אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך ישפיע חוק ההסדרים על המגזר העסקי  צילום: יובל חן

כך ישפיע חוק ההסדרים על המגזר העסקי

חוק ההסדרים כולל לא מעט רפורמות, שחלקן מתקבלות בהתנגדות מצד המגזר העסקי – מיבואני רכב ויצרני משקאות קלים ועד בנקים, חברות ביטוח ורואי חשבון.כלכליסט משרטט את מפת האינטרסים ובודק מי המרוויחים ומי המפסידים מהחוק

15.08.2021, 11:30 | כתבי כלכליסט

אם חוק ההסדרים יעבור כלשונו, יוזמיו מבטיחים לנו שנוכל לחיות במדינה שבה יש פחות חשבוניות פיקטיביות, פחות משקאות מתוקים ופחות מכוניות מזהמות – ויותר דירות להשכרה, תמרוקים זולים וחברות שלא מתחמקות ממס. לכן לא מפתיע שגופים לא מעטים במשק חוששים מהרפורמות הכלולות בחוק ההסדרים החדש. כתבי "כלכליסט" בדקו: מי עשויים להרוויח ומי עלולים להפסיד מהחוק המוצע. 

קראו עוד בכלכליסט:

חשבוניות מאושרות מראש

השינוי: חשבונית מס תוכר רק אם אושרה על ידי  רשות המסים

מי יושפע: כלל המגזר העסקי

רשות המסים נאבקת כבר שנים במכת החשבוניות הפיקטיביות, שמסבות נזק שמוערך על ידה במיליארד שקל בשנה ומשמשות בנוסף כנתיב של הלבנת הון מפשיעה חמורה. ניסיונות קודמים לצמצם את היקף התופעה הועילו באופן חלקי בלבד, מה שהביא את הרשות להציע הצעה שמשנה את כללי המשחק מהיסוד: אם "סעיף החשבוניות" בחוק ההסדרים יעבור, הרי שמינואר 2023 לא יהיה ניתן להפיק חשבונית מס מעל 5,000 שקל ללא הקצאה מרשות המסים. המשמעות היא שעוסק שמוכר, למשל, מקרר לבית עסק אחר, יידרש לקבל מרשות המסים אישור בדמות "מספר הקצאה" לחשבונית שהוא מנפיק. בלי מספר כזה, הקונה לא יוכל להזדכות על המע"מ ששילם. 

ברשות מסבירים כי מדובר במהלך מבוסס טכנולוגיה, וההליך יהיה מהיר וכמעט לא מורגש בעסקים נורמטיביים, בדומה לאישור מחברות האשראי.

לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס תקפו את ההצעה הזו בטענה לעודף בירוקרטיה חריג ולא מידתי. שתי הלשכות מטילות ספק ביכולת הטכנולוגית של רשות המסים, ומעלות חשש שהמערכת לא תהיה מוכנה במועד, תכביד משמעותית על בעלי עסקים ותשית עליהם עלויות נוספות של תיעוד.

ברשות המסים מתעקשים ש"כל השיטות האחרות למלחמה בחשבוניות הפיקטיביות לא היו יעילות מספיק לאורך זמן ואילו העלויות הבירוקרטיות יהיו זניחות", ומתחייבים שהחוק לא יישום כל עוד המערכות לא יהיו כשירות. עם זאת בתזכיר החוק הנוכחי אין תנאי הכורך את תחילת הרפורמה בקיומה של טכנולוגיה מתאימה.

שלמה טייטלבאום

המתוק יתייקר

השינוי: מס על משקאות קלים

מי יושפע: חברות המשקאות

שוק המשקאות הישראלי, שמכירותיו מסתכמות ב־2.5 מיליארד שקל, ריכוזי במיוחד ונשלט בידי החברה המרכזית (קוקה קולה ישראל – 52.4%), יפאורה (16%) וטמפו (13%). המס החדש על משקאות קלים צפוי לעמוד על שתי מדרגות: 1.3 שקלים לליטר משקה, ומס מופחת של 70 אגורות לליטר משקה דיאט או מופחת סוכר. ההכנסות למדינה צפויות להסתכם בכ־300 מיליון שקל בשנה.

