אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"משרד להשכלה גבוהה? זה היה קצר ומיותר" צילום: עמית שעל

ראיון

"משרד להשכלה גבוהה? זה היה קצר ומיותר"

היא משוכנעת שהאוניברסיטאות בשלות לשיתוף פעולה עם התעשייה שבו ירוויחו כסף, מודה שרמת האנגלית שעמה יוצאים הבוגרים מחייבת שיפור מיידי וצופה שייתכן שהלמידה מרחוק תביא לסגירת מכללות. אחרי שש שנים בתפקיד, יו"ר הות"ת היוצאת פרופ' יפה זילברשץ גם סוגרת חשבון עם האפיזודה הממשלתית הכושלת

22.08.2021, 14:57 | שחר אילן

היו"ר היוצאת של הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה יפה זילברשץ אופטימית בנוגע ליכולת של האוניברסיטאות לעשות כסף מהייטק. "זה לא היה באוניברסיטאות בקצב מספיק עד היום. אבל אני מאמינה שהבשלות של המערכת לדבר עם התעשייה הרבה יותר גדולה משהיתה לפני כמה שנים. עשינו הרבה מאוד חשיבה בנושא העברת ידע לתעשייה. אנחנו מתמרצים את זה ב־120 מיליון שקל לשנה, ואנחנו עומדים לשנות את השיטה. לא ניתן יותר כסף לפי כמה כסף האוניברסיטאות מקבלות אלא ככל שיעבירו יותר ידע ותהיה יותר פעילות. כשהתעשייה תראה שלא קשה לה לעבוד עם האוניברסיטאות, כמות ההשקעות שלה, גם במחקר בסיסי, תהיה מאוד גדולה".

קראו עוד בכלכליסט:


למה קשה לתעשייה?

"רווחה באוניברסיטאות הרבה שנים הדעה שצריך לשמור על כל הקניין הרוחני והיה חשש מאוד גדול שהתעשייה תנצל את האקדמיה. חרדה זה דבר רע ולא רציונלי והפחד הגדול הקשה על סינרגיה של התעשייה והאקדמיה. המהפכה הדיגיטלית והאינטרנטית שינתה את העולם. בכל מה שקשור למדעי המחשב והנתונים, שמירת המידע הרבה פחות רלבנטית. גם נוצרה תעשייה כל כך עשירה. אם האוניברסיטאות לא ישתפו פעולה, הן מאבדות עולמות שלמים של מחקר שיתבצעו בתעשייה. אני קוראת לתעשייה ולקרנות הון סיכון לבוא ולהתרשם מהמערכת האקדמית. הן ימצאו עולם יותר גמיש ויותר פתוח ומתקשר".

אם כבר מדברים על שיתוף פעולה עם תעשיית הטכנולוגיה, האם הם מקבלים כוח אדם מתאים?

"כשאנחנו מדברים עם תעשיית ההייטק ושואלים אותם מה אתם צריכים, הם אומרים: 'תעשו לנו טובה, תלמדו אותם אנגלית. הם לא יודעים אנגלית'. יש כשל באנגלית שעולה מהשטח. אומר לי אחד מאנשי ההייטק: 'את יכולה למצוא לי מזכירה שיודעת אנגלית? אני מוכן לשלם. תגידי לי כמה’".

אז למה אתם לא מלמדים באנגלית? 

"אנחנו מלמדים באנגלית. יש שאלה אם זה התפקיד של האוניברסיטה ללמד אותם אנגלית כמו שצריך. אבל אנחנו החלטנו לאתגר את המערכת כלפי מטה. היתה ועדה מאוד רצינית שנתנה דו"ח מאוד ביקורתי על הוראת האנגלית באקדמיה. הביקורת היתה על זה שבדרך כלל מלמדים אותם להבין טקסטים ושצריך ללמד גם קריאה, כתיבה, דיבור והבנה. מהשנה הקרובה אין סטודנט שישלים אוניברסיטה בלי ללמוד שני קורסים באנגלית". 


פרופ פרופ' יפה זילברשץ | צילום: עמית שעל פרופ


זילברשץ (68), פרופ' למשפטים, לשעבר המשנה לנשיא אוניברסיטת בר־אילן, מסיימת כהונה של שש שנים. היא מינוי של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט. הכהונה שלה עמדה בסימן דגש מאוד חזק של שניהם על העברת האקדמיה הישראלית ללימודי הייטק ולמחקר בהייטק והשקעת כספים רבים בנושאים אלה, אבל גם בסימן מאבקים חוזרים ונשנים על קידום אוניברסיטת אריאל. 

אנחנו במקום השני בעולם בשיעור האקדמאים ולמרות זאת הפריון במשק על הפנים.

"אנחנו עושים עבודת עומק מאוד גדולה על שאלת הפריון לקראת התוכנית הרב־שנתית הבאה. ראשית, הפריון שלנו הוא לא על הפנים. שנית, הפריון מאוד חשוב ולמערכת האקדמית יש תפקיד מאוד חשוב בהגדלת הפריון. אבל אנחנו צריכים להבין שפריון הוא אלמנט אחד בחיים שלנו. בחיים במדינה המאוד מיוחדת הזו יש נדבכים נוספים של רווחה אישית, של אושר, של דימוי עצמי ושל היכולת להתקדם. אם מישהי משכבות חלשות מסיימת במכללה תואר בין־תחומי במדעי הרוח, תחשוב מה זה עושה לה, שבמקום לעסוק בעסק המשפחתי היא יכולה להיות מזכירה רפואית, מה זה עושה לילדים שלה שהם כבר דור שני להשכלה גבוהה. המערכת האקדמית זו הנשמה של המדינה. צריך להסתכל עליה בדרך יותר רחבה ולא צרה".

זה בנט ואת שלימדתם אותנו שתלמידי הנדסה וההייטק הם חזות הכל.

"אתה מדבר על ראש ממשלת ישראל וראש ממשלה מאוד ראוי בעיניי, אז תודה רבה על המחמאה. היו החלטות ממשלה מפורשות שצריך להגדיל את מספר הסטודנטים להייטק. בהחלט עשינו את זה. היה יעד של עלייה ב־40% והגדלנו ב־80% באותו תקציב. מספר הסטודנטים הכי גדול לתואר ראשון הוא באמת למתמטיקה והנדסות שעובר את ה־50 אלף. אבל עדיין 150 אלף מתוך 200 אלף סטודנטים לא לומדים מקצועות הייטק".

הממשלה אישרה רפורמה בהכשרה המקצועית. למה האקדמיה לא חלק ממנה?

"אני אגיד בזהירות ואחריות..." 

את מסיימת תפקיד. את יכולה להיות פחות זהירה ואחראית.

"אתה מכיר אותי. זה יהיה לגמרי מדוד. אני חושבת שצריך להיות לנו שיח עם המערכת הזו ושיש לנו תפקיד. אני לא יודעת להגיד לאן השיח יוביל. כשהגעתי למערכת אף אחד לא הסתכל על למידה דיגיטלית ולא התייחסו לנושאי דגל במחקר, לא דיברו על ישימות וחדשנות. הקדנציה שלי היתה מספיק רבולוציונית לשש שנים. את הנושא אני משאירה ליו"ר הות"ת החדש".


מעבר מהיר ללמידה מרחוק 

הקדנציה שלך הסתיימה בשנה וחצי של משבר הקורונה ולמידה אקדמית מרחוק. ברור שהיינו מוכנים למעבר טכני ללמידה מרחוק. אבל האם המערכת מוכנה למשמעויות ארוכות הטווח של המהלך?

"מי זה אנחנו? ברור שצפיתי את העתיד והכנתי נכון את המערכת למקרה משברי, מה שאיפשר לכל המערכת לעבור בן לילה ללמידה מרחוק. אני באה מהמגזר הדתי־לאומי ולכאורה חשבו שהמינוי שלי הוא מינוי מגזרי. אולי מגדרי. אני גם מגזרית גם מגדרית. אבל אני חושבת שמה ששבה את שר החינוך אז נפתלי בנט זה שבאתי ואמרתי שצריך להכין את המערכת למאה ה־21. הדבר הראשון שהבאתי היה המעבר למדיה הדיגיטלית שאף אחד לא דיבר על זה. אני זוכרת שאמרתי לאוצר שאני חושבת שהמערכת האקדמית יכולה להמשיך לעבוד לגמרי מלא בקורונה. אמרו לי שאני עושה צחוק". 

הצלחה, הצלחה, האם המערכת האקדמית לא חפרה את קברה במעבר ללמידה מרחוק?

"לעניות דעתי, לא. אם המערכת תשכיל להשתמש בזה בצורה נכונה, היא תוכל למנף את הלימודים מרחוק לתוצאות טובות. למידה מרחוק יכולה לפתור הרבה בעיות, למשל התאמה בין תוכניות לימודים של חוגים שונים. שנים אנחנו רוצים להטמיע תוכניות של מדעי הרוח במדעי הטבע אבל לא תמיד אתה יכול להתאים את לוחות הזמנים". 

אישרתם לאוניברסיטת תל־אביב תואר שכולו דיגיטלי. למה לתלמידים ללמוד דיגיטלי בתל־אביב ולא בהרווארד?

"זה מצוין שבתל־אביב פתחו תואר דיגיטלי. תחשוב על אדם בן 35 שחי בפריפריה ויכול ללמוד תואר שלם באוניברסיטת תל־אביב. מי שיכולים ללמוד את התואר במקומות אחרים יאוזנו על ידי הרבה מאוד אנשים שלא יכלו להגיע לתואר ועכשיו יוכלו. זה לא אומר שצעיר שרוצה ללמוד אחרי הצבא לא יגיע ללמוד באוניברסיטה. הוא יגיע וחלק מהלימודים יהיו לא דיגיטליים. במקביל יצטרכו לחשוב על מרחב הקמפוס כמקום שנותן מעבר לקורסים הרבה דברים נוספים, כמו חוויית לימודים משותפת ומרכזי יזמות וחדשנות. אנחנו נראה קמפוס חדש, עולמות חדשים". 

את לא חוששת מסגירת מוסדות?

"אנחנו לא יודעים אם כולם ישרדו את המהפכה. אני מביאה בחשבון את האפשרות שבעתיד, לא בשנים הקרובות, יכול להיות שבמערכת ההשכלה הגבוהה לא רק בארץ, גם בעולם, מוסדות שעוסקים רק בהוראה אולי יהיו מיותרים. עדיין אני לא חושבת שהמהפכה תלך לטוטאל למידה מרחוק".

"הלוואי שהבינתחומי יהיה ברמה גבוהה"

השבוע החליטה המל"ג על הפיכת המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל, למרות החלטת הרוב בות"ת נגד.

סביר שהמל"ג תהפוך את החלטת ות"ת?

"בהחלט סביר. ות"ת ממליצה והמל"ג יכולה לא לקבל. זה כבר קרה, כמו בעניין הקמת הפקולטה לרפואה באריאל".

הטיעון של המתנגדים שצריך דיון על עצם הקמת אוניברסיטה פרטית נשמע הגיוני.

"הוא בלתי אפשרי. היועץ המשפטי לממשלה קבע שזה לא בסמכותנו לתכנן מוסדות לא מתוקצבים".

את לא חוששת שהאוניברסיטה הפרטית תפגע בסוף באוניברסיטאות?

"אתה מדבר על 12 אלף תלמידים, זה לא משהו שיכול לפגוע במערכת המתוקצבת הענקית. הלוואי שהם יהיו ברמה אקדמית גבוהה. זה רק ידרבן את המערכת".


המרכז הבינתחומי הרצליה, עמית שעל המרכז הבינתחומי הרצליה | עמית שעל המרכז הבינתחומי הרצליה, עמית שעל


המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) הקימה ועדה לבחינת הקמת אוניברסיטה חדשה בגליל. צריך אוניברסיטה חדשה?

"אם היא יכולה לתרום להתפתחות של אזור בארץ, התשובה היא כן. ראינו כמה אוניברסיטת בן־גוריון תרמה להתפתחות של באר שבע. הגליל המזרחי מאויש בהרבה יישובים עם הרבה סוגים של אוכלוסייה ויש שם מקום לאוניברסיטה, אם בכלל מקימים".

למה אם?

"כי יש טענה לא מבוטלת נגד פיזור המחקר. יש תחרות עולמית במחקר. כדי להתחרות צריך תשתיות מאוד יקרות. פיזור יכול לגרום לירידה ברמה המחקרית. צריך אולי לחשוב על האוניברסיטה החדשה בצורה חדשה, למשל אוניברסיטה במודל שקיים כמו בדרום קוריאה שעושה הרבה מאוד מחקר תעשייתי".

למרות כל המאמצים אתם לא מצליחים להביא סטודנטים חרדים?

"בוא נדייק. עדיין אין מספיק חרדים שנמצאים במערכת אבל אנחנו מצליחים מאוד להביא חרדים. יש 15 אלף תלמידים חרדים. זה 5%. זה לא מגיע לחלקם באוכלוסייה אבל זה לא מבוטל וזה משפיע. אתה יודע כמוני שעד כמה החרדים מגיעים להשכלה גבוהה לא תלוי רק במה שנעשה או לא נעשה. זה תלוי מאוד בהרבה מציאויות פוליטיות תקציביות אחרות. קיבלנו תודה לאל גיבוי לפני חודשיים למדיניות שלנו של לימודים בהפרדה מבית המשפט העליון. אני חושבת שפסק הדין יאפשר למערכת להמשיך לעבוד. זה הישג גדול".

התקופה הקצרה שבה כיהן השר זאב אלקין כשר ההשכלה הגבוהה והמים לוותה במאבקים קשים מאוד בינו לבין האוניברסיטאות כשות"ת באמצע. לזילברשץ יש דווקא מסקנות ברורות: "אני ממש לא חושבת שצריך משרד השכלה גבוהה ואני מברכת מאוד על ביטול המשרד. הקמת משרד להשכלה גבוהה מהיום למחר, כשיש לך אתוס עבודה של עשרות שנים מול משרד החינוך, היא לא הדבר הנכון. לא מקימים משרד בשלושה ימים. המערכת של המועצה להשכלה גבוהה כגוף מקצועי והעצמאות של הוועדה לתכנון ולתקצוב בשילוב עם שר החינוך בראש המל"ג, זו מציאות מאוד נכונה לפיתוח ההשכלה הגבוהה. זו מערכת שעובדת מצוין ואסור לגעת בה".

נראה שממש נכוויתם.

"זה היה קצר, קצר ומיותר. לכן גם אין משהו להגיד על זה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות