"ישראל היא כלכלה אדירה וצריכה תשתית לסטארט־אפים"

במאי האחרון הוציאה חברת בי קומיוניקיישנס (בי־קום), בעלת השליטה בבזק, הודעה על מינויו של דירקטור חדש - אג'יט פאי (Ajit Pai) - מטעם קרן ההשקעות סרצ'לייט. זאת שנתיים אחרי שרכשה את השליטה בחברה ביחד עם איש העסקים דוד פורר אחרי ההתפרקות של קבוצת יורוקום של שאול אלוביץ'. 

השם של פאי אולי לא אומר הרבה למשקיעים הישראלים, אך הרזומה שלו מדבר בפני עצמו: עד לחודש ינואר האחרון הוא כיהן כיו"ר ועדת התקשורת הפדרלית (FCC) בארה"ב, ולמעשה היה רגולטור העל של שוק התקשורת. את הניסיון הרב שלו בשוק התקשורת הוא מביא כעת לסרצ'לייט ודרכה לבי־קום ולבזק.

"החברה שלנו מאמינה שהשקעה בתשתיות לדורות הבאים תביא ערך עצום כמו גם לשותפים בחברה עצמה", אומר פאי בריאיון ל"כלכליסט". לדבריו, בזמן הקצר מאז הקמת סרצ'לייט ב־2010, “המייסדים שלה ואנשי המקצוע שהם שכרו ביצעו מספר השקעות משמעותיות בתשתיות דיגיטליות. זו גם הסיבה לכך שהיא התעניינה בבזק. ישראל היא כלכלה אדירה וצריכה תשתיות מתאימות כדי לתמוך בסביבת הסטארט־אפים, שצריכות אותן כדי להצליח. אנחנו מאוד אוהבים את מה שאנחנו רואים בבזק".

לאורך השיחה איתו חוזר פאי על הנרטיב של הצורך בתשתיות דיגיטליות מתקדמות כחזון לאומי של כל מדינה באשר היא. המגזר הפרטי הוא, לטענתו, הדרך להגיע לשם. "אנחנו משקיעים הרבה בחברות שפורסות רשתות סיבים אופטיים. בזמן מגפת הקורונה ראינו כמה חשובה תשתית תקשורת יציבה שיכולה לעמוד בקצבים מהירים".

אג’יט פאי | צילום: גטי

עזבת את התפקיד ב־FCC בינואר והצטרפת לסרצ'לייט די מהר. בוודאי היו לך גם הצעות אחרות.

"מה שמשך אותי בסרצ'לייט זו קודם כל העובדה שיש כאן הרבה מקצוענים מוכשרים שמתואמים ביניהם. דבר שני הם מאוד מחויבים לבצע השקעות ולנסות להביא ערך לכלכלה כולה ולא רק לעצמם. כיו"ר ה־FCC היו לי קשרים עם הרבה מדינות וגם עם הרגולציה בישראל, עם משרד התקשורת. יצא לי להכיר את האנשים. תמיד הדהים אותי איך מדינה קטנה באופן יחסי מצליחה כל כך במרחב הדיגיטלי. לכן אני שמח גם על ההזדמנות להיות דירקטור בבי־קום. אני מרגיש שיש לי מקום לספק את התובנות שלי אבל גם ללמוד מהשוק הישראלי וזו התנסות אדירה מבחינתי".

חצית את הקווים מהרגולציה למגזר הפרטי. מה אתה רואה היום שלא ראית בעבר?

"יש משהו שהאמנתי בו גם כיו"ר ה־FCC שהיום מתחדד בעיניי: המסגרת הרגולטורית חייבת להיות כזו שמאפשרת לחברות פרטיות לגייס הון ולבנות את התשתיות לדורות הבאים. זה נכון לגבי כל מקום בעולם. גם לישראל. ככל שהנטל הרגולטורי גדול יותר, כך סביר יותר להניח שחברות ימעיטו בהשקעות. בבזק כפי שהראו הדו”חות הכספיים של החברה, מתבצעת פריסת רשת סיבים מהירה מאוד. הגיעו ל־700 אלף משקי בית בתוך זמן מאוד קצר. אנחנו משוכנעים שזה יביא ערך לצרכנים הישראלים בדרך שגם תענה על השאיפות של המדינה בכל הנוגע לסטארט־אפים".

אתה מדבר על מסגרת רגולטורית תומכת. מה צריך לעשות כדי שהיא תהיה כזו?

"ב־FCC נקטנו בגישה של שני מישורים: הראשון, לדאוג שהנטל הרגולטורי יותאם לצרכים של הכלכלה. רצינו לשמור על הצרכנים ועל התחרות ומנגד לשמור על התמריץ לחברות להמשיך ולהשקיע. לכן הורדנו חלק מהרגולציה ותיקנו גם חלק מהחוקים שנוגעים להפרדות המבניות בתוך עסקים. המישור השני הוא התערבות של המדינה במקומות שבהם המגזר הפרטי לא יכול או לא רוצה להשקיע. לכן הקמנו בארה"ב את הקרן האוניברסלית, וקרן דומה הוקמה גם בישראל (במסגרת הסכם הסיבים עם בזק - ר"ב). באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית, זה המקום של הממשל לדאוג שכולם ייהנו מהמהפכה הדיגיטלית".

אתה מתייחס להסכם הסיבים של בזק עם המדינה, שאפשר את תחילת השיווק של הסיבים על ידי החברה.

"הקורונה לימדה אותנו שתשתיות דיגיטליות הן קריטיות. תשתית סיבים נחוצה כחלק מזה. ההסכם בין בזק למדינה לכן יוצא מן הכלל ואתה יכול לראות את התוצאות שלו בשטח. היכולות ישתפרו משמעותית עם הפריסה של הסיבים".

אבל בהסכם הזה בזק התחמקה מפריסה אוניברסלית, כך שיהיו אזורים בפריפריה שיישארו מאחור.

"בזק התחייבה לפרוס סיבים ל־80% ממשקי הבית, מה שמשאיר 20% מהמדינה, שלהם יש מנגנון שיאפשר להם ליהנות מהסיבים האופטיים. לגבי זה שהם יישארו מאחור, בדיוק ההיפך יקרה. הקרן שנועדה להשקיע בפריסה ביישובים האלה כבר מכניסה כסף מהחברות (0.5% מהכנסות חברות התקשורת מיועד למטרה זו - ר"ב). זה מאפשר לפרוס שם סיבים. אמנם אנחנו פורסים מהר באמצעות בזק, אבל במקום שהיישובים האלה יחכו הרבה שנים, הם יוכלו לקבל את השירות מהר יותר כי הכסף זמין ונמצא. זה דומה למה שקרה בארה"ב ואני חושב שזו הדרך הנכונה ביותר לפריסה מירבית".

"לדור 5 ערך גבוה בישראל"

פאי רחוק מלהיות הרגולטור האפרורי הטיפוסי שאפשר לחשוב עליו. לחלק מהדיונים שקיים הוא נהג להגיע עם ספל משקה חריג בגודלו שעליו מתנוסס הלוגו של חטיף חמאת הבוטנים הפופולרי בארה"ב - Rees. בדצמבר 2017 עלה לרשתות סרטון שלו שבו הוא מחופש לסנטה קלאוס, צופה במשחקי הכס ומנופף בחרב אור מסדרת מלחמת הכוכבים. זאת כדי להדוף את הביקורות נגדו אחרי שהוביל מהלך לביטול כללי נייטרליות הרשת, שמנעו מחברות התקשורת לחסום אתרים או תוכן מסוים ולגבות כסף עבור תעבורה מהירה יותר וקדימות בשירות.

פיתוח התשתיות הדיגיטליות עמדו בראש סדר העדיפויות שלו כיו"ר ה־FCC והוא נחשב לאיש שדחף לפריסה מהירה של רשתות דור 5 בארה"ב. "אני חושב שלדור החמישי יש ערך גבוה עבור מדינת ישראל", אומר פאי במענה לפיגור הניכר שבו נכנסה ישראל לתמונה. "יש שם פוטנציאל אדיר גם למגזר העסקי, לסטראט־אפים וגם לארגונים אחרים להגביר את הפרודקטיביות שלהם באמצעות אפליקציות שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין היום”.

היית יו"ר ה־FCC תחת ממשל טראמפ. עד כמה הושפעה העבודה שלכם מהדרישות של הנשיא?

"אני אחד האנשים החריגים ששירתו גם בממשל אובמה וגם בממשל טראמפ. בממשל טראמפ, אחד הדברים שנאמר לי כשהתמודדתי לתפקיד הוא שאני שם בגלל שהוא חושב שאני האיש המתאים ביותר למשימה ושהם יגבו אותי ב־100%. וזה בהחלט קרה. הבית הלבן תמך בכל רפורמה הכרחית שהבאנו, גם אם הן היו מורכבות מאוד”.

סיבים בין המזרח הרחוק לאירופה

בחודש שעבר אישרה גוגל כי היא תעמוד בראש קונסורציום של חברות שיפרוס שני כבלי סיבים תת־ימיים שיקשרו בין המזרח הרחוק לאירופה ויעברו דרך ישראל באחד הפרויקטים הגדולים ביותר שנראו במדינה. מי שתבצע את החיבור היבשתי בין שני הכבלים, שאחד יגיע לתל אביב והשני סמוך לגבול עם ירדן ליד אילת היא חברת בזק. זהו פרויקט אחד מתוך עשרות פרויקטים להנחת כבלים תת־ימיים שמי שעומדות בראשן הן ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל או פייסבוק.

"יש חשיבות גדולה לפריסת התשתיות התת ימיות", אומר פאי על השתלטות ענקיות הטכנולוגיה על התחום. “אחד הדברים שלמדתי ב־FCC לגבי תעבורת האינטרנט העולמית הוא שיש בעיה בגלל מספר קטן מדי של כבלים תת־ימיים שמחברים בין יבשות. הבעיה בכבלים האלו היא שהם דורשים השקעה יוצאת דופן, גם להנחה וגם לתחזוקה. כאן נכנסות החברות שיש להן את היכולות הכספיות לעשות את זה”.

אין סכנה בעינייך בריכוז הכוח הזה בידיים של חברות פרטיות ולא בידי הממשל?

"בסופו של היום, קשה מאוד להניח את הכבלים התת־ימיים האלה, ככה שהמודל שהתברר כטוב וכנכון ביותר הוא לתת לחברות פרטיות לבצע את הפריסה הזאת. כמובן שמקומו של הממשל, כרגולטור, הוא לוודא שפרטיות המשתמשים נשמרת. הדרך הגרועה ביותר שיכולה להיות על מנת לקדם פיתוח של תשתיות דיגיטליות מתקדמות היא לתת לממשלה להיות אחראית על הפריסה שלהן".

איך אתה רואה את הסביבה הרגולטורית בישראל בכל הנוגע לתחום התקשורת?

"אני חושב שבהחלט רואים שינוי בממשלה החדשה. אנחנו מאוד אופטימיים לגבי העתיד. הממשלה מכירה, כמו בזק, בצורך בפריסה של תשתיות דיגיטליות מתקדמות. יש לנו שיח מעולה עם הממשלה. הסביבה מורכבת אבל אני חושב שבסוף היא תהפוך לכזו שתומכת בהשקעות הנדרשות בשדרוג התשתיות".

פאי מספק את התובנות שלו לגבי דרכים ליצירת תחרות בשווקים. "אם רכשתי בית ואני צריך לרכוש לו שירותי תקשורת, או אם אני רוצה להחליף את ספק התקשורת שלי, מה יקל עליי לעשות זאת? כאן בארה"ב הגענו למסקנה שהכי קל שלצרכנים יהיה מקום אחד  שבו יקבלו את כל השירותים. מצאנו שזה גם קל יותר וגם לאורך זמן מגביר את התחרות בזכות הגמישות. זה משהו שאנחנו רואים בכל העולם, לשם כולם הולכים".

ימים ספורים אחרי הריאיון יצא פאי לטראק בפארק ילוסטון, כשלפני כן העלה ציוץ בטוויטר שבו הוא למעשה יורד מהרשת. “בלי מחשבים, בלי טלפונים, ובלי ציביליזציה”, כתב. הכי רחוק שיש ממי שהיה אחראי על הקישוריות בארה”ב.