אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בין ערעורי סרק להסברי סרק צילום: יונתן בלום

דעה

בין ערעורי סרק להסברי סרק

תזכיר החוק המציע להטיל חובת תשלום של 30% משומת מס, מיד כשנערכה בצו על ידי פקיד השומה, מעורר תהיות; לפי דברי ההסבר בתזכיר, המצב הקיים מתמרץ נישומים להגיש ערעורי סרק על מנת לעכב את תשלום המס עד לתום ההליכים המשפטיים; ואלו, מודגש, "יכולים להימשך גם שנים". אבל הפתרון שמצא האוצר לכך מזכיר את פתרונם של חכמי חלם לתקלת הגשר הרעוע

17.08.2021, 10:35 | שלומי זידר

לפני הכבדת המסוי העתידית על השימוש בכלים החד פעמיים, וכשבפינו עדיין טעמו המר של "המס המתוק" שיוטל על המשקאות הממותקים, גם תזכיר החוק המציע להטיל חובת תשלום של 30% משומת מס, מיד כשנערכה בצו על ידי פקיד השומה, מעורר תהיות.

קראו עוד בכלכליסט:

במצב הנוכחי, כל עוד נישום סבור שדיווחיו לרשות המסים נערכו כשורה ושפקיד השומה עושה עימו עוול, הוא אינו חייב לשלם את המס השנוי במחלוקת עד להכרעת בית המשפט. אם לבסוף יתברר שהצדק עם פקיד השומה, ייאלץ הנישום לשלם את המס שהושת עליו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. בנוסף, אם יוכח שהנישום התרשל בעריכת דוחותיו גם יוטל קנס גרעון בסכומים משמעותיים - והכל בתוספת להוצאות המשפט בהן הוא ייאלץ לשאת בגין ההליך שניהל.

אלא שלפי דברי ההסבר בתזכיר החוק, המצב הקיים מתמרץ נישומים להגיש ערעורי סרק על מנת לעכב את תשלום המס עד לתום ההליכים המשפטיים; ואלו, מודגש, "יכולים להימשך גם שנים". הפתרון שמצא האוצר להימשכות ההליכים, מזכיר את פתרונם של חכמי חלם לתקלת הגשר הרעוע. בדומה לבית החולים שבנו בעיירה חלם על מנת לטפל כיאות בנופלים מהגשר המסוכן, נדמה שגם באוצר בחרו לטפל בהשלכות ולא בבעיה.

לאחרונה, במסגרת מחקר שבחן את העומס בבתי המשפט, נתבשרנו כי משך זמן הטיפול הממוצע בערעור מס זינק בתוך פחות מעשור בלמעלה מפי שניים. האם הטלת "מס הגשת הערעור" כמוצע באמת נועדה להקל את העומס על שופטי המסים, או שמא מטרתה למלא את הקופה הציבורית? 

המחבר, עו"ד שלומי זידר, צילום: יונתן בלום המחבר, עו"ד שלומי זידר | צילום: יונתן בלום המחבר, עו"ד שלומי זידר, צילום: יונתן בלום


נכון, כפי שמזכירה רשות המסים, רוב ערעורי המס המסתיימים בפסק דין מוכרעים לטובתה. אלא שפעמים רבות חשה הרשות שהיא עתידה להפסיד, והערעור מסתיים בפשרה כדי למנוע "השפעות רוחב" של פסיקה שתחייב אותה כלפי הצבור כולו. ערעורים "חסויים" אלו, שאינם נכנסים לסטטיסטיקה, ודאי אינם "ערעורי סרק". האם יעלה על הדעת להושיב נאשמים בבתי הכלא בטרם נחרץ דינם רק משום שרוב התיקים המסתיימים בגזר דין, מסתיימים בהרשעה?! והרי זהו בדיוק אותו ההיגיון של דברי ההסבר.

אם מבקש משרד האוצר לטפל בסחבת ערעורי המס על מנת לזרז את גביית המס כדין, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים וראויים שספק אם נבחנו:

כך למשל, ניתן להעריך שהטלת סנקציות על פקידי שומה המתרשלים בעריכת שומותיהם תפחית את כמות השומות שבמחלוקת. בדומה ל"קנס הגרעון", ראוי שייקבע כי פקיד שומה שערך שומת סרק, אך כדי לנסות ולגבות מס רב יותר, "ייענש" באותו האופן שבו ינהגו בנישום המתרשל בעריכת דיווחיו.

זירוז הגבייה יכול שייעשה גם על ידי קיצור תקופת ההתיישנות שעומדת לרשות פקיד השומה. כיום תקופה זו (בהתייחס למשל לשומות מס הכנסה) עומדת על ארבע שנים מיום הגשת הדו"ח או שנה מהגשת ההשגה לפי המאוחר; ובשכיחות רבה נדחה (ונדחף) הטיפול לשלהי התקופה. אם אצה רצה הדרך לאוצר לגבות את המס, אולי מוטב שיעסוק בהימשכות הליכי השומה וההשגה בביתו פנימה.

בניין של רשות המסים, צילום: יובל חן בניין של רשות המסים | צילום: יובל חן בניין של רשות המסים, צילום: יובל חן

אפשרויות נוספות טמונות בכללי הפרוצדורה לניהול הערעורים. האמנם כל מחלוקת מס, ללא קשר לסכומה הכספי או למורכבותה המשפטית, ראוי שתתברר בביהמ"ש המחוזי? האמנם באופן קטגורי לא ניתן להכריע סכסוכי מס באמצעות גישור או בוררות? ומדוע לכל סוג מס תקנות ערעור ייחודיות משלו? תקנות שנועדו במקורן לפשט את בירור המחלוקת, אך בפועל, לעיתים מסרבלות את ההליכים. ראוי לבחון את שינויי החקיקה הללו ואת השפעתם על הבעיה לגופה, מבלי לחייב נישומים בתשלום המס בטרם יאמר בית המשפט את דברו.

ייתכן כי דברי ההסבר "האמיתיים" להצעת החוק מצויים בפסקה הלאקונית שכותרתה ההשפעה על התקציב, ושלפיה "ההסדר המוצע בחוק צפוי להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-570 מיליון שקל בשנת 2022". אם אכן כך - מדוע דווקא 30%, לא פחות ולא יותר? האם זו נקודת "שיווי המשקל" שנועדה לרפות את ידי הנישומים בהגשת ערעוריהם על השומות? ימים יגידו.

הכותב הוא עו"ד שותף במשרד גורניצקי ושות', תחום המסים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות