אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"יבוא עובדים להייטק הוא לא פתרון מספק״ צילום: שאטרסטוק

חשיפת כלכליסט

"יבוא עובדים להייטק הוא לא פתרון מספק״

בשלוש השנים האחרונות הובאו להייטק הישראלי כאלף עובדים מחו״ל. בשנה הראשונה להפעלת התוכנית רובם הגיעו לאינטל ולטבע. אתמול דווח בכלכליסט כי שרת המדע, אורית פרקש הכהן, יוזמת הבאת עובדים זרים נוספים, אך מנהלים בתחום אומרים: זה לא מה שיפתור את מחסור כוח האדם בענף

18.08.2021, 14:01 | הגר רבט ומאיר אורבך

אתמול דווח בכלכליסט כי שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן יוזמת מהלך להבאת עובדים זרים להייטק. בימים הקרובים עתידה רשות החדשנות להוציא קול קורא בנושא, במסגרת תוכנית ההון האנושי שלה, על מנת לגייס חברות שיבצעו את ההשמה הדרושה, כלומר איתור העובדים המתאימים, פנייה אליהם והבאתם ארצה. במקביל עובדת רשות החדשנות מול רשות המיסים על בניית תוכנית הטבות מס מתאימה לשם כך.

קראו עוד בכלכליסט:

זו אינה הפעם הראשונה שהנושא הזה עולה על סדר היום. ב־2018 קבעה רשות האוכלוסין נוהל ניסויי לטיפול בבקשות של חברות הייטק להעסקה והסדרת המעמד של מומחים זרים בישראל. הנוהל כלל טיפול מזורז בבקשה לקבלת היתר ורישיון מצד חברות הייטק, פטור מתשלום שכר מומחים, ומתן רישיון ישיבה ועבודה לבן/בת הזוג. עד היום הובאו לארץ בנוהל זה רק כאלף עובדים, טיפה בים לעומת המחסור בעובדי הייטק שעומד על 15 אלף.

לפי דו״ח שפרסמה רשות האוכלוסין ומסכם את השנה הראשונה בה יושם הנוהל, 275 עובדים הגיעו בזכותו לארץ בין מאי 2018 למאי 2019, 46% מהם הגיעו מארה״ב, יותר מ־80% מהם גברים, הגיל הממוצע עמד על 38 ויותר משני שלישים מהם הגיעו לעבוד באינטל וטבע.

מימין השרה אורית פרקש הכהן, מנכ”ל רשות החדשנות דרור בין ודינה פסקא רז מסומך חייקין KPMG,  מימין השרה אורית פרקש הכהן, מנכ”ל רשות החדשנות דרור בין ודינה פסקא רז מסומך חייקין KPMG מימין השרה אורית פרקש הכהן, מנכ”ל רשות החדשנות דרור בין ודינה פסקא רז מסומך חייקין KPMG,

כעת מבקשים בממשלה להגביר את המודעות של התעשייה לנוהל בתקווה לתת מענה מיידי לבעיית המחסור. ״לימודים אקדמיים והכשרות לוקחים הרבה זמן, ואילו הבאת הון אנושי מחו״ל מהירה יותר״, אמר לכלכליסט מנכ״ל רשות החדשנות דרור בין. לדבריו, התוכנית מתייחסת לכמה סוגי אוכלוסיות: ״מדובר ביהודים שרוצים לעלות, יהודים צעירים שרוצים לעשות כאן התמחות מוגבלת בזמן, ישראלים חוזרים או הילדים שלהם, הרבה מהם זה כאלה שעזבו את הארץ כחלק מרילוקשיין וכבר עבדו בחברות הייטק. הקבוצה הנוספת היא עובדים זרים מומחים״.

ויזות במסלול מהיר

במסגרת המסלול שמציעה רשות החדשנות ניתן לקבל טיפול מהיר בבקשה לייבוא עובד מומחה תוך 6 עד 10 ימים, כאשר ב"מומחה" הכוונה למי שמרוויח פי שניים מהשכר הממוצע במשק. המטרה, מסביר בין, היא להשאיר את הידע בישראל. ״אם חברה צומחת צריכה מישהו תותח בשיווק דיגיטלי, היא יכולה להביא בכיר מארה״ב שיקים כאן צוות ויכשיר אנשים. וכשהוא יחזור לארה”ב – יישארו בארץ המומחים שהוא הכשיר״.

בינתיים, ההייטק הישראלי מצא דרך נוספת להתגבר על המחסור בכוח אדם בדמות פתיחת מרכזי מו״פ בחו״ל, כאשר אוקראינה נחשבת ליעד פופולרי מאוד והודו צוברת תאוצה. לפי דו״ח של הרשות ושל SNC מאפריל האחרון, 60% מחברות ההייטק מדווחות על קושי בגיוס עובדי פיתוח בישראל.

לפי הדו״ח השנתי של רשות החדשנות, הרבה חברות הייטק ישראליות הפסיקו לגייס בישראל עובדים ללא ניסיון (ג׳וניורים) והן מעבירות את כל החלק הזה של הפיתוח לחו״ל. פתרון היבוא לא בא לענות על בעיית הג׳וניורים אלא על המחסור במומחים דווקא.

עם זאת, בהייטק מתקשים גם להגדיל את חלקן של אוכלוסיות בתת־ייצוג - נשים, ערבים וחרדים בעיקר. עולה השאלה האם פנייה לעובדים זרים לא תפגע עוד יותר ביכולתן של אוכלוסיות כאלה למצוא מקום בענף. ״אנחנו רוצים גם וגם״, אומר בין, ״להביא מחו״ל זה יותר מהיר אבל אני מקווה להכשיר אקדמית או חוץ אקדמית אוכלוסיות בתת־ייצוג ולדאוג שחברות יהיו ערוכות לקלוט אותם״.

אתה יוצא מנקודת הנחה שהחסם הוא הכשרה של האוכלוסיות האלה, אולי זה פשוט שחברות לא רוצות לקלוט אותן?

״אני לא חושב שבחברות הייטק יש בעיה לקלוט נשים. לי אישית היו 4 סמנכ״ליות. אבל אם מסתכלים על מספר הנשים לומדות מקצועות הייטק זה רק 30% מכלל הסטודנטים. אבל ככל שיש יותר מקצועות שאינם בליבת הטכנולוגיה יותר קל לקלוט אוכלוסיה מגוונת יותר״.

שאלה של מיסוי

חלק מהמהלך הנוכחי אמור לכלול גם הטבות מס חדשות עבור אותם עובדים זרים, שעוד מוקדם לומר מה הן יהיו. אולם כבר היום יש שני מסלולים אפשריים שניתן להשמיש בייבוא עובדים ומכיוון שברשות מדגישים את הצורך במענה מהיר, סביר להניח שיעשה בהם שימוש לפחות בשלב ראשון.

״יש היום תקנות שנקראות מומחה חוץ״, מסבירה דינה פסקא רז,

מתכנתת, צילום: שאטרסטוק מתכנתת | צילום: שאטרסטוק מתכנתת, צילום: שאטרסטוק

״יש היום תקנות שנקראות מומחה חוץ״, מסבירה דינה פסקא רז, שותפה, ראש מערך הטכנולוגיה וראש מערך המיסוי הבינלאומי בסומך חייקין KPMG. ״העובד הזר מקבל ניכוי על שכר הדירה ללא הגבלת סכום. השתמשו בזה כשהביאו מומחים לרכבת הקלה. שכר הדירה מוכר במלואו ובנוסף יש לו אש״ל שהוא מקבל, כולל עבור שישי־שבת. המשמעות היא שהמדינה אומרת ׳תשלם את המס רק אחרי שתי ההוצאות הכבדות האלה׳. המסלול הזה לא דורש תיקונים מלבד העובדה שהוא לתקופה של שנה אחת בלבד וייתכן שיצטרכו להאריך אותו. מסלול שני שאפשר ללכת אליו מופיע בחוק עידוד השקעות הון. מדובר ב׳מומחה מאושר׳ שמשלם מס שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת, וזה לתוקף של 3 שנים. ׳מומחה מאושר׳ הוא מי שהוזמן בהיותו תושב חוץ על ידי חברה, בהסכמת המנהל, לעבוד כמומחה ולא היה לפני כן תושב ישראל. מהניסיון שלנו, קשה מאוד להשיג אישור במסלול הזה. בפועל, אם מדובר בעובדים שהשכר שלהם יהיה כ־30 אלף שקל אין הבדל גדול בין שני המסלולים״.

יוצא שהמדינה מוותרת על ההכנסות ממיסוי. אז איפה היתרון כאן?

״יש כאן שני היבטים. אחד הוא של המס שהמדינה לוקחת ברמת היחיד, ופה נקודת המוצא שלנו היא שגם אם יקבלו הטבות, הם בכל זאת ישלמו משהו. ויהיה גם ניכוי מס במקור כי העובד נישום כאן ולא בחו״ל, אבל זה הכסף הקטן. ברמת התאגיד, הרעיון הוא שברגע שיושבים פה ־ ויש משמעות לזה שיושבים ביחד באותו משרד ועובדים כצוות ־ אז המטרה היא לייצר ערך ברמת התאגיד. בהנחה שיהיו עוד עובדים שחברות יוכלו לגייס, הן יתקדמו מהר יותר בפיתוח, יפרצו לחו״ל מהר יותר. זה יניע משהו שהיום תוקע את התעשייה. היום סטראט־אפים צעירים צריכים להתחרות בחברות צמיחה שגייסו מאות מיליונים ואין להן בעיה לשפוך כסף, והם לא מצליח לגייס כוח לפיתוח הראשוני. אם זה ימשיך ככה אז בעוד 3 שנים לא יהיו יוניקרונים חדשים כי ניתקע עם שנים אבודות. זה אקוסיסטם שצריך להקים כל שנה מחדש. ברגע שמגדילים את היצע המועמדים קל יותר לגייס״.

“לא בטוח שנזכה במיטב המוחות”

ליואל בר־אל, מייסד ויו”ר חברת עיבוד התמונה טראקס, יש ניסיון רב בהעברת עובדים בעולם למשרדים שונים לתקופות זמן שונות. “מה שעל הנייר נשמע הגיוני, במציאות נתקל בקשיים רבים של שפה, תרבות, הרגלי עבודה, סביבה חברתית ועוד”, הוא אומר. “עובדים מנוסים הם גם בדרך כלל בעלי משפחות וילדים מה שגורר עלויות נוספות של בתי ספר לדוברי אנגלית, דיור בסטנדרט מסויים ועלויות נוספות. אפשרות להבאת עובדים מסויימים עם יכולות יוצאות דופן היא כמובן מבורכת, אבל כפתרון משמעותי סיסטמטי לבעיית המחסור בכוח אדם מיומן בהייטק זה נידון לכישלון. צריך לזכור שהמחסור בכוח עבודה כזה הוא עולמי, ולאותם עובדים יש יכולת לעבוד היכן שיבחרו. בהינתן הבדלי התרבות ועלות המחייה בישראל, לא בטוח שנזכה במיטב המוחות שימהרו להגיע לישראל עם משפחתם. הייתי מציע לקובעי המדיניות להסתכל פנימה אל ההון האנושי הקיים בארץ שיבדקו איך אפשר להעניק ליותר צעירים גישה לרכישת ידע וניסיון במוסדות אקדמאיים מקומיים, ובמקביל להקל באישורים להבאת עובדים בעלי יכולות יוצאות דופן לתקופות קצובות לישראל״.

אריק שטילמן, מנכ״ל וממייסדי Rapyd: “המהלך שמקדמת השרה אורית פרקש הכהן מאשר את הטענה שחברות ההייטק זועקות כבר תקופה ממושכת, והיא שיש כיום משבר כוח אדם חסר תקדים בענף. המשבר מתבטא במחסור ממשי של עשרות אלפי עובדים מיומנים ובעלי הכשרה. המהלך הזה יהיה רלוונטי במידה וכל התהליך יוטמע עד סוף השנה. אם זה ייקח יותר זמן, ההשפעה של המהלך תהיה מינורית. בכל אופן, במקביל לייבוא עובדים מחו”ל יש צורך לדאוג לפיתוח תוכנית הכשרת עובדים ישראלים להייטק. צריך  שתתחיל משלב לימודי החובה בבית הספר היסודי והתיכון, ותמשיך בשינוי והתאמת התכנים במוסדות העל תיכוניים״.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות