עו"ד אייל כהן | גלית כהן
הבנק מאיים בתביעה? אתם תרצו את עו״ד ד"ר אייל כהן בפינה שלכם
ביחסי הכוחות בין הבנקים לבין החייבים, לבנק יש יתרון מובהק. כדי להתמודד עם טענות הבנקים, אתם צריכים עורך דין שמסוגל להשיב מלחמה. הכירו את עו"ד ד"ר אייל כהן, מומחה למשפט מסחרי ולדיני הבנקאות, אשר ללא היסוס ויראה, נאבק עד הסוף בשביל הלקוחות שלו, מתוך תחושת שליחות
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה מתמדת בבקשות להליך של חדלות פירעון. בשנת 2020 הוגשו 22,246 בקשות ליחידים, כלומר, שאינם ישויות תאגידיות), מספר המשקף עליה של 36% ביחס למספר הבקשות לשנת 2019. חלק מן העלייה ניתן לייחס למשבר הכלכלי שנגרם עקב הקורונה, אולם בהתחשב בכך שהמדינה שילמה (ועדיין משלמת) כספים אדירים לעסקים וליחידים בדמות מענקים ודמי חל"ת, נראה כי המספר הזה ימשיך לגדול גם ב-2021, כאשר אנשים הנתמכים על ידי המענקים, יפסיקו לקבל אותם.
עם זאת, חלק מן העלייה המתמדת בבקשות, מיוחסת לחקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שהקל על חייבים לקבל הפטר (פטור) מתשלום חובותיהם, "ומפתה" רבים למהר להיכנס להליך של חדלות פירעון במצב של חובות גדולים. אולם האם כיום הבנקים ממהרים לחתום על הסדרים כדי למנוע מהחייבים שלהם לקבל הפטר ולהתחמק מתשלום החוב? לפי עו"ד אייל כהן, המצב הוא בדיוק הפוך, וכולנו אמורים לדאוג מכך.
נקודת מבטו של הבנק
עו"ד ד"ר אייל כהן הוא עורך דין בתחום המסחרי-כלכלי, המתמחה בייצוג של חייבים, בעיקר מול נושים בנקאיים וגופי אשראי. זה כבר למעלה מ-21 שנים שהוא נמצא בתחום, והוא יודע דבר או שניים על מערכת השיקולים של בנקים, כאשר הם מתנהלים בהליך גבייה נגד חייבים.
"רבים נוטים חושבים שבגלל חוק חדלות פירעון החדש, אז כל הקלפים נמצאים בידיים של החייבים", אומר עו"ד אייל כהן. "הרבה חייבים חושבים לעצמם, שאפשר תמיד להגיד לבנק, 'תוותרו לי על חלק מהחוב, או שאני הולך להפטר, ולא תראו ממני כסף', ואז הבנק ירצה להתקפל, רק כדי לקבל כמה שקלים. עם זאת, הבנקים רואים את הדברים אחרת: לפני כשנתיים בערך נכנס לישראל הנושא של דירוג אשראי. ישראלים רבים לא מודעים לנושא, אבל הבנקים מודעים גם מודעים. המשמעות היא שכל אינטראקציה שלנו עם גוף אשראי (בהנחה שהוא מפוקח כמובן), נרשמת, מתועדת ומדווחת למערכת של נתוני דירוג אשראי בישראל. כל פעם שאנחנו מחזירים הלוואה למשל, אנחנו מקבלים דירוג חיובי. אם לעומת זאת לא שילמנו תשלום בזמן, וחלילה נפתח נגדנו הליך גבייה, יורד לנו דירוג. מבחינת המערכת הבנקאית, זו כמו תעודת זהות נוספת שלנו, ובה מידע עלינו שנשמר לעד.
איך שהבנק רואה את זה, אם יש חייב שהחוב שלו לא גבוה במיוחד (הכל יחסי כמובן), נניח פחות ממאתיים אלף שקלים, והוא 'מאיים' ללכת למסלול של הפטר אם לא ילכו לקראתו, הבנק לא מתרגש. לא מעניין אותו לקבל כמה שקלים 'עלובים' מבחינתו, ולמחול על החוב. יש כאן איזה פרדוקס: ככל שהחוב קטן יותר, כך יותר קשה לחייב להגיע לתספורת. מבחינת הבנק, הוא מעביר את החוב הזה מבחינה רישומית ל-'חובות אבודים', מה שעוזר לו להפחית את חבות המס שלו, ושהחייב ילך מבחינתו להפטר. מנקודת מבטו של הבנק, לחייב יש הרבה יותר מה להפסיד: חייב שמקבל הפטר יתקשה כל חייו למחוק את הכתם הזה מול המערכת הבנקאית בכללותה, ואם ירצה לקבל הלוואה מבנק אחר (באותו בנק הוא יהיה ממילא בבחינת 'מוקצה'), הוא יצטרך לעמוד בנטל כבד במיוחד, ומחיר ההלוואה יהיה גבוה יותר.
משום כך, אני מתקשה להבין עורכי דין שממהרים לייעץ ללקוחות שלהם לרוץ למסלול של הפטר: נכון, יותר קל לקבל הפטר היום, אבל ההפטר הזה ילווה אותם ואת בני זוגם לכל שארית חייהם, בהיותו היסטוריה שלילית, אף לאחר מחיקת הרישום במאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, וזה משהו שהם חייבים לקחת בחשבון ולשקול בכובד ראש".
הלוחם בבנקים
בהיותו עורך דין המתמחה בדיני בנקאות, הוצל"פ וחדלות פירעון, עו"ד כהן טוען כי מבחינתו לא מדובר רק במשלח יד, אלא בשליחות. "התמחותי אינה רק עיסוק אלא גם שליחות ודרך חיים", אומר עו"ד כהן. "אני באמת רואה את זה כך. צריך להבין: בנק יכול, בהחלטה שרירותית, להרוס חיים של בן אדם. פקיד בנק יכול בהחלטה של רגע, להחליט להעמיד חוב לפירעון מיידי, ולהכניס בן אדם בשר ודם שמושפע מן ההחלטה הזאת בעולם המציאות, למצב מסובך שהוא כמעט ולא יכול לצאת ממנו. עסק שנכנס למצב של בעיות אשראי בבנק, הוא עסק שדינו נגזר כמעט בוודאות".
מה למשל עושים הבנקים?
עו"ד כהן: "הבנקים מחויבים בהמון חובות רגולטוריות, מכוח פקודת הבנקאות, חוק הבנקאות (שירות ללקוח), מכוח הוראות ותקנות של בנק ישראל, חוק הערבות, כללי איסור הלבנת הון ועוד המון חוקים שונים, שנועדו לאזן את פערי הכוח והמידע בין בנקים ללקוחות שלהם. בפועל, הבנקים לא תמיד ממלאים את ההוראות הללו כלשונן. אלו בעיקר מצבים שבהם עובדי הבנק פשוט לא הבינו את הוראות החוק, או שפשוט קיוו להחליק את העניין, מתוך מחשבה שהלקוח הוא חסר יכולת להילחם.
יש לי המון דוגמאות, כמעט בלי סוף. אני אציין רק כמה, שהן ממש בקושי על קצה המזלג: למשל, יש מצבים שבהם ערב, שמוגדר ערב יחיד לפי חוק הערבות, חתם על ערבות לטובת לקוח אחר של הבנק, והבנק לא יידע את הערב בזמן על כך שהלקוח לא יכול לשלם את חובותיו או לא המציא לו את ההתראות הנכונות או בכלל. במצב הזה, פתאום הערב מגלה שהוא חייב המון כסף, והתיק כבר מתנהל בהוצאה לפועל והחוב תפח, למרות שיכלו לסגור את החוב בסכום הרבה יותר נמוך.
יש מצבים בהם הבנק מזהה פעילות פחות שגרתית, כמו למשל בתו של אדם שמנהלת חשבון בנק, ואביה מוכנס לחשבון כמיופה כוח על מנת לסייע לבתו בלבד ולא יותר מזה. בעסקים הדוגמאות אפילו יותר קשות. עסק של מיליונים ועובדים – מצוי בידו של פקיד בנק שיכול 'להגדיל ראש', ולהחליט שהוא חושד שמדובר בפעילות חשודה, שיש חשד להלבנת הון או משהו כזה, ולהקפיא את החשבון. אבן שמישהו פחות פיקח זרק למים, לפעמים גם אלף חכמים לא יוכלו להוציא.
עיקר הבעיות מתרחשות כאשר הבנק מחליט להעמיד חוב לפירעון מיידי, או לבטל מסגרת אשראי בצורה בלתי צפויה, מה שקורה לרוב כאשר מתחלפים פקידי בנק או מנהלי סניף: לקוח למשל חרג ממסגרת האשראי שלו, אך הבנק אפשר את החריגה הזאת לאורך ההתנהלות ביניהם, ופתאום פקיד מסוים בבנק, בד"כ עובד חדש, החליט להעמיד את כל החוב לפירעון מיידי ללא התראה. כביכול הסכם ההלוואה מאפשר העמדה של חוב לפירעון מיידי במקרה של חריגה, אבל עליו לשלוח מכתב יידוע ללקוח קודם, ולאפשר לו להשלים את הפיגורים בתקופה של 21 ימים. מעבר לכך, הלקוח פיתח ציפיות מסוימות בהתאם להתנהגות של הבנק, ופתאום הבנק החליט לשנות את ההתנהלות מבלי לעדכן, וזה לא תקין".
מה עושים במצבים כאלו?
עו"ד כהן: "כאן מגיע היתרון של עורך דין שבאמת בקיא בחוק ובפסיקה הרלוונטית בתחום הבנקאות. אני בקיא במשפט מסחרי ובנקאות בדרגה שמחייבת אותי להתמקצע ברמת היועצים המשפטיים של בנק. כשלקוח מגיע אלי עם דרישת חוב מאיימת מהבנק, אני יודע לזהות בעזרת הניסיון שלי והיצירתיות שלי, איפה הבנק פגע בזכויות של הלקוח שלי. אם אפשר לבסס תביעה של פגיעה בזכויות נגד הבנק, אפשר לקזז את זה מסכום החוב בהסדר, או אפילו לתבוע את הבנק בגין הנזקים שהוא גרם. תבין, החלטה של פקיד בנק, כמה שהיא נראית מהצד מכנית ושרירותית, יכולה להרוס חיים של אנשים, ופוטנציאל הנזק מבחינה נזיקית הוא עצום. כאן אני רואה בעבודה שלי שליחות: לתת כוח לאלו שבאמת צריכים אותו, כשהם ניצבים מול מערכת חזקה".
היו התפתחויות משפטיות חיוביות מבחינתך בתקופה האחרונה?
"יש המון מה לעשות", אומר עו"ד כהן. "מה שכן, יש בשורה אחת טובה שניתנה לאחרונה: בתקנות הסד"א החדשות, ביטלו בשעה טובה את 'היצור' שנקרא סדר דין מקוצר. היה מדובר בהליך שנפתח בתביעה בסדר דין מקוצר, בה במקום לתת לנתבע אפשרות להגיש כתב הגנה, הנתבע היה צריך להגיש לבית המשפט בקשה כדי לקבל רשות להתגונן. כלומר הייתה חזקה שהתובע צודק, ובתי המשפט באמת לפעמים טעו להניח שהתובע צודק מבלי לבחון את הדברים כראוי. טוב שהאפשרות הזאת בוטלה בתקנות. עם זאת, סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, עדיין מאפשר הגשת תובענות בסדר דין מקוצר להוצאה לפועל, אם סכום התביעה הקצוב הוא פחות מ-75,000 שקלים".
אם אתם צריכים ייעוץ משפטי מעורך דין המומחה לדיני הבנקאות, תפנו בהקדם לעו"ד אייל כהן . חפשו גם את דף הפייסבוק של המשרד , או תתקשרו לטלפון 03-5172935. המשרד נמצא ברחוב אחד העם 9, תל אביב.