גם מיליארדים לא יעזרו למגזר הערבי בלי שינוי מבני

דיונים נרחבים נערכים בימים אלה בין משרדי הממשלה איך תיושם החלטת הממשלה - שהיתה חלק מהמו"מ הקואליציוני עם מנסור עבאס - להקצות 32 מיליארד שקל לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי ולמלחמה בפשיעה ובאלימות. על רקע זה יש עניין מיוחד בדו"ח חמור של המרכז להעצמת האזרח שמתפרסם בלעדית ב"כלכליסט" על התוכנית הקודמת, המכונה 922, שהיקפה היה כ־11 מיליארד שקל. מתברר שסכומים גדולים שהובטחו למגזר לא הוקצו, למשל בתחום המאבק בפשיעה, ומה שחמור לא פחות, בחלק מהסעיפים  – במיוחד הקמת מוסדות ציבור ומעונות יום - הממשלה נכשלה בהוצאת רוב הכסף שהקצתה.

פרשנות לתת עוד דונם ועוד כיתה לערבים כדי שהתוכנית החדשה לפיתוח המגזר הערבי תצליח המדינה חייבת להקצות ליישובים הערבים לא רק תקציבים - אלא גם קרקע. אם היישובים מוקפים באדמות פרטיות, אפשר לעשות חילופי קרקעות לכתבה המלאה

מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית חסן טואפרה מתנחם שלקראת התוכנית החדשה יש לו יתרון גדול על פני קודמיו, שכן הוא כבר מכיר את כל החסמים: המחסור בקרקעות ובתוכניות מתאר ובנייה, יכולת ביצוע חלשה של הרשויות המקומיות ועוד. עכשיו רק נשאר לראות האם הממשלה תצליח להסיר את החסמים או שגם חלקים גדולים מסכומי העתק שהשיגה רע"מ יישארו על הנייר.

החלטה 922 ביקשה להקצות 15 מיליארד שקל לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי במשך 5 שנים, 2020-2016, כלומר 3 מיליארד שקל לשנה. זאת לאחר שהאוצר הגיע למסקנה שפיתוח כזה יכול להיות מנוע צמיחה חשוב בכלכלת ישראל. מדובר בתוכנית הגדולה ביותר עד אז לסגירת פערים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. אחת המטרות שלה היתה לשנות את מנגנוני הקצאת הכספים כדי שגם בעתיד יקבלו הערבים את חלקם בתקציבי הפיתוח.

יו"ר רע"ם מנסור עבאס. כיצד ינוצלו הכספים שהושגו במו"מ הקואליציוני | צילום: שרון צור

המניע של המדינה היה תועלת כלכלית אבל יש לזכור שמדובר במגזר מקופח ומופלה בעקביות. תחולת העוני במגזר הערבי עמדה ב־2018 (השנה האחרונה שלגביה פורסמו נתונים סדירים), על 45.3% לעומת 13.4% בקרב יהודים. סביר להניח שבעקבות משבר הקורונה היא תעבור את ה־50%.

בפועל, שר החינוך אז נפתלי בנט סירב לשתף פעולה עם הקצאת 5 מיליארד שקל בתחום החינוך. כתוצאה מכך נותר תקציב של 10.7 מיליארד שקל. מתוכם הוקצו בפועל 9.7 מיליארד שקל. אבל על פי נתונים שהציג ביוני האחרון המשרד לשוויון חברתי לכנסת, עד סוף 2020 נוצלו רק 6 מיליארד שקל שהם 62% מההקצאה ו־56% בלבד מהתקציב. כלומר, הובטחו ולא נוצלו 4.7 מיליארד שקל. בסוף 2020 הממשלה החליטה להאריך את התוכנית ל־2021 באמצעות מתן אפשרות להשתמש בכספים שלא נוצלו.

מממצאי הדו"ח של המרכז להעצמת האזרח עולה שמדובר בחסמים מבניים שספק גדול אם ייפתרו השנה. במסגרת פרויקט מהפכני החלה הממשלה לממן לרשויות המקומיות הערביות עשרות תקנים של "ממצי משאבים", שתפקידם להשיג לרשויות תקציבים ולוודא שימוש בהם. אבל רק בעוד כמה שנים ניתן יהיה לדעת האם הם באמת הגבירו את היכולת של הרשויות הערביות לעשות שימוש בכסף ממשלתי או שגם הם יתנפצו על סלעי המחסור בקרקעות ובתוכניות מתאר.

מבדיקת המרכז להעצמת האזרח עולה כי מתוך 63 סעיפים ותתי־סעיפים שנבדקו בהחלטה 922, רק 27, שהם 43% יושמו באופן מלא; 22 יושמו באופן חלקי (35%) ו־14 (22%) לא יושמו כלל. הבעיה הגדולה של התוכנית היתה שכספים שהוקצו לא נוצלו. "לחשוב על כסף, כסף, כסף, זה לא הפתרון", אומר טואפרה. צריך לחשוב איך הכסף יגיע בצורה הטובה ביותר".

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מנה ביוני האחרון 6 חסמים עיקריים לביצוע החלטה 922: קשיים בממשק בין הממשלה לרשויות המקומיות, מחסור בקרקעות ציבוריות ברשויות המקומיות, חסמים בתחום התכנון והבנייה (למשל, היעדר תוכניות מאושרות), היעדר מקורות תקציביים למימון תואם (מצ'ינג), עדיפות נמוכה ליישום התוכנית וקשיי שתוף פעולה בין משרדי הממשלה.

אין ספק שאחד הכישלונות הגדולים של 922 היה בתחום הבנייה, במיוחד של מוסדות ציבור. כך למשל במסגרת תוכנית 922 הוחלט שמשרד הבינוי והשיכון יקצה 750 מיליון שקל להקמת מוסדות ציבור, דוגמת מתנ"סים, מתקני ספורט ותרבות ומתקני רווחה. בפועל נעשה שימוש רק ב־13% מהכסף. 

לדברי טואפרה, "יש שני חסמים מרכזיים: אין מספיק קרקע ולרשויות המקומיות לא היו תוכניות". לדעתו, המסקנה לתוכנית הבאה היא להקצות פחות כסף לבניית המוסדות ולהתמקד בהסרת החסמים.

"מחסור של 4,000 כיתות משליך על הכל"

מרכיב מרכזי בתוכנית היה סגירת הפערים של החינוך הערבי בין היתר בתחום המחסור בכיתות. המרכז להעצמת האזרח קובע כי "התקציבים שהושקעו זניחים ביחס למחסור בכיתות ולפערים מהמגזר היהודי. המצב נותר כשהיה". טואפרה מסכים כי בעניין הכיתות היה "מאוד חלש. יש מחסור של 4,000 כיתות וזה משליך על הכל. אם אין כיתות אתה לא יכול לעשות כיתות תגבור ולא יכול לפתוח עוד מגמות. אתה לא יכול לעשות קפסולות בקורונה".

לדבריו, הסיבה העיקרית למחסור בכיתות היא מחסור בקרקע. המסקנה, הוא אומר, היא שיש להשתמש בחלק מהתקציב לרכישת קרקעות. בעיה נוספת היא שתוואי הקרקע בישובים הערבים רבים הררי מאוד וקשה לבנייה. אבל התקציב שהם מקבלים לבניית כיתות זהה לתקציב בגוש דן השטוח.

פיתוח תשתית מעונות יום חיוני מאוד כדי להוציא את הנשים הערביות לשוק העבודה. החלטה 922 קבעה שהמגזר הערבי יקבל 25% מההקצאה השנתית למעונות יום. המרכז להעצמת האזרח קובע שהוקצו 17% בלבד. טואפרה אומר שבפועל נבנו 10%. הוא מסביר שמלבד הבעיה של היעדר קרקעות, הרשויות המקומיות הערביות חוששות מעלויות התחזוקה של המעונות לאורך השנים. כמו כן, היה חשש לפגוע בהכנסות של נשים ערביות שמנהלות משפחתונים בבתים.

מנהל הרשות לפיתות כלכלי של החברה הערבי חסן טואפרה. להקצות פחות כסף לבנייה ולהתמקד בהסרת החסמים | צילום: יוחאי צוברי

עוד בתחום החינוך, גובשה ויושמה תוכנית לשיפור איכות ההוראה בחינוך הערבי. אולם המרכז קובע ש"הסכום השנתי המושקע הינו זניח ביחס לצרכים הקיימים במגזר הערבי ולפערים בין המגזר הערבי לכלל האוכלוסייה, ניכרת נטישה גבוהה של המקצוע וקושי בשיבוץ מורים איכותיים". למרות תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי, של משרד החינוך, שהוסיפה תקציבים לבתי ספר ביישובים חלשים, לא הושגו מרבית היעדים החינוכיים של תוכנית 922: הקטנת הפער בין יהודים וערבים במבחני המיצ"ב, הגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות ולתעודת בגרות איכותית והגדלת שיעור הניגשים לבגרות במתמטיקה 5 יחידות.

לעקוף את הרשויות הערביות

לא מעט סעיפים בתוכנית הפיתוח ניסו לקדם את המצב התכנוני של היישובים הערביים אבל מתברר שגם היישום שלהם היה חלקי בלבד. מתוך 30 יישובים שבהם מעל 5,000 תושבים ללא תוכנית מתאר, אושרו תוכניות עד כה רק ל־7. מתוך 330 מיליון שקל שנועדו לנושא תכנון הוקצו 244 מיליון שקל אך פחות מרבע מהסכום מומש.

אחד התחומים החשובים לקידום כלכלי של האוכלוסייה הערבית הוא פיתוח אזורי תעסוקה ובעיקר אזורי תעשייה. התוכנית קבעה שהחברה הערבית תקבל 42.5% מתקציב הממשלה לשיווק ופיתוח אזורי תעשייה אבל בפועל ניתנו 26% בלבד. במציאות כמעט לא פותחו אזורי תעשייה.

אתמול נרשם קורבן נוסף לאלימות הגואה בחברה הערבית. סאהר איסמעיל, פעיל תקווה חדשה ויועץ לשרת החינוך, נורה למוות בכפר ראמה שליד כרמיאל. היום קשה להבין כמה מעט חשיבות ייחסו מחברי 922 לקידום המאבק בפשיעה ובאלימות. התוכנית כן ניסתה עם זאת להגביר את הנוכחות המשטרתית בישובים הערבים ואת כמות השוטרים הערבים.

לפי הדו"ח, היישום היה חלקי מאוד והתוצאות בלתי מרשימות. תוקצבו 44% בלבד מהתקציב שתוכנן, 566 מיליון שקל מתוך 1.275 מיליארד שקל. גויסו 562 שוטרים ערבים שהם פחות מ־6% מכלל השוטרים החדשים שגויסו בתקופה זו. כלומר, הפערים במספר השוטרים רק גדלו. 

גם ביישובים שבהם הוקמו תחנות משטרה גברה האלימות כתוצאה מפשיעה מאורגנת. טואפרה אומר שהמאבק בפשיעה צריך לכלול ייבוש מקורות ההכנסה של משפחות הפשע ויצירת הזדמנויות לצעירים ערבים. לדבריו, רואים כבר עתה סימנים של המאבק בפשיעה בשטח.

מנכ״לית המרכז להעצמת האזרח מיכל ש. צדוק | צילום: ישראל ש. צדוק

יש תחומים בהם נרשמו הצלחות של תוכנית 922: החרפה של יישובים שלא מחוברים לביוב כמעט נעלמה. שיעור החיבור לביוב נסק מ־35% ב־2016 ל־90% ב־2019. שיעור הסטודנטים הערבים הגיע ב־2020 ל־18% ועבר את היעד שעמד על 17%. עד הקורונה נרשמה עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה של נשים ערביות והוא הגיע ל־38%. אלא שבמקביל חלה ירידה מדאיגה בתעסוקת גברים.

השאלה הגדולה היא האם גם בתוכנית החדשה יתנפצו אינספור תוכניות לפיתוח יישובים ערביים על קשיי הביצוע והחולשה של הרשויות המקומיות הערביות.  "אנחנו מנסים לייצר חלופות שלא יעברו דרך הרשויות המקומיות, אלא דרך גורמי ביצוע שהממשלה מנהלת", חושף מנהל הרשות טואפרה. 

לצד זה, אומר טואפרה, שצריך לחזק את הרשויות. "לתת להן יותר כלים וכוח אדם ולחזק בהן את ההון האנושי. לחלק מהן חסרים כלים בסיסיים כמו מהנדס רשות", כדבריו.

מנכ״לית המרכז להעצמת האזרח מיכל ש. צדוק אומרת כי "בדיוני התקציב הנוכחי דנים רבות במיליארדים המוקצים למגזר הערבי, אך השאלה אינה ההקצאה אלא יישומה של התוכנית. פחות ממחצית מהסעיפים של החלטה 922 מיושמים באופן מלא. החלטה 922 לא הצליחה לשנות את מנגנוני ההקצאה של התקציב כך שהרשויות הערביות יקבלו על פי חלקן באופן קבוע ולא עוד זריקת כסף חד־פעמית. גם לא הצליחו לבנות יכולות ברשויות המקומיות, מה שמביא לחוסר היכולת לשנות את המציאות בשטח".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה לכתבה: "במסגרת החלטת הממשלה 922, נכללה החלטה על החלה הדרגתית של מודל תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. המודל מתבטא בתוספת של שעות טיפוח לבתי הספר שמחולקת בצורה דיפרנציאלית בהתאם לרקע הסוציו אקונומי של התלמידים בבית הספר. היקף התקצוב הדיפרנציאלי האמור עומד על כ-2 מיליארד שקל בשנה בהבשלה המלאה, ובהתאם להחלה ההדרגתית שהוחלט עליה היקפו בהחלטת 922 עמד על 5.8 מיליארד שקל. 40% מסך התקציב התוספתי מגיע באופן ישיר לבתי ספר בחברה הערבית".

הערת הכתב: האוצר מבקש להכניס לחישוב תוכנית שעוסקת במגזר הערבי תקציב ש-60% ממנה הגיע ליהודים. זאת, בניגוד לנתוני הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית.