עוד גברים צעירים להייטק? הפערים יגדלו

15 אלף עובדים חסרים בהייטק, והמצוקה הזאת הביאה את רשות החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה לקדם פתרון בהול: ייבוא עובדים זרים להייטק. בהול, אבל לא לגמרי חדש. 

התוכנית המקורית ליבוא עובדים מומחים להייטק אושרה כבר במאי 2018, והיא פועלת מאז ולא בהצלחה יתרה כאלף עובדים זרים הגיעו לארץ בתקופה של כשלוש שנים, אבל הנתון המאכזב הוא לא מספרם אלא מיהם העובדים שהגיעו והיכן הם עובדים. בשנה הראשונה להפעלת התוכנית 80% מהעבדים שהגיעו היו גברים, ויותר משני שלישים מהם הוזמנו על ידי אינטל וטבע.

מתכנתים | צילום: שאטרסטוק

בהינתן תמונת מצב שכזו עולה השאלה האם בממשלה לא מנסים לפתור בעיה אחת בזמן שהם מעמיקים בעיה אחרת, חמורה לא פחות. ההייטק הישראלי סובל מתת־ייצוג קיצוני של חלקים גדולים מהאוכלוסייה. נשים מהוות רק שליש מהעובדים, פחות מזה במשרות פיתוח ומעט יותר במשרות בכירות. ערבים מהווים 4% בלבד, חרדים אפילו פחות. והנה, גם המומחים שמביאים מחו״ל הם גברים צעירים. מה גם שהרוב המכריע שלהם מיועד לשתי חברות ענק, אחת מהן המעסיקה הגדולה ביותר במגזר הפרטי שקיבלה מהמדינה הטבות מס על כל צעד ושעל. לכן כדאי לתהות האם זה באמת נכון לקדם תוכנית כזו שוב.

הגדלת הפערים בענף כזה, במיוחד במשרות בכירות, יוצרת כבר היום שני מעמדות באוכלוסייה שבאחד מהם גברים צעירים מאזור המרכז ובשני כל השאר: נשים, ערבים, חרדים ופריפריה. וככל שהפערים מעמיקים, כך קשה יותר לסגור אותם. אם בממשלה רוצים לקדם יבוא עובדים להייטק, חייבים להבטיח ייצוג לאוכלוסיות נוספות, ואולי אפילו להכריח את ההייטק לפתוח את שעריו לחלק גדול יותר מהחברה. אם מזרימים עוד גברים צעירים לחברות הטכנולוגיה, צריך לקדם חקיקה נגד אפליה. לקבוע מינימום של נשים בהנהלה למשל, או לחייב חברות לחשוף נתוני שכר כתנאי לקבלת הטבות מס. אם הממשלה רוצה להציע את הגזר, היא יכולה לשלוף גם את המקל.