הבנאליות של הפרטת הפרטיות: הקמת מאגר מידע משטרתי תביא בהכרח לניצולו לרעה

אנחנו לא יודעים את שמו. רק ששירת כמש"ק של המשטרה בדרגת רס"ב בירושלים. אנחנו גם יודעים שהוא היה נשוי, אך מסוכסך עם אשתו, סכסוך שכלל הליכים משפטיים שונים ותלונות הדדיות. במסגרת הסכסוך, חשד השוטר שאשתו בוגדת בו. "חשדו התעורר, בין היתר, לאור ריבוי התקשרויות בין מספר הטלפון שלה לבין מספר טלפון אחר ובאמצעות שימוש באפליקציה TRUECALLER גילה את שמו של בעל המספר (שמזוהה רק כא', ע"כ)", נכתב בפסק דין של בין הדין המשמעתי של המשטרה בעניינו של השוטר. ומה עושה שוטר שחושד שאשתו בוגדת בו? עורך שש בדיקות על א' במערכת "שירת הסירנה", אחת ממערכות המידע של המשטרה, שבהן בדק את מספר הרכב שלו, כתובתו, קשריו המשפחתיים וכניסותיו ויציאותיו מהארץ.

השוטר האלמוני, שמו צונזר מפסק הדין (וכן, זה אירוני מאוד שהמשטרה מגינה על פרטיות שוטר שפגע בפרטיות של אזרח), נענש בנזיפה חמורה והורדה בדרגה לחודש אחד בפועל וחמישה חודשים על תנאי. לא בדיוק העונש החמור בהיסטוריה. אבל המקרה שלו הוא לא מקרה יחיד: בדיקה שנערכה בקליניקה לתביעות השתקה של התנועה לזכויות דיגיטליות, שכללה מעבר על כל פסקי הדין המשמעתיים במשטרה בחמש השנים האחרונות, העלתה ש-6.3% מההרשעות בעבירות משמעת של שוטרים נתנו בעקבות שימוש לרעה במאגרי מידע (21 הרשעות מתוך 331).

זה מהותי, כי בימים אלו מקדם משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק שתאפשר למשטרה ליצור מאגר מידע גדול, רחב ומסוכן יותר מאלו שיש בידה כיום, עם פוטנציאל לרכז את כל התנועות היומיומיות של אזרחי המדינה. עניינו של התזכיר הקמת והפעלת מערך ארצי של מצלמות זיהוי פנים שיופעל על ידי המשטרה, ושאם יאושר בנוסח הנוכחי ייתן בידה אפשרות לנטר את תנועת תושבי ישראל במרחב הציבורי בזמן אמת, כמעט ללא מגבלות או פיקוח משמעותיים, ואף לחלוק את המידע עם גופים אחרים.

כבר כתבתי כאן על הבעיות השונות שנובעות מהפעלת מערכת כזו - החל מהעקרונית: התחושה של אזרח שהוא מנוטר בכל רגע על ידי אח גדול, תחושה שעצם קיומה הופכת אותו לפחות חופשי; ועד לבעיות מעשיות, כמו הפיכת אזרחים חפים מפשע לחשודים בגלל טעויות זיהוי, אכיפת יתר של עבירות שוליות, שימוש לרעה על ידי המדינה כדי להתנכל למשתתפי מחאה, ודליפה רחבה של מידע שתחשוף את התנהלותם של מיליוני אנשים.

הבדיקה של הקליניקה מדגישה בעיה אחרת: שימוש לרעה על ידי גורמים בעלי הרשאת גישה. מדובר בבעיה שאיתה מתמודד כל ארגון גדול, אך במקרה של המשטרה היא חמורה ורגישה במיוחד. זאת, בין השאר, בגלל היקף מאגרי המידע הרגישים שבידי המשטרה והרשאות הגישה הנרחבות שדרושות לשוטרים רבים לצורך מילוי תפקידם. הבדיקה של הקליניקה מציירת תמונה רחבה של הפרות ושימוש לרעה בגישה, שאם יש דפוס אחד שעולה ממנה הוא לא שימושים שיכולים לשמש בסיס לסדרת טלוויזיה – כמו גורמים פשיעה שסוחטים שוטרים במטרה לקבל מהם מידע רגיש – אלא דווקא שימושים בנאליים ויומיומיים. וזה בדיוק מה שמפחיד בהם.

למשל, השוטרת שהיתה בהליכי גירושים, ובין 2014 ל-2015 ביצעה בדיקות שונות הקשורות לבעלה - וביניהן חיפוש במערכת מידע משטרתית לגבי רכב לצורך הגשת תביעה אזרחית. או השוטרת שבין 2015 ל-2017 ביצעה עשרות בדיקות שונות במערכות המידע המשטרתיות הכוללות הרצת שאילתות רבות אודות עצמה ואודות בני משפחתה (בעלה, בתה, בנה, אמה, אביה וחמותה) וכן אודות מי שהיתה בקשרים אינטימיים עם בעלה ואודות בעלה של אותה אישה. הבדיקות כללו הרצת שאילתות על מידע דמוגרפי, פלילי ותעבורתי.

יש שוטרים שנוהגים לנצל לרעה את הגישה שלהם פעמים רבות, מסיבות שלא תמיד הובהרו עד תומן. למשל, חוקר במחוז ירושלים בדרגת רס"מ שבין 2014 ל-2015 ערך 104 בדיקות במערכות מידע שונות בנוגע לאדם ששמו לא נמסר, אדם אחר שהיה נשוי לאישה ששמה לא צוין, וכן בנוגע לאביו ולאמו של אותו אדם. בנוסף ערך השוטר בדיקות לגבי תיקים פליליים בהם היה מעורב גרושה של אדם שלא צוין בשמו. שוטר אחר, בדרגת רס"ב, ביצע בין 2016 ל-2017 87 בדיקות שונות במערכות מידע ללא סמכות, שלא לצורך תפקידו ותוך פגיעה בפרטיות. שוטרת אחרת היתה בזוגיות עם גרוש, ובין 2014 ל-2016 הריצה 37 שאילתות על גרושתו ובנו של בן הזוג. בנוסף, בין 2013 ל-2016 היא הריצה 40 שאילתות על מספר הזהות של אביה ז"ל ו-20 שאילתות בעניינה שלה.

לפעמים, השימושים בנאליים להחריד. שוטרת ביחידת סיור נכנסה למערכת המידע המשטרתית וביצעה חיפוש עבור חברתה כדי לברר האם פג תוקפו של רישיון הנהיגה של אחיה והאם יש צורך לבצע קורס רענון נהיגה. השוטרת ביצעה ארבע שאילתות עבור בירור הנושא ושלחה את תוצאות הבדיקה לחברתה.

שוטרת אחרת הוציאה ממאגרי המידע, כולל מהמרשם הפלילי, מידע על כשש עובדות משק בית שונות כדי להחליט לגבי העסקה בביתה ובבית חברתה. שוטרת זו גם ביצעה ארבעים בדיקות בנוגע לבעלה, כאשר בין השאר בדקה האם הוזן במרשם הפלילי כחשוד או שנרשמו ידיעות מודיעיניות בעניינו. ב-2012 היא גם בדקה במאגרים המשטרתיים מידע על שכנה שהתאבד, כולל מידע הנוגע לחקירתו בחשד לגרימת תאונת דרכים. את המידע היא חלקה עם חברתה.

במקרים אחרים הניצול לרעה נעשה כחלק מסכסוך אישי או עסקי, כמו למשל המקרה שבו שוטר קהילתי הסתכסך עם קבלן שביצע עבודות בביתו. לפי פסק הדין בעניינו, במהלך ויכוח עם הקבלן שאל אותו השוטר (כוכביות מעידות על אמירות שצונזרו): "מה מספר תעודת זהות שלך, תגיד לי, רוצה לבדוק משהו", "מה הכתובת שלך ****" ," איפה מופיע הכתובת שלך עכשיו", "מה השם משפחה שלך...," יש בכלל ****, אין רחוב כזה", "ומי זה **** אבא שלך?". השוטר גם ערך בדיקות במערכות "אדם" ו"מפל" למספר תעודת הזהות של הקבלן.

שוטרים בתפקיד (ארכיון) | צילום: עופר צור

במקרה אחר, ראש משמרת סיור בדרגת רס"ב הסתכסך עם שכנה על רקע מריבות בין ילדיהם שלומדים באותו כיתה. הוא הגיש תלונה נגד בנה בן ה-11 של השכנה, וניצל את הרשאותיו כאשר ערך בדיקה שמכונה "שאילתת אדם" לשם בירור מספר תעודת הזהות של אחותה של השכנה. בהמשך, מסר הנאשם את מספר הזהות של האחות לבית המשפט לצורך בקשתו להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת.

הבדיקה של הקליניקה גם מקרים ניצול לרעה של הרשאת גישה מדרג שני, כלומר לא ישירות על ידי בעל הגישה עצמו. ב-20 באוקטובר 2015 הגיע שוטר לחדרו של חוקר זירה לשם צילום ולקיחת טביעות אצבע של חשוד. חוקר הזירה פתח את מחשבו המשטרתי, לצורך צילום לקיחת הטביעות, באמצעות שם המשתמש והסיסמה שלו. כאשר חוקר הזירה ניגש לעמדת טביעות האצבע, הבחין השוטר שהמחשב נשאר פתוח. הוא נכנס למערכת בשם "אדם", הריץ שאילתה שמכונה "איתור אדם", ולאחר מכן נכנס לפרטים הדמוגרפיים של אותו אדם. כאשר חוקר הזירה הבחין במעשי השוטר הוא השיב "אני בודק פה משהו".

במקרה אחר, שוטר מאשקלון נהג לפנות לשוטרות הערכה, בהן שוטרת עם גישה למאגרי מידע מודיעיניים שמסווגים בסיווג "סודי ביותר", ובהם מערכת המודיעין המשטרתית "מלאכת מחשבת", שמכילה קישור למידע רב אודות אנשים. השוטר נהג לפנות אל השוטרות על מנת שיאתרו עבורו אנשים לצורך מילוי תפקידו, אך גם ניצל יכולת זו על מנת לפנות לבירור במאגרי המידע לצרכיו האישיים. מפקד במג"ב פקד על שוטר שהיה תחת פיקודו, ושלו היתה גישה למאגרים עם סיווג "סודי ביותר", לשלוף מידע שנוגע לבני משפחתו. את המידע המסווג והרגיש העביר השוטר לקרוביו.

"לא רק שהיקף השימוש לרעה על ידי שוטרים הוא משמעותי וידוע מראש, וכל הגישה למאגר של מצלמות זיהוי הפנים תוביל לעוד שימושים לרעה, אלא שהמאגר נועד לעקוף איסורים הקיימים בחוק", אמר לדו"ח טכנולוגי היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר. "כבר עכשיו למשטרה מותר לבצע חיפושים ביומטריים: על חשודים במאגר ועל המאגר הביומטרי המלא (שנכון לעתה טרם הוכנו התשתיות המשפטיות לכך). אלא, שכל המטרה של החוק זה לעקוף את ההגנות בחוק ולייצר ממשק מהיר וזמין לכל שוטר לפגוע בנו".

המקרים שמובאים כאן לא מייצגים את רוב השוטרים. מדובר במתי מעט, המיעוט שבמיעוט. אבל זה לא משנה. כי מספיק מיעוט קטן עם גישה למאגרי מידע חזקים על מנת לגרום לנזק ניכר. ברגע שתשים לפני אנשים מטרה מפתה, יהיו תמיד כאלו שיתפתו. בין אם בגלל סכסוכים אישיים, בין אם כטובה לחברים, או סתם בגלל יצר סקרנות או רכילות. אם תבנה את זה, הם יבואו. ועכשיו, מבקשת המשטרה לבנות מאגר מידע גדול ועצמתי יותר מכל מה שכבר יש בידיה כיום. כזה שלפי נוסח תזכיר החוק הנוכחי יהיו אליו מעט מאוד מגבלות גישה, שגם אותן, כפי שראינו, יש דרכים לעקוף.

הבנאליות של מרבית הבקשות מפחידה גם היא. כי היא מצביעה על הקלות שבה יכולים שוטרים לשלוף מידע רגיש על אזרחים, ועל כך שבעיניהם מדובר לפעמים לא בכלי עבודה מסוכן שהשימוש בו צריך להיות מוגבל, אלא בכלי לשימוש אישי בהתאם לצורך. כמו גוגל של המשטרה. עכשיו תהפכו את זה לכלי שיודע איפה הייתם בכל רגע ורגע, אם מי נפגשתם במרחב הציבורי ולכמה זמן, וקיבלתם פרצה שרק קוראת לשוטר שינצל אותה. ואין ספק שיהיו לא מעט שוטרים שכאלו. פסקי הדין המשמעתיים הם אזהרה ברורה לעתיד: ברגע שיהיה מאגר כזה, יהיו שוטרים שינצלו אותו לרעה. ומי שיפגע, יכול להיות כל אחד מאתנו.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי היא "מפעילה מגוון אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לה הגנה מיטבית לאזרח הנורמטיבי באמצעות מניעת עבירות וחשיפתן, גילוי עבריינים ושמירה על שלום הציבור וביטחונו, לצד שירות והגנה מיטביים לאזרח הנורמטיבי. המשטרה נדרשת לשימוש באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים לצורך מלחמה בפשיעה חמורה. תזכיר החוק, שפורסם מטעם המשרד לבטחון הפנים ומשרד המשפטים, מסדיר את השימוש באמצעים מסוג זה, תוך שהוא כולל מנגנונים המבטיחים איזון ומונעים פגיעה שלא לצורך בזכויות הפרט. התזכיר מפורסם בהמשך להודעת המדינה לבג"ץ בעתירה שהוגשה בנושא זה. הצגת מקרים חריגים שטופלו משמעתית מוכיחה כי הארגון מתייחס לנושא השמירה על הפרטיות במלוא כובד הראש, ככאלו המעידים על הכלל".