אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
צים לא לבד – האם ענף הספנות העולמי הפך "רווחי מדי"? אוניית מכולה של צים | צילום: יח"צ

פרשנות

צים לא לבד – האם ענף הספנות העולמי הפך "רווחי מדי"?

חברת הספנות הישראלית הציגה תוצאות פנומנליות ברבעון השני, אבל גם חברות אחרות לקחו חלק בחגיגה. Maersk למשל - חברת הספנות הגדולה בעולם - הגדילה את הרווח הנקי ביותר מ-900%. מה גורם לכך, וממה אנחנו צריכים להיות מודאגים

18.08.2021, 20:10 | יובל שדה

צים הציגה תוצאות פנומנליות ברבעון השני של השנה, אבל גם חברות הספנות האחרות לקחו חלק בחגיגה. Maersk, חברת הספנות הגדולה בעולם, הגדילה את הרווח הנקי שלה ברבעון הזה ל-3.73 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ-900% לעומת 359 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2020. 

קראו עוד בכלכליסט:

גם חברת Hapag-Lloyd רשמה רווח נקי של 1.52 מיליארד יורו ברבעון השני השנה, לעומת 260 מיליון יורו ברבעון המקביל אשתקד – עלייה "צנועה" של 485%. גם המניות של החברות הללו לא נשארו אדישות למתרחש בשטח, והשווי של מניות צים וHapag-Lloyd עלו בשנה האחרונה ביותר מ-300%.

מנכ"ל צים אלי גליקמן, צילון: סיון פרג מנכ"ל צים אלי גליקמן | צילון: סיון פרג' מנכ"ל צים אלי גליקמן, צילון: סיון פרג

אבל לכל מטבע יש שני צדדים, והצד השני של חגיגות הרווחים בחברות הספנות הוא "משבר המכולות" שחווים היבואנים והיצואנים. היבואנים הישראלים מתלוננים, ובצדק, על המחיר המאמיר של יבוא הסחורות מהמזרח, שעלה מ-2,000 דולר למכולה לפני שנה לסכומים דמיוניים של 17,000-12,000 דולר. ואם אומרים שצרת רבים היא חצי נחמה, אז במקרה הזה מדובר בצרה עולמית: גם מחירי יבוא המכולות מסין לאירופה ולארצות הברית קפצו בכ-600% בשנה האחרונה.

ספינה של Maersk. המשבר של היבואנים הוא החגיגה של ענקיות הספנות, צילום: מאור שלום סויסה ספינה של Maersk. המשבר של היבואנים הוא החגיגה של ענקיות הספנות | צילום: מאור שלום סויסה ספינה של Maersk. המשבר של היבואנים הוא החגיגה של ענקיות הספנות, צילום: מאור שלום סויסה

ההבנה שמדובר במשבר עולמי משקפת כי העלויות המטורפות לאו דווקא נובעות מהפקק הישראלי בנמלים, שמשפיע בעיקר על מחירם של מוצרי "מטען כללי" כמו מלט, תבואה, ברזלים ועצים. ממה הן כן נובעות? מביקושים עולמיים גבוהים מאוד, שפגשו היצע מוגבל של אוניות ומכולות – דוגמה נדירה שבה המודל המיקרו-כלכלי הקלאסי של הביקוש וההיצע קולע בול. ברגע שהביקוש לשינוע מכולות הוא גבוה כל כך, אז כל ממזר עם אוניה הוא מלך, וחברות הספנות גוזרות את הקופון על גב היבואנים.

אבל אולי זה לא כל הסיפור. כשמדברים עם יבואנים ואנשי נמל בחודשים האחרונים עולה מילה נוספת לאוויר מלבד המילה תחרות, והמילה הזו היא "קרטל". בתעשייה מדברים כבר הרבה מאוד זמן על תיאום מחירים בין החברות המעטות ששולטות בשוק העולמי, ורשויות הגבלים עסקיים - כולל זו האמריקאית - מתחילות לבחון ברצינות התערבות בשוק, שאולי נהפך "רווחי מדי" לדעת רבים. 


תגיות