אחרי כל החבטות: שוק התקשורת פגע בתחתית

פרטנר חתמה אתמול (ד') את דו"חות הרבעון השני של חברות התקשורת, רבעון שמסמן אולי את תחילת ההתאוששות של חלק מהן, לאחר שנים שהרגולציה והשינויים בענף חבטו בהן. גולת הכותרת מבחינת חברות הסלולר היא בלימה של הירידה בהכנסה החודשית הממוצעת ללקוח (ARPU). מאז כניסתן של גולן טלקום והוט מובייל לשוק במאי 2012 כחלק מרפורמת כחלון, חווה הענף ירידה מתמשכת בסעיף זה מדי שנה. אך ברבעונים האחרונים ניתן לראות לראשונה התייצבות של ההכנסות – אצל סלקום ופרטנר סביב 48 שקל, ואצל פלאפון סביב 54 שקל. 

בשוק אמנם לא ממהרים לייחס את הדברים להאטה בתחרות, אלא מציינים את הקורונה, שברבעון המקביל אשתקד הביאה לירידה חדה של ה־ARPU על רקע עצירת הטיסות, מה שפגע בהכנסות של החברות משירותי הנדידה. 

אבל הקורונה אינה מספרת את הסיפור במלואו. באוגוסט אשתקד השלימה סלקום את רכישת גולן טלקום, מה שהקטין את מספר השחקניות בעלות הרישיון משש לחמש, ומספר השחקניות עשוי אף לרדת לארבע כשיתברר עתידה של אקספון, שנמצאת בימים אלה בניהולו של מנהל מיוחד אחרי שהגישה בקשה להקפאת הליכים. מנגד, כבר ברבעון השני רואים ירידה בשיעורי הנטישה של החברות ובכמות הניודים, מה שמרמז על האטה בסחף, שאפשר לייחס גם לירידה משמעותית במאמצי השיווק של אקספון, שנחשבה בשנים האחרונות לאגרסיבית ביותר בגזרת המחירים. 

שתי המגמות האלה של ירידה בניודים לצד התייצבות בהכנסה הממוצעת הביאו את חברות הסלולר הוותיקות – סלקום, פרטנר ופלאפון – לרשום עלייה בהכנסות וגם ברווח התפעולי ממגזר הסלולר (סלקום רשמה צמיחה חזקה בזכות איחוד לראשונה של תוצאות גולן טלקום). 

חברות הסלולר רחוקות מלהרוויח כפי שהרוויחו לפני רפורמת כחלון, אך בשנים האחרונות הן נאבקו להישאר עם הראש מעל המים. מבחינת הצרכנים חזרה של החברות לרווחיות אינה בשורה רעה בהכרח. החברות נדרשות כעת להשקעות גדולות בפריסת רשתות דור 5, אחרי שישראל כולה נקלעה לפיגור בתחום לעומת מדינות מתקדמות אחרות בעולם, ומספיקה עלייה מינורית ב־ARPU – כזו שככל הנראה תקרה משיווק חבילות דור 5 במחירים גבוהים יותר – כדי להוביל אותן למקום נוח להמשך השקעות בתחום.

הסיבים מתחזקים

לצד התייצבות הסלולר ניתן לסמן את פעילות הסיבים האופטיים כמנוע הצמיחה החזק של חברות התקשורת. אחרי שחתמה על הסכם הסיבים מול משרד האוצר, החלה בזק בפריסה מהירה של הסיבים – עדות לכוחה כחברה הגדולה בשוק – והיא הגיעה כבר לכ־700 אלף משקי בית. IBC, שבה שותפות סלקום ו־HOT, מדווחת על כ־650 אלף משקי בית זמינים לסיבים, ופרטנר על 571 אלף. 

בזק לא מדווחת עדיין על כמות מנויי החברה לאינטרנט על גבי סיבים, אך כבר ברבעון השני, הראשון המלא מאז החלה לשווק את השירות, ניתן לראות קפיצה בהכנסות שלה מכל מנוי באינטרנט (8% לעומת הרבעון המקביל) ובקצב הגלישה הממוצע, מה שמעיד על חיבור מהיר יחסית של לקוחות. אצל סלקום ופרטנר, שתי הוותיקות שפועלות בשוק הסיבים, נרשמת צמיחה משמעותית גם כן של לקוחות שמחוברים לשירות האינטרנט (12% בפרטנר לעומת הרבעון הקודם ו־6% לסלקום). שתי החברות ביחד מגיעות כבר לכ־290 אלף לקוחות שמחוברים לאינטרנט בסיבים.

מימין: מנכ”ל פרטנר אבי צבי, מנכ”ל פלאפון רן גוראון ומנכ”ל סלקום אבי גבאי. בענף לא ממהרים לייחס את ההתייצבות בביצועים להתמתנות התחרות | צילום: ישראל שם טוב, אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

מנוע צמיחה נוסף מסתמן בקרב החברות במכירת ציוד תקשורת. כל החברות רושמות עלייה במכירות של ציוד תקשורת – הן תקשורת ניידת (מכשירים סלולריים ואביזרים שונים) והן תקשורת נייחת (ראוטרים, מגדילי טווח וכדומה). 

הטלוויזיה מתאזנת

אחרי פרסום דו"חות סלקום ו־yes בשבוע שעבר, דו”חות פרטנר מחזקים את התחושה שהתחרות בשוק הטלוויזיה הגיעה לנקודת שיווי משקל. פרטנר אמנם צומחת במספר הלקוחות, אבל לא בקצבים דומים לאלו שנראו בעבר, וחלק מהצמיחה ברבעון השני מקורה ככל הנראה גם בחרם הצרכנים שהוטל בחודש מאי על סלקום, המתחרה שלה בשוק הדיסקאונט. 

למרות הצמיחה של פרטנר בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, מספר לקוחות שירות הטלוויזיה שלה נחתך בחדות ברבעון השני בכ־11 אלף לעומת הרבעון הראשון השנה. הסיבה לכך היא החלטת ההנהלה, תחת המנכ"ל החדש אבי צבי, למחוק ממצבת הלקוחות כ־21 אלף לקוחות רשומים שאינם משלמים וככל הנראה גם אינם משתמשים בשירות. מדובר בלקוחות עבר שהתנסו בשירות למעלה מחצי שנה ולא חויבו עליו. הצעד הזה של צבי נראה כמו ניקוי שולחן של מנכ"ל חדש שנכנס לתפקיד, אך גם מעיד על "ניפוח" של המספרים בספירת הלקוחות עד היום.