בעלי זכות בגז ונפט, מ-12 חודשים לארבע שנים מתום שנת המס, וטענו כי בקשה זו סותרת את תכלית החוק שמטרתו היא למסות את התאגידים בהקדם.

כ-741 מיליון שקל הצטברו בקרן העושר של המדינה

מלבד חברי וועדת הכספים הקבועים, השתתפו בדיון נציגים ממשרד האוצר ורשות המסים, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד המשפטים, לשכת רואי החשבון, התאחדות התעשיינים, איגוד חברות הנפט, עמותת אדם טבע ודין, תמר פטרוליום, התנועה למען איכות השלטון, לובי 99 ומוזמנים נוספים. 

נכון לעכשיו, כ-741 מיליון שקל הצטברו בקרן העושר של המדינה. בדברי ההסבר להצעת החוק מתואר כי התיקון "יביא להקדמת תשלום היטל רווחי נפט והיטלי רווחי יתר ולצמצום במשאבי המדינה הנדרשים לשם אכיפת תשלום ההיטלים המגיעים לציבור, על פי דין, בזמן ראוי. כתוצאה מכך, יסייע התיקון לשמור על זכויות הציבור במשאבי הטבע וברווחים הנובעים מהם ויקדים את יכולת השימוש בכספי הקרן להשקעות שונות ,לרווחת הדורות הבאים".

גרסה דומה לתיקון לחוק שמוצע כעת קודמה כבר על ידי הממשלה לפני שנתיים, בסמוך לסיום כהונת הכנסת ה-20.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות