הפרקליטות והמשטרה על הכוונת: זינוק במספר הפניות המוצדקות לנציב תלונות הציבור

רבע מהתלונות על מייצגי המדינה בערכאות - 136 במספר, שבירורן על ידי נציב תלונות הציבור הסתיים בשנת 2020, נמצאו מוצדקות; ב־62 תלונות אף ניתנו המלצות אופרטיביות נגד פרקליטים, תובעים משטרתיים, טועני מעצרים ועוד. מדובר בעלייה משמעותית לעומת שנת 2019, אז רק 96 תלונות נמצאו מוצדקות (23% מהתלונות באותה שנה), כשרק בשליש מתוכן ניתנו המלצות אופרטיביות. כך עולה מהדו"ח השנתי של הנציב, השופט בדימוס דוד רוזן, שהוגש לשר המשפטים גדעון סער.

במהלך שנת 2020 הוגשו לנציבות 898 פניות, מתוכן 550 הוגדרו כתלונות. הפרקליטות היא הגוף שנגדו הוגשו יותר ממחצית מהתלונות (291), ולאחריה התביעה המשטרתית וחוקרים משטרתיים (54), מוסמכי ומיופי כוח מטעם היועמ"ש (42) והיועץ המשפטי לממשלה עצמו, אביחי מנדלבליט (37 תלונות).

96% מהתלונות הוגשו על ידי אנשים פרטיים (רובם לא יוצגו בידי עורך דין) והיתר על ידי חברות ועמותות, חברי כנסת ואפילו שופט וראש עיר. לפי הדו”ח, כל תלונה רביעית נמצאה מוצדקת, ואילו 36% מהתלונות נדחו על הסף משום שלא עמדו בתנאי הסף הקבועים בחוק לבירור התלונה. כרבע נדחו לגופו של עניין כאשר נמצא כי לא נפל פגם בהתנהלות הגוף, וב־14% הבירור הופסק כאשר התברר שהעניין כבר תוקן או הטיפול מוצה, או למשל כאשר הפונה חדל מלשתף פעולה.

מתוך 136 התלונות שנמצאו מוצדקות, הפרקליטות ריכזה את מירב האש, כאשר 93 מהן התייחסו אליה. 23 תלונות הוגשו נגד התביעה המשטרתית, 13 נגד תובעים מוסמכי היועמ"ש, 6 תלונות מוצדקות התייחסו ליועמ"ש ותלונה אחת התייחסה לתובעים מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

צלילה לפרטי התלונות מעלה תמונה עגומה, שמדגישה את חשיבות הביקורת על מערכת התביעה. כך למשל, מצוין מקרה שבו בכתב אישום שהוגש בשנת 2016 עדיין לא החל שלב שמיעת הראיות גם בחלוף למעלה מארבע שנים. "עיכוב קיצוני", כינה זאת רוזן.

במקרה אחר, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) לא כללה בתיקי חקירה נגד שוטרים אלימים רישום בדבר עברם הפלילי, אך כן טרחה לצרף בחלק מהמקרים רישום פלילי של האזרחים שהתלוננו נגדם. לדברי רוזן, הדבר גורם ל"קבלת תמונה חסרה" על ידי הפרקליטים שאליהם עובר התיק לבחינה, ועשוי לפגוע בשיקול דעתם. בעקבות זאת נערכה בחינה מחודשת של נהלי העבודה במח"ש.

שוטרים בתפקיד (ארכיון) | יריב כץ

מנסים לעקוף את ביהמ”ש

הדו"ח מתאר מקרה שבו התביעה המשטרתית ניסתה להביא לגירושו המיידי של אדם, בניגוד לקביעות מפורשות קודמות של שתי ערכאות שיפוטיות בעניינו. מדובר בפלסטיני ששהה בישראל לאחר שגם בית משפט השלום וגם המחוזי קבעו כי הוא מאוים. רוזן ציין כי לאחר שנדחתה בקשת המדינה למעצרו עד תום ההליכים "ניסתה התביעה ליצור 'מסלול עוקף' להחלטות אלו תוך התכחשות לקיומן".

מקרה זועק נוסף מתאר שרשרת כשלים של רשויות אכיפת החוק  מהמשטרה, דרך הפרקליטות ועד מחלקת העררים - שהביאו לסגירת תיק תלונה של אזרחית בחשד למעשי מירמה כלפיה ללא בדיקה מספקת. רוזן קבע כי בעקבות זאת, גם בחלוף יותר משלוש שנים מהגשת התלונה למשטרה ושנה וחצי לאחר הגשת הערר על סגירת התיק "נתגלה כי תיק החקירה המקורי אינו בנמצא ואין כל צפי להכרעה בערר לגופו, שהונח במחלקת עררים כאבן שאין לה הופכין. אין להשלים עם שיהוי כה ניכר, הנובע מליקויים בהתנהלותם של הגופים האחראים על אכיפת החוק".

כמו כן מתוארת בדו"ח תלונה שנמצאה מוצדקת וזכתה לחשיפה תקשורתית לגבי עורכת דין, שכנתו של מנדלבליט, שסיננה לעברו בדרכה לבית הכנסת את המילים "פרשת משפטים, בושה". בעקבות זאת הוזעקה למקום ניידת, האישה עוכבה ואוימה על ידי שוטרים לעיני ילדיה והוסעה בשבת בניידת לתחנת משטרה. היא נחקרה ונפתח לה תיק, למרות שלא ביצעה כל עבירה. לאחר העברת התיק לפרקליטות, הטיפול בו התעכב במשך חודשים רבים בשל תקלה טכנית בממשק הדיגיטלי.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט | יאיר שגיא

מקרים נוספים במתוארים בדו"ח עוסקים בטוען מעצרים שהגיע לדיון הארכת מעצר בלי לוודא שכל החומר הרלוונטי נמצא בידיו; בתובעת משטרתית שניסתה להגיש לבית המשפט ראיה בלתי קבילה למרות החלטות בית המשפט האוסרות על כך; ובהבטחה של התביעה לחשוד כי הודעותיו במשטרה לא ישמשו כנגדו, מבלי לערוך מולו הסכם עד מדינה לפי הנחיות היועמ”ש.

המתלוננים הפכו לחשודים

בדו"ח מציין רוזן כי כאשר מוגשות לנציבות תלונות המצביעות על תופעה שכיחה, דפוס חוזר או כשל מערכתי, הנציבות מעבירה המלצות אופרטיביות לתיקון לגופים המבוקרים.

ההמלצות שהועברו השנה מתפרשות על פני תחומים רבים, כמו הרחקת שוטרים שסרחו מתפקידם כחוקרים וטועני מעצרים עד לסיום הבירור בעניינם; הקלה במגבלות העיון בחומר חקירה; שימוש מדוד ומושכל בהגשת חומר חסוי לבית המשפט; פרסום ההנחיות לפיהן פועלות רשויות האכיפה; קביעת דפוסי עבודה בין המשטרה לפרקליטות; פתיחת חקירה בתיקים שנגנזו; הסדרת זמני טיפול בבקשות חשודים לשינוי עילת סגירת תיק חקירה; חשיבות הצגת תיעוד ויזואלי ממצלמות הגוף של השוטרים בדיוני מעצרים, ועוד.

ההמלצה להרחיק שוטרים שסרחו בזמן הבירור בתלונות נגדם, הגיעה בין היתר על רקע מקרה שבו התגלה כי מח"ש עיכבה טיפול בתלונה חמורה על שוטר שבדה חקירה והעמיד אזרח בסכנת הרשעה, ולא הורתה על העברתו מתפקידו עד לקבלת החלטה בעניינו. במקרה זה השוטר בדה מליבו חקירה שכביכול נערכה לחשוד באיומים בעת שזה אושפז בבית חולים, כולל תיעוד שאלות שכאילו נשאלו ותשובות החשוד לפיהן הוא כביכול מסרב להשיב. על רקע גילוי המקרה החמור, התביעה המשטרתית נאלצה לחזור בה מכתב האישום שהוגש נגד החשוד באיומים, אולם בדיקת התנהלות השוטר במח"ש התעכבה באופן בלתי סביר, כשהשוטר הסורר ממשיך במקביל לשמש כטוען משטרתי ולייצג בבתי משפט.

עוד המליץ רוזן לבחון את הנהלים לפתיחה בחקירה נגד אנשים המתלוננים על תקיפת שוטר, זאת לאור ריבוי המקרים שבהם "כמעט בכל אירוע בו מואשם אזרח בתקיפת שוטר, נחבא אירוע מקביל של תקיפת אזרח על ידי אותו שוטר", לדבריו. הרקע לכך הוא אירוע שבו אזרח שהגיע להתלונן שהותקף בידי שוטר לא הופנה למח"ש, אלא הפך ממתלונן לחשוד בתקיפה של השוטר מושא תלונתו, ונחקר באזהרה.

נציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן | צילום: עמית שעל

כמו כן, הנציב ממליץ לפרקליטות לעדכן חשודים בדבר סגירת התיק נגדם מיד ובסמוך לקבלת ההחלטה ושיפור הממשק בין המשטרה והפרקליטות. ההמלצה ניתנה בין השאר על רקע מקרה שבו אזרחית נורמטיבית שתיק החקירה בעניינה נסגר לא עודכנה בכך רשמית במשך שנה ועשרה חודשים, ורק בחלוף שנתיים ותשעה חודשים נסגר התיק ברישומי המשטרה. "תמונה עובדתית קשה ומכבידה, שהביאה לפגיעה קשה באזרחית, שנדחקה לפינה כשענן קודר מכהה את ימיה, רק בשל התנהלות משרדית כושלת", קבע רוזן בדו"ח.

המלצה מעניינת אחרת בדו"ח היא להטיל קנסות במקום להגיש כתבי אישום בעבירות המתאימות לכך. ההמלצה ניתנה על רקע מקרה של נהג מונית מאילת שהוגש נגדו כתב אישום בגין חיוב יתר של נוסע בסכום מזערי של 3.80 שקל. רוזן המליץ לתקן את החקיקה הקיימת באופן שיאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה, באמצעות הטלת קנסות מנהליים על נהגי מוניות במקרים דומים.