בדרך לקאבול, הטאליבן השתלט גם על הרשתות החברתיות

לפלטפורמות החברתיות, ובפרט לפייסבוק, אין היסטוריה טובה בכל הנוגע להתמודדות עם משטרים קיצוניים ומהפכות אלימות. במיכנואנמר, אולי הדוגמה הבולטת ביותר, פייסבוק אפשרה לשלטון ולצבא לפרסם פוסטים שמעודדים פגיעה באוכלוסיית הרוהינגה – התנהגות שנטען אחר כך שהיה לה חלק מרכזי בג'נוסייד במדינה. בימים אלו, אנחנו נמצאים אולי על סיפו של אסון הומנטירי בעל ממדים היסטוריים.

לאחר פינוי כוחות הצבא האמריקאי מאפגניסטן, הטאליבן השלים בתוך ימים ספורים השתלטות מוחלטת על המדינה: הממשל הפרו-אמריקאי קרס במהירות מדהימה, ומתוך המדינה מגיעות תמונות של המונים מסתערים על שגריריות זרות או על מטוסים ממריאים בניסיון להימלט, שמזכירות את נפילת סייגון. הטאליבן אולי מנסה לשדר תדמית מתונה יותר יחסית, אך ברור לכל כי החיים באפגניסטאן הולכים להשתנות במהירות, ועבור הרבה מאוד אנשים, בעיקר נשים, לרעה.

אפגניסטן שוב נשלטת על ידי ארגון טרור פונדמנטליסטי ורצחני, בהבדל מהותי בולט לעומת ערב הפלישה האמריקאית לפני קרוב ל-20 שנה: עכשיו עומדים לרשותו כלי תקשורת עצמתיים ביותר שיכולים לשמש אותו לגיוס פעילים, להפיץ את משנתו, ולשבש ביקורת נגד ברחבי העולם. "הטאליבן משתמש במדיה החברתית כדי לגייס תמיכה", אמר לבלומברג אמרסון ברוקינג, עמית מחקר בכיר ב- Atlantic Council. "מדיה חברתית אפשרה לטאליבן לקבל לגיטימציה, להציג את עצמם כממשל הלגיטימי של אפגניסטן מזה זמן מה. להחלטות שפייסבוק וטוויטר יקבלו בימים הקרובים תהיה השפעה ישירה על החיים של אנשים רבים שמוצאים את עצמם תחת שלטון הטאליבן.

הטליבאן בקאבול | צילום: AFP

כתוצאה, אחת השאלות החשובות שעומדות לפתחנו בשעה זו היא איך יגיבו הפלטפורמות לאיום החדש הזה, והאם הן למדו את לקחי חמש השנים האחרונות, מאז בחירות 2016 בארה״ב? הדבר הברור הראשון הוא שבדומה למה שקרה בארה"ב, ההשתלטות המהירה של הטאליבן תפסה את מרבית הרשתות החברתיות לא מוכנות, ובלי תוכנית מגירה מתאימה , אף שניסיון העבר היה צריך להדריך אותן בהכנת תוכנית כזו. כתוצאה, התגובות שלהן היו לא אחידות, לא שקופות, ולעתים חצי-אפויות.

טיקטוק, למשל, נקטה בגישה הפשוטה של הכרזה על חסימת טאליבן מהפלטפורמה שלה, אם כי מבלי לפרט על איזה בסיס תתבצע החסימה - אם באמצעות זיהוי משתמשים הקשורים לטאליבן וחסימתם, או חסימה פרטנית של סרטוני תמיכה בארגון הטרור, למשל. החברה סרבה בינתיים לפרט על פעילויותיה בנושא או המדיניות שלפיה הן מתבצעות, מה שמצייר את ההכרזה שלה כשליפה ריקה מהמותן ומטיל ספק בנוגע ליכולת ליישם אותה.

טוויטר, משום מה, נקטה בגישה הפוכה ולא הכריזה על חרם גורף על חשבונות טאליבן או אפילו הביעה נכונות לעשות זאת. למעשה, לדובר הטאליבן (או, כפי שהוא מכנה עצמו כעת, דובר "האמירות האיסלאמית של אפגניסטאן"), יש חשבון פעיל מאוד עם קרוב ל-315 אלף עוקבים, 28 אלף מהם נוספו ביומיים האחרונים.

הפיכה באפגניסטן | צילום: AFP

בתגובה ל-CNBC, הבהירה טוויטר שאין בכוונתה לחסום בצורה גורפת חשבונות הקשורים לטאליבן, אלא רק לטפל בפוסטים ספציפיים שמפרים את כללי השימוש שלה. "המצב באפגניסטן מתפתח במהירות. אנחנו רואים אנשים במדינה משתמשים בטוויטר כדי לחפש עזרה וסיוע. העדיפות הראשונה של טוויטר היא לשמור על אנשים בטוחים", נמסר. בעיתון הימני-שמרני ״וושינגטון אקסמינר״ הצביעו על הצביעות של טוויטר, שחסמה, ובצדק, את חשבונו של דונלד טראמפ אחרי ניסיון ההפיכה ב-6 בינואר, אך מאפשרת לחשבונות של פעילי ארגון טרור רצחני ושונא נשים להתקיים באין מפריע.

יוטיוב הפגינה חוסר החלטיות אופייני. בהתחלה סרבה פלטפורמת הווידיאו של גוגל להתייחס לשאלת רויטרס,  האם בכוונתה לחסום חשבונות טאליבן, ואמרה רק שהיא מסתמכת על רשימת ארגוני הטרור הזרים (FTO, Foreign Terrorist Organizations) של מחלקת המדינה האמריקאית בהחלטות האם לחסום פעילי ארגונים כאלו. הטאליבן לא מוגדר כ-FTO, אלא כ-Specially Designated Global Terrorist, תיוג שאוסר על אמריקאים לעבוד בעבורו ושמאפשר לארה"ב להקפיא נכסים שלו, אך בעבור יוטיוב לא התרומם לרף הנדרש של חסימה גורפת. עם זאת, מאוחר יותר הפכה הפלטפורמה את עמדתה ואמרה שהיא לא תתיר פעילות של חשבונות הקשורים לטאליבן. צריך להמתין ולראות איך זה עוד יתפתח בדיוק.

נמלטי מאפגניסטן | צילום: AP

אבל כל הפלטפורמות האלו, עם כל הכבוד, הן בוטנים לעומת ההצגה המרכזית: פייסבוק והפלטפורמות השונות שלה. פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ ומסנג'ר הן, בסופו של דבר, השחקניות הגדולות ביותר בתחום, המשפיעות ביותר, ואלו שיש להן את ההיסטוריה העגומה ביותר. מהניצחון של טראמפ ב-2016, על רקע פייק ניוז והתערבות רוסית שהשתוללו בפייסבוק, דרך צמיחת QAnon, ועד אירועי ה-6 בינואר, שתוכננו ותודלקו במידה רבה ברשת החברתית, ועוד אינספור תקריות גדולות וקטנות בין לבין, לפייסבוק יש רקורד מביך וכושל בכל הנוגע להתמודדות עם גורמים קיצוניים. הרקורד הזה כושל ומביך במיוחד כאשר מדובר בגורמים קיצוניים בעלי נטיות רצחניות שפועלים במדינה רחוקה ומדברים שפה שאינה שכיחה במיוחד.

האירוע הזה הוא הרגע של פייסבוק להוכיח שהיא למדה מטעויות העבר, שהיא ישמה לקחים ושהיא פועלת במהירות על מנת להבטיח שאם יהיו קריאות לשנאה, לאלימות, לג'נוסייד או לפגיעה בזכויות נשים והדרתן מהמרחב הציבורי, הן לא יהדהדו בפלטפורמה שלה, שהיא לא תשמש כמגפון להגברתן ולהפצתן הרחבה.