אף שהמהלך היה צפוי, ספק אם בחברות המשקאות נערכו לו. ההערכות שם היו כי רפורמת סימון המזון, שנכנסה לתוקף בשנה שעברה, הסירה את האפשרות להטלת מס על משקאות קלים. כעת טוענים באיגוד חברות המזון שצריכת הסוכר בישראל נמוכה משמעותית מזו שמציג משרד הבריאות, ולכן אין מקום למסות משקאות. חברות המשקאות צפויות לנסות ולבלום את המהלך באמצעות מתקפת לובינג, ואפשר להעריך שימצאו אוזן קשבת אצל חלק מחברי הכנסת, לפחות כדי לרכך את דרישת החוק. להערכתם של יצרני המשקאות, הזינוק במחיר, יחד עם הרחבת חוק הפיקדון לבקבוקים גדולים, יגרור ירידה במכירות, וצפוי לגרום לסגירת קווי ייצור ופיטורי מאות עד אלפי עובדים.

טענה נוספת היא כי המהלך דווקא יגביר את הריכוזיות בענף. זאת משום שעוצמת המותג "קוקה קולה" מאפשרת לחברה לגבות פרמיית מחיר, בעוד שטמפו ויפאורה גובות מחיר נמוך משמעותית. לכן המס הצפוי לייקר את המשקאות שלהן בשיעור גבוה יותר באופן יחסי, יצמצם את פערי המחיר ויעניק לקוקה קולה יתרון נוסף.

נורית קדוש

משקות קלים. היצרנים הקטנים ייפגעו יותר, צילום:מיקי נעם אלון משקות קלים. היצרנים הקטנים ייפגעו יותר | צילום:מיקי נעם אלון משקות קלים. היצרנים הקטנים ייפגעו יותר, צילום:מיקי נעם אלון

להתקלח בשמפו מקביל

השינוי: רפורמת התמרוקים

מי יושפע: יבואנים רשמיים ותעשיינים (שמתנגדים) ויבואנים מקבילים וצרכנים (שתומכים)

רפורמת התמרוקים, שנכנסה ברגע האחרון לחוק ההסדרים, היא אחת הרפורמות העיקריות בו ומנסים להעביר אותה כבר מעל לעשור. שווי שוק הקוסמטיקה בארץ מוערך ב־4 מיליארד שקל, מהם 1.5 מיליארד שקל ביבוא המקביל, שצפוי לגדול אם האוצר יצליח להעביר את הרפורמה.

הרפורמה נועדה להקל את הרגולציה על יבוא תמרוקים בכך שהיא מעבירה את האחריות על בטיחות המוצר ממשרד הבריאות ליבואן, אך הסעיף החשוב ביותר בה הוא ההקלה שתאפשר לייבא מוצרים ללא תעודת יצרן. כך יהיה קל יותר לייבא ביבוא מקביל סבונים, שמפו, דיאודורנטים, קרמים לגוף, אפטרשייב ומספר מצומצם של מוצרי קוסמטיקה.

הרפורמה תגדיל את מספר היבואנים המשווקים ברשתות, תגדיל את התחרות מול היבואנים הרשמיים ותגביר את כוח המיקוח של הקמעונאים — בשאיפה שההוזלות יתגלגלו לצרכנים. כיום השוק נשלט באופן מוחלט כמעט על ידי שלושת היבואנים הגדולים: שסטוביץ', דיפלומט ויוניליוור.

משרד הבריאות מפעיל לחץ גדול להוציא את רפורמת התמרוקים מחוק ההסדרים בטענה של חשש לבריאות הציבור, ויש סיכוי סביר שהיא תקודם בלי סעיף התמרוקים. לוביסטים שפועלים בשירות היבואנים והתעשיינים מנסים גם הם להפיל את הרפורמה ולנטרל את היבוא המקביל.

וגם אם תעבור לבסוף, הקמעונאים אינם בטוחים שהיא תשנה את מאזן הכוחות בשוק. "בסוף, כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שגם הספק בחו"ל יאפשר את התחרות", אמר ל"כלכליסט" בכיר בענף הפארם, "ויש ספקים שלא משתפים פעולה עם יבוא מקביל. גם כך השחקנים החזקים בארץ שולטים בצינורות ההפצה, ובשביל שוק מקביל אפקטיבי וירידת מחירים אמיתית צריך רגולציה הרבה יותר חזקה מרפורמת התמרוקים".

אורנה יפת

מידע בנקאי זמין

השינוי: רפורמה הבנקאות הפתוחה

מי יושפע: חברות פינטק (שתומכות) ובנקים (שמאוימים)

ישראל נחשבת למעצמת פינטק, עם יותר מ־700 חברות בתחום, אבל היא כמעט לא נהנית מההתפתחויות הטכנולוגיות בענף הפיננסים. הסיבה המרכזית היא תשתית הרגולציה שאינה מתאימה לקליטתן. רפורמת הבנקאות הפתוחה בחוק ההסדרים אמורה לשנות את המצב, בעיקר משום שהיא תשחרר גישה למידע על לקוחות הבנקים וכך חברות פינטק יוכלו להציע שירותים תחרותיים המבוססים על נכסי הלקוח ורמת הסיכון שלו.

בבנקים רואים בבנקאות הפתוחה איום שיגדיל תחרות ויגרור ירידת מחירים במוצרים הבנקאיים. אבל הרפורמה גם יכולה להוות הזדמנות מבחינתם, שכן גם הם ייחשפו למידע על לקוחות חדשים ויוכלו לגייס אותם. וברקע מרחף איום גדול יותר מבחינתם, של הגעת ענקיות הטכנולוגיה לישראל, שיציעו בה שירותים פיננסיים.

עירית אבישר

פחות הטבות מס לזרים

השינוי: פגיעה בהטבות מס בקרנות ובתוך שותפויות

מי יושפע: קרנות הון סיכון בבעלות זרה, רואי חשבון ועורכי דין

עד היום נהנו משקיעי הון סיכון זרים מהטבה כללית לפי סעיף 16א לפקודת מס הכנסה, ולפיה הם לא ישלמו בישראל מס העולה על המס שהיו משלמים בארץ מושבם. כעת, בתיקון לחוק מיסוי שותפויות, מוצע לבטל את הסעיף הזה ותחתיו לקבוע הוראה מפורטת המצמצמת אפשרות לנצל את הטבת המס. לדוגמה, הקרן המשקיעה לא תוכל להשקיע יותר מ־25% מכספיה בחברה אחת, בקרן יהיו לפחות עשרה שותפים שאינם קרובי משפחה, דמי ההצלחה ימוסו ב־15%, שותף כללי לא יוכל להשקיע יותר מ־4% מנכסי הקרן, ובנוסף, אם בקרן יהיה שותף ישראלי, הוא יחויב להיות "השותף המדווח" שאחראי לתשלומי המס של שותפי החוץ. המתנגדים טוענים כי התיקון יגדיל רגולציה, בניגוד לכוונת הממשלה, ויערים קשיים על משקיעים זרים, ולכן מפעילים לחץ משמעותי להוצאת התיקון מחוק ההסדרים. כעת מתחולל מאבק סביב תזכיר חוק מיסוי שותפויות, שבו הוראות חדשות הנוגעות לקיזוז הפסדים ולחלוקת הרווחים. לחוק מתנגדות שלוש הלשכות המקצועיות (עורכי הדין, רואי החשבון ויועצי המס), בשל השפעה משמעותית על תשלומי המס של פירמות רבות המאוגדות כשותפות.

שלמה טייטלבאום

המזהם ישלם

השינוי: מכסות זיהום אוויר יחולו על יבואני הרכב

מי יושפע: יבואני רכב וחברות ליסינג

הקמתו הצפויה של צוות בין משרדי משותף למשרדי התחבורה, הגנת הסביבה והאנרגיה עשויה להשפיע על יבואני הרכב באופן דרמטי בטווח הארוך. מטרת הצוות היא גיבוש מדיניות חדשה למיסוי רכבים בישראל, בהתאם לסטנדרט הנהוג באירופה. שם יצרני הרכב הגדולים מחויבים למכור מכוניות בהתאם ל"שיטת ממוצעים" של פליטת פחמן דו־חמצני. העיקרון: אם פליטת המזהמים המותרת היא 95 גרם פחמן דו־חמצני לרכב, הרי שעל כל רכב שפולט 190 גרם ונמכר באירופה חייב היצרן למכור רכב שפולט אפס פחמן דו־חמצני.

השיטה הישראלית מסובכת יותר, מבוססת על לא פחות מחמישה גזים מזהמים, ובעיקר מטילה את האחריות על המכונית עצמה. כלומר, באירופה יצרן שלא מוכר בהתאם לממוצע שנקבע יישא בקנסות של עשרות מיליוני אירו. בישראל ה"קנס" הוא למעשה תשלום מס, המוטל על כל מכונית, ומייקר את מחירה. במחצית הראשונה של 2022 תוצג תוכנית חדשה לגבייה של יותר מס קנייה על כל מכונית, ויבואני הרכב יצטרכו לחשוב מחדש כיצד יפתחו את הסכמי המכירה מול יצרני הרכב, כלומר כמה מן ההתייקרות הצפויה יוכלו היצרנים לסבסד, וכמה יגיע מכיסו של הצרכן הישראלי.

