"עוד לפני סוף העשור נראה חברות ישראליות של 100 מיליארד דולר"

ג'ון מדבד (Jonathan Medved), שהקים ומנהל את פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, לא מתרגש מהגמגום של קדחת הספאקים בוול סטריט בשבועות האחרונים. לדבריו, לא צריך להתרגש מתקופות קצרות של זגזוגים בשוק - המגמה לטווח הארוך היא שחשובה, ובגזרה הזו הוא סבור שהשוק המקומי מתקדם לא רע. 

"ישראל הופכת מסטארט־אפ ניישן לסקייל־אפ ניישן. פעם מכירת סטארט־אפ ב־200-100 מיליון דולר היתה בעמוד הראשי ב"כלכליסט". היום זה לא מקבל אינץ' בעמוד 18. חברות של מיליארד דולר עדיין מקבלות סיקור, אבל יש גם חברות שמגיעות ל־10 מיליארד דולר. האתגר הוא לבנות חברות כמו זום, של 100 מיליארד דולר. אני מאמין שעוד לפני סוף העשור נראה חברות ישראליות של 100 מיליארד דולר".

הפלטפורמה שייסד מדבד היא קרן השקעות שמציעה ל־100 אלף מיליונרים (משקיעים כשירים) להשקיע דרכה במאות סטארט־אפים, 60% מהם ישראלים, ובמקביל פועלת כמעין קרן גיוס המונים המאפשרת להשקיע סכומים קטנים, מ־10,000 דולר. OurCrowd הוקמה ב־2013 ומנהלת כיום 1.8 מיליארד דולר. עכשיו היא מביאה הנפקה ראשונה לבורסת תל אביב - חברת הרחפנים האוטונומיים איירובוטיקס, שהנפקתה צפויה להיות מושלמת בשבוע הבא. 

על פי התשקיף הנוכחי בעלי המניות רוצים לגייס 10 מיליון דולר לפי שווי של 50 מיליון דולר לפני הכסף. בהנפקה שותפה בשרשור חברה ששייכת לטמאסק, זרוע ההשקעות של ממשלת סינגפור. אותה חברה סינגפורית, Qingting Investments, היא בעלת המניות הגדולה באיירובוטיקס עם 30.3% מהון המניות ערב ההנפקה. ל־OurCrowd נתח של 20.7%, וביתר מחזיקים מספר קרנות ונושאי משרה ועובדים בחברה. איירובוטיקס מגיעה לשלב זה לאחר ששאבה לא מעט מכספי המשקיעים: מאז הקמתה ב־2014 הפסידה 122 מיליון דולר, ואת 2020 סיימה בהפסד של 14.3 מיליון דולר. 

אתם מבעלי המניות הגדולים באיירובוטיקס. עד כמה אתם מעורבים בחברה?

"תמכנו באיירובוטיקס שנים רבות והשקענו בה מיליוני דולרים. היא פועלת בתחום סופר־מעניין - רחפנים אוטונומיים לחלוטין. כמו הרבה מקרים בטכנולוגיה, לפעמים זה לוקח קצת יותר זמן ממה שתוכנן, וזה נהיה מוחשי בשוק כרגע".

ג'ון מדבד מייסד ומנכ"ל OurCroud | צילום: OurCroud

מה שכנע אתכם להיכנס להשקעה?

"הטכנולוגיה מאוד מתוחכמת ולא טריוויאלית. הרחפן ממריא מהקופסה ואין איש לידו, זה מרשים. אין מפעיל או אנשים בשטח ששומרים עליו. המוצר רובוטי לחלוטין - ממריא, חוזר לקופסה, הסוללות מוחלפות אוטומטית. זה פראי. השוק צועד לכיוון 'רחפן כשירות'".

למה תל אביב בעצם? למה לא ללכת לנאסד"ק, אולי דרך מיזוג עם ספאק?

"הבורסה התל־אביבית חמה, ואנחנו מאמינים בפוטנציאל פה. לאיירובוטיקס יש מוניטין בארץ והיא בשלב נכון לגיוס. לגבי מיזוג עם ספאק או הנפקה בנאסד"ק, אנחנו לא פוסלים שום דבר בעתיד".

אחרי נהירה של שלל חברות לגיוס באמצעות ספאק - חברת ארנק ריקה מתוכן שאליה נכנסת חברה בעלת פעילות של ממש, בדרך עוקפת הנפקה מסורתית (IPO) - השוק מתחיל לאחרונה להראות סימני רגיעה. חברות שגייסו באמצעות ספאק לא מציגות תשואות מרשימות, ולעתים להפך, ומשקיעים אף ניצלו את מבנה הספאק, שמאפשר לסגת מההשקעה אם לא הושגה התשואה המיוחלת, וחלקם משכו את כספיהם מההשקעה, כפי שקרה למשל בהיפו ו־REE הישראליות.

מודל הספאק מתחיל לקרטע בשבועות האחרונים. מה לדעתך קורה?

"לא צריך להסתכל על הזגזוגים כנרטיב הבסיסי, אלא על קו מגמה ארוך טווח. במחצית הראשונה של 2021 הושקעו 11.9 מיליארד דולר בטכנולוגיה הישראלית בהנפקות בתל אביב ובניו יורק. מתוך זה, בסייבר הושקעו 3.4 מיליארד דולר ובפינטק 2.3 מיליארד דולר. לא חושב שהיתה מחצית שנה כזאת בהיסטוריה של ישראל, והמחצית השנייה תהיה עוד יותר חזקה. לא נראה לי שהשיא מאחורינו".

שותים לכם את מאגר החברות, לא יישאר במה להשקיע.

(צוחק) "המאגר לא מידלדל כלל. רק ביוני נוצרו 5 יוניקורנים ומספרם גדל".

 אבל יוניקורנים הם לא תולדה של שוויים מנופחים? של בועה?

"לא. אין בועה. הוואליואציות אכן עלו לרמות שלא ראינו בעבר. אבל שווי החברות הוא פונקציה של עקומת הצמיחה, וכשחברות צמיחה גדלות ב־100% בשנה, השווי עולה. כל עוד עקומות הצמיחה כה תלולות, שווי החברות יגדל בהתאם".

הרחפן האוטונומי של איירובוטיקס | צילום: יוני בן חיים

מדבד מוסיף כי "מתוך 48 הנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות במחצית הראשונה, 12 היו בארה"ב ו־35 בישראל, ועוד אחת בלונדון. החברות הגדולות הולכות לניו יורק, והקטנות מגיעות לישראל. אני חושב שזה תפקיד נכון לבורסת תל אביב. אם רואים מעבר לטווח של 10 שנים, אנשים יהיו מאוד מרוצים" (מההנפקות החדשות ‑ ח"ש).

"אנחנו לא מדברים על 'טכנולוגיה קטנה'. בתל אביב יש חברות כמו פוד־טק, אריזות, שבבים ותוכנה. סיפור הטכנולוגיה הישראלי ממש השתנה ונראה שהוא הופך חזק יותר. גם מספר החברות שממוקדות בצרכנים עלה. כיום 35% מחברות ההזנק הישראליות ממוקדות ישירות בצרכן, בעוד פעם הן היו בעיקר לעסקים (B2B). חברות כמו למונייד או פייבר עושות עבודה נהדרת מול הצרכן. ובסיכום השנה אני צופה שיהיו השקעות של יותר מ־20 מיליארד דולר בסטארט־אפים ישראליים".

עד כמה הישראלים מספקים את הסחורה בסקייל, כלומר צמיחה בגדלים משמעותיים?

"הם כבר מוכיחים שהם יודעים לעשות את זה. הקושי של ישראל בסקייל היה בשתי חזיתות: אי־יכולת לגייס די כסף לעשות סקייל בשוק האמריקאי, הצורך להקים מערכות שיווק בארה"ב. שתי הבעיות הללו נפתרו לאחרונה. יש עכשיו הרבה מאוד כסף פנוי להשקעה בארץ וגם מרקטינג אפשר לעשות באינטרנט. זו תוצאה של הקורונה - הכל עבר לאינטרנט, והמכירות האלגוריתמיות, שמיישמות חברות כמו וויקס ולמונייד, מוכיחות שאפשר למכור בגדול באינטרנט. הישראלים מושכים כיום את המשקיעים הגדולים. כל חברות ההשקעות הגדולות מחפשות פה השקעות - סופטבנק, אינסייט, TPG. כולם כאן ומי שלא - הוא החריג. נעשו 38 עסקאות השקעה בחברות פרטיות במחצית הראשונה של השנה, ביותר מ־100 מיליון דולר. אני לא חושב שיש סימני האטה".

עם מבול ההשקעות הנוכחי, לא נגמרים לכם המשקיעים?

"אנחנו מוסיפים משקיע כשיר חדש לפלטפורמה בכל 5 דקות ויש בה יותר מ־100 אלף משקיעים כאלה. בכל נקודת זמן המשקיעים יכולים לבחור בין 20 ל־30 השקעות, ואנו מתקרבים ל־50 אקזיטים. השקענו בלמונייד, בביונד מיט ובזווית של ספאקים ישראליים גם באינוביז".

מה מצב החברות שאתם מציעים?

"יש לנו כרגע 28 חברות שמתלבטות בין אקזיט למכירה בשוק בשווי של יותר ממיליארד דולר. טכנית, לא כולן יוניקורנים, אבל קרוב לזה. הפורטפוליו שלנו מתקרב ל־300 חברות שניתן להשקיע בהן ישירות, וניתן להשקיע גם ב־30 קרנות שלהן יש עוד 200 חברות. כך שאנו מציעים להשקיע ב־500 חברות, ומתוכן 40% בחו"ל ואינן ישראליות, ו־60% בישראל".

מהו העתיד בהשקעות טכנולוגיה?

"3-2 טרנדים סוחפים את העולם: המדיניות המוניטרית מציפה את השווקים בכסף אטרקטיבי, כך שההון זמין ולא עומד להיעלם; בהשקעות, ברפואה, במסחר, בחקלאות - הכל הופך לדיגיטלי; ואזורי השקעה מחוץ לעמק הסיליקון מתחזקים. המגפה הפחיתה את חשיבות המיקום, ואנשים יכולים להשקיע איפה שהם רוצים. אלה חדשות טובות לישראל".