ובתור, התחלה נראה שהחברה עושה מאמצים בכיוון הנכון ושהיא הגיע לרגע הזה מוכנה הרבה יותר מהפלטפורמות האחרות. לדברי פייסבוק, היא פועלת פרואקטיבית על מנת להסיר מהפלטפורמות שלה תוכן שמקדם את הטאליבן. לדברי אדם מוסרי (Mosseri), שעומד בראש אינסטגרם, הטאליבן נמצא ברשימת הארגונים המסוכנים של פייסבוק, וכל תוכן שמביע תמיכה בארגון או שמפורסם מטעמו נחסם. "אנחנו מסתמכים על מדיניות זו כדי להסיר פרואקטיבית (כלומר, בלי להמתין לדיווחים מצד משתמשים, ע"כ) כל מה שאנחנו יכולים שעלול להיות מסוכן או שקשור לטאליבן באופן כללי", הסביר מוסרי לבלומברג. "המצב הזה מתפתח במהירות, ואני בטוח שגם הסיכון יתפתח. אנחנו נהיה חייבים לשנות את מה שאנחנו עושים ואת איך שאנחנו מגיבים לסיכונים המשתנים האלו כשהם מתרחשים".

קאבול בידי הטליבאן | צילום: AFP

לאתר אינסיידר מסרה החברה כי יש לה צוות ייעודי של מומחים לאפגניסטן, דוברי דארי ופשטו מלידה, בעלי ידע בהקשר מקומי, שמזהים ומתריעים על סוגיות מגיחות בפלטפורמה שלה. בכך, נראה שפייסבוק למדה כמה לקחים חשובים מאירועי העבר, ובעיקר האחריות שלה לטבח הרוהינגה, וגם מיישמת בפועל המלצות שונות של המועצה המפקחת, שאמרה לחברה שיש לבחון פוסטים בהקשר מקומי, ומנקודת המבט של מי שכותב אותם וקהל היעד שלהם. גם במקרה זה צריך לראות איך יתפתחו הדברים, אבל בכל הנוגע לרשת החברתית ולאינסטגרם נקודת המוצא של פייסבוק היא מצוינת, בוודאי טובה יותר משל המתחרות, והיא נמצאת בעמדת פתיחה טובה למנוע מהארגון להשתמש בפלטפורמה שלה ככלי תעמולה.

אם צריך הוכחה שהמדיניות הזו עובדת, אפשר למצוא אותה באמירה של דובר הטאליבן, שנשאל במסיבת עיתונאים לגבי היחס של הארגון לחופש הביטוי. "צריך להפנות את השאלה הזו לאנשים שטוענים שהם מקדמים של חופש הביטוי, שלא מתירים פרסום מידע", הוא השיב. "אני יכול לשאול את פייסבוק, השאלה הזו צריכה להיות מופנית אליהם". האירוניה, בתגובה, התעטפה בדגל ארה"ב ויצאה לסיבוב ברחובות קאבול.

הפתרון של פייסבוק אולי עובד מצוין לרשתות החברתיות הפומביות שלה, אבל בכל הנוגע לווטסאפ הבעיה מורכבת יותר. הטאליבן כבר השתמש באפליקציית המסרים המידיים כדי להפיץ מידע לתושבים. לפי דיווח של ״הוושינגטון פוסט״ מאתמול,  הארגון שלח לתושבי קאבול מספר הודעות, בהן נטען בין השאר ש"אנחנו אחראים על הביטחון בקאבול", לצד מספרי טלפון לדיווח על ביזה או "התנהגות לא אחראית" של חמושים. "האמירות האיסלאמית מבטיחה לכם שאף אחד לא צריך לחוש פאניקה או פחד. הטאליבן משתלטת על העיר בלי לחימה, ואף אחד לא נמצא בסיכון", נכתב באחת מהן. ובאמת, מה יותר מרגיע מהודעה שהטאליבן משתלט על העיר?

ואולם, היכולת של פייסבוק להפעיל את צוות המומחים האפגני שלה מוגבלת בווטסאפ, שכן ההודעות באפליקציה מוצפנות מקצה-אל-קצה, ולחברה אין אפשרות לקרוא את תוכנן. הדרך היחידה של לפעול נגד מסרים בעיתיים או לזהות משתמשים פעילי טאליבן היא באמצעות דיווחים ממשתמשים, שההצפנה של האפליקציה מקשה לאמת. כשווטסאפ חוסמת פעילים קיצוניים, כמו שהיה במקרה של פעילי הימין בישראל, היא עושה זאת בלי הסבר, אם כי ההערכה היא שחסימה מבוססת על חברות בקבוצות (ששמותיהן לא מוצפנים) ואולי גם דפוסי התנהגות שהיא יכולה לזהות (מספר ההודעות שנשלחו והנמענים, למשל).

בדומה, ווטסאפ סירבה להתייחס ישירות לפניות שעסקו באופן התגובה שלה לפעילות טאליבן, ואמרה רק שהיא פועלת בהתאם לחוק שמחייב אותה לחסום אנשים או ארגונים מסוימים. "כשירות מסרים פרטי, אין לנו גישה לתוכן שיחות אישיות של אנשים", נמסר למגזין Motherboard. "עם זאת, אם אנחנו מודעים שלאדם או לארגון אסור יש נוכחות בווטסאפ, אנחנו נוקטים בפעולה".

ואכן, לפי דיווח של ״הפייננשל טיימס״, ווטסאפ חסמה את המוקד הטלפוני שהקים הטאליבן לדיווח על ביזה, לצד "ערוצים רשמיים אחרים של הטאליבן". לדברי פייסבוק, היא מנטרת בקביעות שמות קבוצות, תיאורים ותמונות פרופיל בווטסאפ, ונעזרת בצוות דוברי הדארי והפשטו שלה על מנת לזהות איומים באפליקציה ולבצע חסימות.

אף שגורמים בארה"ב ביקרו את ווטסאפ על כך שהיא לא נוקטת במאמצים נחרצים יותר לסגור את אמצעי התקשורת של הטאליבן, חסימת המוקד הטלפוני עוררה דווקא ביקורת על החברה מצד מומחים ופעילים בשטח. "מניעת תקשורת בין אנשים לטאליבן לא עוזרת לאפגנים, זו סתם הצגה", אמר ל״פייננשל טיימס״ אשלי ג'קסון, שעבדה בעבר באפגניסטן מטעם הצלב האדום וכתבה ספר על היחסים בין הטאליבן לאזרחי אפגניסטן. "אם הטאליבן לא יכול פתאום להשתמש בווטסאפ, אתה רק מבודד אפגנים, מקשה עליהם לתקשר במצב מלחיץ. זו פעולה שגויה. אני יודעת שזה נשמע בלתי-סביר שהמוקדים האלו יכולים לעזור, אבל במצב מוזר שמשתנה במהירות, אזרחים צריכים את כל המשאבים שהם יכולים לקבל, וזה אחד מהם".

מסעודה סולטן, יזמית אפגנית-אמריקאית ומייסדת ארגון Women for Afghan Women, שיבחה בטוויטר את פעילות המוקד ואמרה שהוא "מעולה": "הארגון שלנו יצר קשר בעת שנבזזנו על ידי 30 פושעים שקוראים לעצמם טאליבן. ועדת התלונות מבקשת לדבר אתם ואולי גם יבואו בקרוב למשרד שלנו".

התגובות האלו מדגישות עד כמה המצב באפגניסטן מורכב ולא ברור, ואיך פעולה שיכולה להיתפס כנכונה ונחוצה – חסימת מוקד טלפוני של ארגון טרור – יכולה דווקא לגרום לנזק לאזרחים שעליהם מבקשים להגן. המצב, כמו שאמרנו וכמו שהצהירו החברות השונות, מורכב, משתנה תדיר, לא ברור בכל רגע נתון. יעשו טעויות, זה ברור ובלתי נמנע. השאלה היא כמה הן יהיו חמורות, והאם הפלטפורמות יספיקו לתקן אותן בזמן.

טוויטר וגוגל, אם לא יתאפסו על עצמן ומהר, עלולות להפוך לשופר של הטאליבן. בנקודה זו, פייסבוק נראית מוכנה להתמודד עם המצב, ועושה רושם שהחברה יישמה את לקחי העבר ומוכנה להגיב למשבר המתפתח טוב יותר מיריבותיה. השאלה כעת היא האם המוכנות הזו גם תוכיח את עצמה בפועל.