תומר הדר

פקק תנועה. עדיפות למכוניות נקיות, צילום: טל שחר פקק תנועה. עדיפות למכוניות נקיות | צילום: טל שחר פקק תנועה. עדיפות למכוניות נקיות, צילום: טל שחר

רפואה לרפואי

השינוי: עוד הקלות על יצוא קנאביס רפואי

מי יושפע: חברות הקנאביס

במדד ת"א קנאביס רשומות כיום 9 חברות בשווי שוק מצרפי של 1.9 מיליארד שקל, ורובן רשמו תשואה שלילית ניכרת מתחילת השנה. חוק ההסדרים מתייחס לייצוא קנאביס רפואי בלבד, לאחר שבחינה של צוות בין־משרדי מצאה שלישראל יתרון על פני מדינות מתחרות בהיבטים שונים בתחום, בהם מחקר ופיתוח. לכן הוחלט לקדם את ייצוא הצמח ולהסיר חסמים, כדי שגם בעלי רישיון לשיווק קנאביס בישראל יוכלו לייצא, בכפוף לתקנים המחמירים של משרד הבריאות, גם למדינות שאינן מוכרות.

בינתיים, לא בטוח שהתיקון ישפיע משום שהוא מוגבל להתקדמות הרגולציה מעבר לים. "מבחינת הייצוא בפועל, לא בהכרח מדובר ב'בוננזה' גדולה לחברות", אמר גולן ביטון, מנכ"ל ומייסד חברת יוניבו הציבורית. "במדינות באירופה הרגולטור עדיין מתקשה לקחת את זה קדימה". כך שהחלום הגדול של חברות הקנאביס הוא עדיין לגליזציה של השימוש בישראל, שתפתח שוק של 2 מיליון איש ו־10־7 מיליארד שקל בשנה.

חזי שטרנליכט

חממת קנאביס. יוסרו חסמי יצוא, צילום: דן לב חממת קנאביס. יוסרו חסמי יצוא | צילום: דן לב חממת קנאביס. יוסרו חסמי יצוא, צילום: דן לב

רגולטור פיננסי חדש

השינוי: ועדה לבחינת מבנה הרגולציה הפיננסית

מי יושפע: בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח ופינטק

לפי חוק ההסדרים, תוקם ועדה שתבחן את מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל, שכיום מתחלקת בין שלושה: הפיקוח על הבנקים, רשות ני"ע ורשות שוק ההון. כדי להגביר את התיאום, המודל המרכזי שייבחן יהיה ה"טווין פיקס", שלפיו שני רגולטורים אחראים באופן רוחבי על שוק הפיננסים: אחד אחראי ליציבות, השני אחראי לשקיפות והיבטים צרכניים.

בנק ישראל הוא הרגולטור הפיננסי היחיד שחבר ועדה, כך שמבין הגופים הפיננסים הבנקים רגועים יחסית. חברות הביטוח ובתי ההשקעות נמצאים באי־ודאות גדולה יותר — עם דגש על בתי ההשקעות שכיום אינם מפוקחים, אלא רק המוצרים שלהם. בצד המרוויח עשויות להיות חברות הפינטק, שכיום נופלות בין הכיסאות. וכך או אחרת, שינוי מבנה הרגולציה הוא תהליך שייארך שנים.

עירית אבישר

לגור במשרד

השינוי: אפשרות הסבה של משרדים למגורים

מי יושפע: חברות הבנייה (שתומכות), והעיריות (שלא מתלהבות)

בחברות הבנייה הגדולות במשק מייחלים לתיקון הכלול בחוק ההסדרים, שיאפשר להסב למגורים קרקע שיועדה במקור למסחר. עד כדי כך שבשיחות עם "כלכליסט" אומרים בכירי ענף היזמות והבנייה למגורים כי בטווח הזמן הקצר החברות משהות עסקאות ותוכניות, בהמתנה לאישור הסופי של חוק ההסדרים.

