תנובה מרכז לוגיסטי קרית מלאכי | צילום: רויטרס
חשיפת כלכליסט
הטלטלה בתנובה: הפוליגרף, קרב השליטה, המסעדה באירופה ויחסי המרות
תנובה ניהלה מו"מ לרכישת חברה באירופה שבמהלכו התרחש אירוע מביך במסעדה: נטען כי יו"ר תנובה חיים גבריאלי עבר עבירה בתחום יחסי המרות; האירוע הפך לקרב חזיתי בין ברייט פוד הסינית, בעלת השליטה בתנובה, לבין הקיבוצים; הבכיר שדיווח על האירוע יצא דובר אמת בפוליגרף, גבריאלי סירב להיבדק והקיבוצים דורשים להדיחו
אינספור משברים עבר חיים גבריאלי בתקופת אי.די.בי. הוא צלח את כולם, כולל המעבר של החברה מידי פטרונו נוחי דנקנר לידי האלמונים יחסית אדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה ב־2014, בעקבות חדלות הפירעון של החברה. גבריאלי הצליח לשרוד אפילו שנתיים נוספות תחת שני הבעלים החדשים אף שהיה האיש המזוהה ביותר עם דנקנר, לטוב ולרע. גם כשאי.די.בי איבדה מכוחה, השותפים הסתכסכו, הבעלים הקודם הסתבך בפלילים, גבריאלי המשיך למשוך בחוטים ולהיות המוציא והמביא בחברה. איכשהו הוא תמיד נפל על הרגליים.
קראו עוד בכלכליסט:
המשבר הנוכחי שאותו חווה גבריאלי, שבמסגרתו עלו נגדו טענות המוכחשות על ידיו, לעבירה בתחום יחסי מרות, הוא אחר. במקום דנקנר ואי.די.בי, גבריאלי שמכהן כיו"ר תנובה נפגש עם בעלים מסוג אחר: תאגיד הענק הסיני ברייט פוד כוחני ועוצמתי לא פחות, אבל כזה שמתנהל במגרש המוכר לו. אלא שגם כאן גבריאלי למד מהר איך להתחבב על הבעלים החדשים, להתחבר לברייט פוד שחיפשה נציג מטעמה במקומו של יוסי שחר, נציג ברייט פוד הקודם. בתוך שנתיים הגיע לשליטה כמעט מוחלטת בחברה תוך שהוא מנצל את העובדה שבעלת השליטה בחברה נמצאת בסין. הוא לא ציפה לפגוש יריב עיקש גם אם מבוזר לכאורה כמו תאגידי הקיבוצים, המחזיקים ב־23.7% מהחברה.
המתח בין גבריאלי לקיבוצים ניכר מהרגע הראשון. בשלב מסוים החליט הנציג הדומיננטי של ארגוני הקיבוצים, עמית בן יצחק, להביא גורם חיצוני שיעמוד מול גבריאלי. המהלך שלו היה מבריק. הוא חיפש מישהו שמכיר את השיטה וגדל באותו המגרש. גיא רוזן היה בחירה מושלמת למשימות התפקיד. גורמים שמכירים את השניים מספרים שיש ביניהם הרבה מהמשותף. שניהם גדלו באותו בית, גבריאלי כעוזרו של דנקנר ורוזן כעוזרו של אבי פישר. שניהם מכירים את טכניקות הפעולה, האסטרטגיה, הטקטיקה, ושניהם יודעים לעשות שימוש בפעולות ניהוליות, גם אם לעתים אלו שיטות עבודה אגרסיביות.
רוזן מונה כסגנו של גבריאלי והמתח בין השניים התחדד בחודשים האחרונים סביב נושא בעייתי אחד מהותי: ההנפקה של תנובה. לגבריאלי עומדת נקודת זכות: בתקופתו, גם אם חלק הושג באמצעות גורמים אקסוגניים כמו תקופת הקורונה ועליות מחירים, וגם אם חלק מההצלחה ניתן לייחס להנהלת החברה בראשות אייל מליס, הרי ששווי החברה צמח מ־5 מיליארד שקל ל־10-9 מיליארד שקל.
השליטה בתנובה מתחלקת בין ברייט פוד הסינית לקיבוצים המחזיקים 23.7%. שורש הסכסוך בין הצדדים מתייחס להנפקה המתוכננת של תנובה. הפיכתה של תנובה, שנשלטה בעבר על ידי הקיבוצים, לחברה ציבורית מחייבת דיווחים והגבלות על כמויות החלב שהמשקים מוכרים לחברה. הפתרון היחיד להימנע מכך הוא מכירה של המניות. בנוסף, הקיבוצים רוצים לנצל את רמות התמחור הגבוהות שאליהן הגיעה תנובה ולמכור גם מכיוון שאינם רוצים להישאר שותפים של הסינים, וגם ובעיקר כדי לא להיות מוגבלים במכירות החלב.
אלא שהסינים רוצים גם הם להשתתף בחגיגה. הנפקה בהצעת מכר, גדולה ככל שתהיה, לא תוכל להיות של יותר מ־30%-25% מהמניות. ברייט פוד רוצה שיחס האחזקה שלה בתנובה ישתקף גם בהצעת המכר. כלומר, על כל מניה שהקיבוצים ימכרו תוכל היא למכור שלוש. מדובר בפער של 1.5 מיליארד שקל מבחינת הקיבוצים. נכון להיום, ההנפקה תקועה סביב השאלה הזו ונראה כי המחלוקת הזו חלחלה עמוק לתוך מערכות היחסים בין נציגי בעלי המניות בחברה.
לאחרונה ביקרה משלחת גדולה של תנובה באירופה. גבריאלי ורוזן הובילו אותה יחד עם כמה סמנכ"לים והמנכ"ל מליס. משלחת כזו יוצאת בהרכב כזה רק במקרים מהותיים. ואכן תנובה, כפי שחושף כאן "כלכליסט" לראשונה, מנהלת מו"מ מתקדם לרכוש יצרנית גבינות אירופית במאות מיליוני שקלים, מו"מ חשאי שלא נחשף עד היום. זו הרכישה הראשונה הבינלאומית של תנובה זה שנים, אם אכן תצא לפועל. מדובר בחברה שמוכרת בכ־200 מיליון יורו בשנה, ושווייה מגיע לכחצי מיליארד שקל. המו"מ מלמד על כוונתה של תנובה לצאת אל מחוץ לגבולות ישראל ולפתח פעילות אירופית על בסיס החברה שתירכש.
האירוע סביבו מתרחשת הטלטלה בחברה, שנחשפה ביום חמישי ב"כלכליסט", התרחש באחד הערבים האחרונים של הנסיעה. המארחים האירופים, ראשי החברה ה"נרכשת", הזמינו את אורחיהם הישראלים למסעדה יוקרתית בעיר. בשלב כלשהו שגיא כהן, סמנכ"ל הפעילות הבינלאומית ואחד המנהלים המוערכים בחברה, יצא לפאתי המסעדה, וחזר חיוור, המום ורועד כולו, לדברי עדים. הוא סיפר לרוזן כי ראה את גבריאלי ובכירה אחרת ביחד. כהן, שנחשב לאחד המנהלים הטובים בתנובה ובעל רקע בחברות כמו פיוניר ואבן קיסר, היה נסער. רוזן ביקש ממנו לדבר על כך מאוחר יותר ולא בארוחה כדי לא לעורר חוסר נעימות מול המארחים.
עם החזרה לארץ עודכן המנכ"ל מליס באירוע על ידי רוזן. מליס העביר את הטיפול ליועצת המשפטית נועה רוזנברג־סגלוביץ. זו שכרה את שירותיו של עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב, שמשמש כיועץ משפטי חיצוני לחברה בפרשה. השניים החליטו למנות בודק חיצוני ובשל העובדה שמדובר באירוע שבו מעורב הגורם הבכיר ביותר בחברה, היו"ר, בחרו בשופטת בדימוס דינה אפרתי.
הבדיקה של אפרתי ארכה עשרה ימים. ארבעה עדים מרכזיים הופיעו בפניה. מצד אחד כהן ורוזן שגם הגישו תצהירים משפטיים, ומצד שני גבריאלי והעובדת שטענו כי העובדת חשה ברע כשעמדה ודיברה עם גבריאלי וביקשה ממנו ללוות אותה לפאתי המסעדה. השניים הכחישו כל דבר אחר שיוחס להם.
הנתון המשמעותי ביותר אולי באירוע כולו הוא שכהן, שנחשב ניטרלי בקרבות בין בעלי המניות, גם אם מדובר במאבק שליטה כפי שברייט פוד טוענת, נבדק ביוזמתו בפוליגרף, וכך גם רוזן. שניהם יצאו דוברי אמת באופן מלא ביחס לגרסתם לגבי האירועים. בין היתר הם נשאלו גם לגבי תיאוריית הקונספירציה ואם זה קשור למאבק השליטה בין ברייט פוד לקיבוצים, והשיבו בשלילה. גבריאלי והעובדת לא ערכו בדיקה כזו. בברייט פוד טוענים כי אין שום משמעות לפוליגרף, וכי אין סיבה שייבדקו, וכך גם סבר הייעוץ המשפטי שקיבלו.
"מאמינה לגרסה של כהן ורוזן"
אפרתי כתבה דו"ח שבמסקנותיו ציינה כי היא מאמינה לכהן ורוזן מול הגרסה של גבריאלי והעובדת. הקיבוצים, שאת הטיפול בנושא מובילים מטעמם רוזן ויו"ר תאגיד גרנות עמית בן יצחק שמשמש דירקטור בתנובה, דורשים להביאו לדיון בדירקטוריון. ברייט פוד, לעומת זאת, טוענה שהנהלת החברה קבעה שהנושא יידון רק בוועדת הביקורת. ישיבה ממושכת של ועדת הביקורת לא הביאה להחלטות ביום שישי. הישיבה נערכה בהשתתפות שני נציגים סינים של ברייט פוד, אחת מהן שימשה בה במקומו של גבריאלי שמצוי בניגוד עניינים, ונציג הקיבוצים בן יצחק שדרש להביא את הנושא לדיון בדירקטוריון ולא נענה עד כה.
את הדו"ח ראו עד כה רק מיכאלי, עוה"ד החיצוני של החברה, ורוזנברג־סגלוביץ. גבריאלי ורוזן נחשפו רק למסקנותיו. העובדת זכאית מבחינת החוק במקרה של הטרדה מינית לחיסיון בנוגע לפרסום של הדו"ח.
מיכאלי כתב חו"ד שהדירקטוריון אמנם הוא המקום לדון בנושא באופן רגיל, אך מכיוון שמדובר בנושא רגיש, ועדת הביקורת היא זו שצריכה לקיים את הדיון. רוזן ובן יצחק טוענים כי החברה לא יכולה להסמיך את ועדת הביקורת של הדירקטוריון מכיוון שהדירקטוריון הוא שמפקח על החברה, ורק הוא צריך להתכנס ולהחליט אם הדיון יהיה בוועדת הביקורת.
מדוע בעצם הקיבוצים רוצים להביא את הנושא לדיון דירקטוריון? מכיוון שלטענתם מדובר בדרג הבכיר ביותר. כשסמנכ"ל עובר עבירה של יחסי מרות, גם אם בהסכמה, המנכ"ל והדירקטוריון דנים בו, מכיוון שהוא כפוף להם. אבל מה עושים כשיו"ר מעורב? הקיבוצים טוענים כי הדירקטוריון הוא למעשה הגוף שמפקח גם על היו"ר ולכן יש לדון בו. גבריאלי מכחיש פורמלית שהוא מתנגד לדיון בדירקטוריון, אבל בפועל ברייט פוד מעדיפה להימנע מכך.
הקיבוצים דורשים את ההדחה של גבריאלי בטענה של עבירה על הקוד האתי של החברה וכללי הממשל התאגידי וכן בטענה כי למעשה הוא שיקר לשופטת לכאורה. הטענה שלהם היא שגם אם הדברים נעשו בהסכמה, הרי שיכלה להיווצר מבוכה גדולה אם למשל מארח אירופי היה מגלה את השניים ולא כהן, וכי גבריאלי לא יכול להמשיך לעמוד בראש החברה כשצל כזה מרחף עליו.
בסוף השבוע התפטרו שני נושאי משרה בכירה בתנובה: כהן ורוזנברג־סגלוביץ, וגם התפטרות זו מטילה צל כבד על עמדת ברייט פוד. שניהם מבקשים זה זמן לעזוב, אבל כהן הושפע מאוד מהאירועים האחרונים והחליט לעזוב, ונראה כי אותם הדברים נכונים גם לגבי היועצת המשפטית שעוברת ליוניקורן.
העזיבה של שני הסמנכ"לים הבכירים והמוערכים מהותית לתנובה. שניהם מתפטרים במפורש על רקע האירועים. אחרי שגבריאלי ניסה, לדברי גורם בחברה, להדביק לכהן סיפור לא מחמיא. כהן כבר התכוון להתפטר לפני כמה חודשים אחרי ששתי עסקאות שבדק לא אושרו, אבל בעקבות לחץ של גבריאלי ומליס באותה העת, החליט להקפיא את עזיבתו.
עם השיבה לארץ דיווחו רוזן וכהן לרוזנברג־סגלוביץ על המקרה. רוזנברג־סגלוביץ וכהן הם חברים טובים. בחברה מספרים שאחרי השיחה ואחרי שכהן סיפר לה את השתלשלות האירועים, כולל הניסיונות לדבריו להעליל עליו, שניהם ישבו ובכו. בחברה מספרים כי "כהן היה נסער בצורה בלתי רגילה. נועה היתה בהלם, וכבר אז אמרה שאם אחרי אירוע כזה האיש הזה נשאר בתפקידו, 'אני לא אשאר בחברה, בחיים לא עברתי סיוט כזה'".
"נכון שהיא עוברת ליוניקורן בירושלים אבל היא עברה גיהינום. היא בחורה ערכית ומוסרית. אין סיכוי בעולם שהיתה ממשיכה לעבוד. יש מצב שבכיר היה נתפס באירוע כזה מביך, מוסר גירסה לא נכונה, לשופטת, ונשאר בתפקידו? אין", אמר מקורב לנושא מטעם ארגוני הקיבוצים, "הם העבירו את כהן ורוזנברג־סגלוביץ גיהינום. כינו אותה התליינית מטעם הקיבוצים". בסביבת ברייט פוד מכחישים לחלוטין ואומרים כי לא הופעל שום לחץ וכי השניים תכננו לעזוב זה מכבר. אותו גורם הוסיף: "מיד אחרי שהיועצת המשפטית סיפרה את הסיפור הזה למליס, שניהם פנו ליועץ מיכאלי. אלו פנו לשופטת אחרת שנסעה לחו"ל, ואז הגיעו לאפרתי ומינו אותה. רק אחרי שמינו אותה, עודכנו חברי ועדת הביקורת על קיומה של החקירה".
ברייט פוד הסינית עומדת מאחורי גבריאלי כרגע ללא סייג וטוענת שמדובר בחלק ממאבק שליטה בחברה ונקמנות המופנית כלפי גבריאלי. לדבריהם, הנקמנות הזו מתבססת מלבד ההנפקה גם על מכירת א.ת, חברה משותפת לתנובה ותאגידי הקיבוצים שמוכרים לה גרעינים להאכלת העופות, ותנובה מפיצה את העופות לנקודות המכירה. במשך שנים רשמו הקיבוצים רווחים גדולים ממכירת הגרעינים אבל א.ת היתה הפסדית. תנובה מכרה בסופו של דבר את חלקה בחברה לקיבוצים בכ־80 מיליון שקל כשהקיבוצים דרשו תחילה לבצע את העסקה במחיר זול בהרבה.
בדרך למסלול המשפטי
ברייט פוד משתמשת כרגע בערוץ יחיד – גבריאלי. הרקע של ברייט פוד ותנובה הוא יוצא דופן. מדובר בחברה סינית בבעלות ממשלתית עקיפה. העובדה שהגורמים שמנהלים אותה ואמונים על תנובה הם כאלה שלא היו קשורים לעסקת הרכישה השערורייתית לפני כחמש שנים, גורמת לסינים להתנהל בפרופיל נמוך יחסית ולתת לספינה הגדולה לנוע עד לאקזיט מיוחל ברווח קטן, אחרי שההשקעה נחשבה כושלת במשך שנים. ברייט פוד לא פיתחה את הפעילות הבינלאומית של תנובה עד היום וגם לא הצליחה בחזון להביא את מוצריה לסין.
ברייט פוד גם לא הצליחה לייצר לאורך השנים ממשק ידידותי כלשהו עם הציבור הישראלי, קהל הלקוחות של תנובה. כללי הממשל התאגידי בסין, ואפילו זכויות הנשים והציבור, אינם מהגבוהים בעולם, וקשה להאמין שמעורבים באופן מינימלי ביותר בהוויה הישראלית יתמודדו עם האירוע בצורה שתבטא שקיפות יחסית בטיפול בדו"ח.
זו הסיבה בעצם שכרגע לא נראה מנוס מהעברת הזירה לבית המשפט. יש כמה דרכים שהקיבוצים יכולים להביא את הנושא להכרעה משפטית, אם כי העובדה שהעובדת איננה מתלוננת וכי מדובר בנושא רגיש בעל אופי מיני עם השלכות על פגיעה בפרטיות, עלול להפריע להם במהלך שמטרתו הדחה של גבריאלי.
בינתיים, שורה של עורכי דין ויועצים מקבלים תעסוקה למכביר. ברייט פוד שכרה את עו"ד דוד לשם, גבריאלי משתמש בשירותיהם של עורכי הדין גיורא ארדינסט ושרון קליינמן. תנובה עם מיכאלי, רוזן ובן יצחק עם מנהלי המשברים עורכי הדין אהוד סול ואילנית לנדסמן והליטיגטור הנשכני רון ברקמן. גבריאלי וברייט פוד נעזרים בשירותיו של זמיר דחבש, יועץ התקשורת של החברה. הקיבוצים מיוצגים תקשורתית ואסטרטגית על ידי ליאור חורב ומירב לפידות.