הממשלה צפויה לאשר את תוספות הרמטכ"ל בהיקף 1.1 מיליארד שקל בשנה
תוספות הרמטכ"ל הן מנגנון שבאמצעותו ניתן להגדיל את הפנסיה הצה"לית. בממוצע מדובר בתוספת של 16.7% - כ-2,880 שקל בחודש
הממשלה צפויה לאשר בישיבתה הקרובה את תוספות הרמטכ"ל, שעלותן כ-1.1 מיליארד בשנה הקרובה, ובעשור הקרוב היא צפויה לעלות כ-15 מיליארד שקל. להחלטה עשויות להיות השלכות רוחב משמעותיות כמו דרישות מגופי ביטחון אחרים (משטרה, שב"ס, שב"כ ו מוסד) שקשה מאוד להעריך את היקפם הכלכלי.
קראו עוד בכלכליסט:
החלטת הממשלה מקודמת על ידי משרד הביטחון ובהסכמת שר האוצר אביגדור ליברמן, גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי סבור כי אין מניעה משפטית לקבל את ההחלטה. לעומת זאת, הדרגים המשפטיים באוצר סבורים כי ההחלטה הזו נגועה גם בבעיות חוקתיות מכיוון שהיא פוגעת בשיוויון בין הפורשים השונים משירות המדינה.
תוספות הרמטכ"ל הן מנגנון שבאמצעותו ניתן להגדיל את שיעור הקצבה הפנסיונית מהשכר הקובע. בממוצע מדובר בהגדלה של 16.7% לקצבת הפנסיה של הפורש, מדובר בהטבה ממוצעת של כ-2,880 שקל בחודש.
ההתנגדות הזו מתעצמת, כשלא ברור מה התכלית של ההטבה הזו. בנוסף, מדובר בהסדר ייחודי לצה"ל ולא מצוי בשאר גופי הביטחון. במשטרה למשל ניתנו תוספות של 4% מהשכר הקובע לפנסיה, ורק ל-15% בלבד. מבחינה היסטורית מדובר בפרקטיקה שיש ספק בחוקיות שלה, תוספות הרמטכ"ל נועדו למקרים ייחודים, אך בפועל היא הורחבה ל-98% מהמקרים. חוקיות הפרקטיקה נידונה כעת בבג"ץ, וכעת מבקשים להכשיר אותה מכאן ולהבא.
שאלת ניגוד העניינים
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ששירת בצבא במשך שנים, מנע את עצמו מלדון בשאלות הנוגעות להגדלות הרמטכ"ל וזו בשל העובדה כי הוא נהנה מהתוספות לפנסיה התקציבית.
גם בממשלה מכהנים מספר שרים שהנושא נוגע להם אישית, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, עמר בר לב, נחמן שי ומתן כהנא, וההכרעה בנושא מבטיחה להם הטבה של אלפי שקלים לקצבת הפנסיה החודשית. ועל פי הנחיית היועץ המשפטי, השרים הללו לא יוכלו להשתתף בהצבעה הזו.
שר הביטחון בני גנץ לא נהנה מהתוספת, שכן שירותו הצבאי היה ממושך מאוד ועבר את רף ה-35 שנה, ולכן, הוא נהנה מקצבה מלאה של 70% רק בשל שירותו הצבאי, ללא הגדלה.