לפי ההצעה, במגרש שבו כבר עתה אפשר לבנות במשולב משרדים ומגורים תתאפשר הוספת שטחי מגורים, כך שבסך הכל שיעור שטח המגורים יהיה עד 50% מסך השטח הבנוי. גם במגרש שמיועד רק לבניית משרדים תתאפשר תוספת שטח לבניית מעונות סטודנטים, בתי דיור מוגן וייתכן שאף שימושי מגורים אחרים. מכיוון שהפרטים המדויקים עדיין לא סוכמו, חברות היזמות ממתינו, ובמקביל משגרות מטעמן משפטנים שמעירים הערות ומעלים הצעות לשיפור החוק לצרכיהן.

ולכולם ברור שכדי שהמהלך יצליח, יהיה צורך ליצור תמריצים לעיריות. אלה מעדיפות כיום ארנונה למשרדים, שמניבה להן הרבה יותר מארונה למגורים ולכן לא ישושו לשתף פעולה עם מהלך שיצמצם את הכנסותיהן.

אמיתי גזית

מגדל משרדים. תתאפשר הוספת דירות, צילום: יובל חן מגדל משרדים. תתאפשר הוספת דירות | צילום: יובל חן מגדל משרדים. תתאפשר הוספת דירות, צילום: יובל חן

השכרה פחות משתלמת

השינוי: החמרת התנאים לקבלת הטבות מס בפרויקטים להשכרת דירות לטווח הארוך

מי יושפע: יזמים פרטיים (מתנגדים) קרנות הריט (תומכות)

חוק ההסדרים מבקק לעודד השכרה ארוכת טווח, והוא מתנה את קבלת ההטבות בהשכרת 20 דירות לפחות, למשך 15 שנה לפחות — לעומת תנאי סף של 6 דירות ל־5 שנים בלבד כיום. בענף קרנות הריט תומכים, משום שהתיקון ישווה את תנאי התחרות בין הקרנות לבין חברות פרטיות שמשקיעות בדיור להשכרה, משום שהקרנות מחויבות כבר כיום להשכיר את הדירות למשך 20 שנה לפחות. מבחינת יזמי נדל"ן, מצד שני, התיקון בחוק עשוי להפוך את הבנייה להשכרה ארוכת טווח לאטרקטיבית פחות. "קבלת מימון בנקאי לפרויקט יזמי שבו הדירות יימכרו רק לאחר 15 שנות השכרה תחייב השקעת הון עצמי רב ודחייה משמעותית במועד משיכת רווחי הפרויקט", אומרים שם. אבל זו בדיוק מטרת המדינה בתיקון החקיקה: אם היא נותנת הטבות של מיליוני שקלים על בנייה להשכרה, היא מצפה לשינוי בשוק ולהקמת בניינים שלמים שינוהלו ויושכרו על ידי החברה היזמית במשך שנים ארוכות.

אמיתי גזית

מחכים לרכבת התחתית

השינוי: חוק המטרו

מי יושפע: נת"ע (בין אם תבצע את הפרויקט ובין אם לאו)

אחת החברות שיושפעו באופן המשמעותי ביותר מתקציב המדינה היא חברת נת"ע שמקימה את קווי הרכבת הקלה בגוש דן, וזאת בעקבות התכנונים להקמת המטרו. בשלב זה, האוצר ומשרד התחבורה עוד לא החליטו איזו חברה תנהל את הפרויקט העצום שתקציבו עומד כעת על כ־150 מיליארד שקלים. אולם כל עוד אין החלטה שקובעת כי הפרויקט יועבר לחברה  ממשלתית אחרת (חדשה או קיימת דוגמת נת"י), האחריות על התכנון והביצוע יישארו אצל נת"ע. בהנחה שנת"ע אכן תנהל את הפרויקט העצום, התקציב שהיא יוכפל את עצמו במאות אחוזים, והדבר יגדיל גם באופן משמעותי את מצבת כוח האדם שלה. כמו כן, חברות רבות במגזר הפרטי מתחום הבנייה וההנדסה צפויות להנות גם הן מהעבודות על המטרו, בעיקר לאחר שהוחלט שפרויקט זה לא יהיה פטור מרכש גומלין. 

יובל שדה

הרכבת הקלה בגוש דן. יהיה גם מטרו 
, צילום: שאול גולן הרכבת הקלה בגוש דן. יהיה גם מטרו | צילום: שאול גולן הרכבת הקלה בגוש דן. יהיה גם מטרו 
, צילום: שאול גולן




שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות