אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק ההשתמטות: סכנה לגיוס החובה צילום: יואב דודקביץ

פרשנות

חוק ההשתמטות: סכנה לגיוס החובה

החלטת הממשלה להוריד את גיל הפטור לתלמידי ישיבות ל־21 יוצרת אפליה חמורה עד כדי חשש לפסילת גיוס החובה כולו בתרחיש קיצון – וזה מסכן את הביטחון של כולנו. גם התועלת הכלכלית של ההחלטה מוגבלת

24.08.2021, 06:52 | שחר אילן

החלטת הממשלה להוריד את גיל הפטור לתלמידי הישיבות ל־21 שגויה מהרבה סיבות: הניסיון מלמד שהיא לא תביא לעלייה המצופה בתעסוקת חרדים ובתרחישים מסוימים היא עלולה לפגוע קשות במוטיבציה לשירות צבאי. אבל מעל הכל היא מסכנת את שירות החובה ואת עיקרון צבא העם ובכך עלולה להתברר גם כחוסר אחריות ביטחוני.

התרגלנו שבג"ץ פוסל שוב ושוב את ההסדרים לגיוס החרדים, והכנסת מעבירה שוב ושוב הסדר שהיא יודעת שייפסל תוך זלזול קיצוני בבג"ץ. מהרבה בחינות זה הפך לסטטוס קוו החדש בענייני דת ומדינה. אלא שהפעם לא מדובר בסתם הסדר לא שוויוני. מדובר למעשה בפטור גורף משירות צבאי לכל בחור חרדי כבר בגיל 21. במוקדם או במאוחר תגיע העתירה שלא תבקש לפסול את ההסדר לחרדים אלא תדרוש הסדר דומה לצעירים לא חרדים.

בג"ץ יתקשה לדחות עתירה כזו מול ההסדר המופקר שמציע ראש הממשלה נפתלי בנט, כאשר השרים יאיר לפיד, אביגדור ליברמן ובני גנץ נכנעים לו.

הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל, צילום: יואב דודקביץ הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל | צילום: יואב דודקביץ הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל, צילום: יואב דודקביץ

המוטיבציה תמשיך לרדת

האמירה הרווחת על "צבא חצי העם" היא אחיזת עיניים. היא כוללת ציבורים שאיש כמעט אינו מבקש לגייס כמו הערבים או הנשים החרדיות. בפועל, יותר מ־80% מהגברים היהודים הלא חרדים מתגייסים (חילונים יותר, דתיים לאומיים פחות).

יש לצה"ל המון מה להפסיד מפגיעה בגיוס החובה. צה"ל מקבל היום את הטובים ביותר. זה חיוני ליחידות המובחרות. זה חיוני עוד יותר ליחידות המחשב. לכן, לפני שממשיכים ברעיון של הורדת גיל הפטור חיוני שבנט יקיים דיון בשאלה האם החלטה כזאת עלולה לסכן את חובת השירות ומהן המשמעויות שלה.

בין 2018 ל־2020 חלה עלייה מאוד מדאיגה בשיעור מקבלי הפטור הרפואי והנפשי מצה"ל – מ־8% ל־12%. העלייה הזו מעידה ללא ספק על ירידה קשה במוטיבציה לשירות צבאי. מי שמחמיר כל כך את האפליה צריך להביא בחשבון שהמוטיבציה תמשיך לרדת.

איפה התועלת לכלכלה?

כמובן שילוב הגברים החרדים בכלכלה הוא מטרה חשובה. הוא אינה מטרה עליונה. אלא שעולה השאלה עד כמה באמת הורדת גיל הפטור תשלב אותם. הניסיון המצטבר מלמד שלחרדים יש נטייה לגלות נאמנות לחברה שלהם ולהישאר בישיבה עד שאין ברירה אחרת.

על פי החלטת הממשלה, גיל הפטור לחרדים ירד ל־21 ואחר כך יועלה בהדרגה ל־23. לא ברור מה בדיוק ההיגיון בנדנדה הזו, חוץ אולי מהרצון לשכנע את בג"ץ שזה עוול זמני ולכן לא חייבים לפסול אותו מיד. מה שברור זה שכבר היה ניסיון מאוד דומה והתועלת הכלכלית ממנו היתה מוגבלת.

חרדים בבקו"ם באים לקבל פטור מגיוס, שאול גולן חרדים בבקו"ם באים לקבל פטור מגיוס | שאול גולן חרדים בבקו"ם באים לקבל פטור מגיוס, שאול גולן

ב־2014, בממשלה שכללה את לפיד ובנט, התכוון לפיד להעביר תיקון לחוק שירות ביטחון שיוריד את גיל הפטור לבחורי ישיבות מ־28 ל־24. אלא שלדרישת שר הכלכלה דאז נפתלי בנט הוכנס לתיקון המהלך שכונה "ריקון הבריכה", שהוריד את גיל הפטור באופן חד פעמי ל־22. ביולי פורסם מחקר של בנק ישראל שהגיע למסקנה שריקון הבריכה הוסיף עוד 4% מהגברים החרדים לשוק העבודה. לציבור אין אפשרות לגלות שהתוצאות היו כה חלקיות, מפני שבשיח הציבורי הדברים מוצגים כאילו נמצא הפתרון הגואל להוצאת הגברים החרדים לעבודה.

חוק גיוס? חוק השתמטות

חוץ מבנט ספק גדול אם יש עוד גורם בפוליטיקה שבאמת תומך בניסוי של ריקון הבריכה 2.0.

בנט העביר את זה במשא ומתן הקואליציוני כשכל אחד שם את הנושאים שהכי חשובים לו, והיתר הסכימו למען סילוק נתניהו. קשה שלא להגיע למסקנה שהשוויון בנטל נראה לבנט סתם עניין טרחני שמפריע ללא מעט חרדים לעבוד. אבל במציאות, החברה הישראלית היא לא חברת הייטק. לשוויון ולצדק יש משמעות ואי אפשר לנהל אותה בפתרונות פשטניים ומהירים.

ועוד משהו: כל חוקי הגיוס שהובאו לכנסת בשני העשורים האחרונים היו חוקים להענקת פטור לתלמידי הישיבות. בעולם של הספר "1984" נהג השלטון לקרוא לדברים בשם הפוך ממה שהם. מאחר שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית דומה שראוי שנקרא לחוק שיוזמת ממשלת השינוי בשמו האמיתי: חוק ההשתמטות. העובדה שלפיד וליברמן תומכים בחוק הזה מלמדת על האילוץ הפוליטי שלהם אבל לא משנה את העובדה שזהו חוק השתמטות.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות