אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יותר נשים וערבים מבין עורכי הדין צילום: מוטי קמחי

בלעדי

יותר נשים וערבים מבין עורכי הדין

מהנתונים השנתיים של לשכת עורכי דין עולה כי בעשור האחרון, באופן עקבי, מוסמכות יותר נשים מאשר גברים למקצוע. רוב עורכי הדין מתגוררים במרכז והם בני 40 עד 50. ראש הלשכה: "ניכרת רבגוניות חברתית"

25.08.2021, 07:14 | ליטל דוברוביצקי

בלשכת עורכי הדין בישראל רשומים למרבה הפלא חמישה עורכי דין בני 120, כלומר ילידי שנת 1901, ועוד שמונה עורכי דין בני 100 שנים, כלומר ילידי 1921, אולם נראה כי בני משפחותיהם טרם עידכנו את הסטטוס הנכון על אודות יקיריהם (כאשר הלשכה אינה אוספת מיוזמתה מידע אישי או פרטי כלשהו). 


קראו עוד בכלכליסט:


לעומת זאת, בישראל ישנם 16 עורכי דין בני 23 בלבד. בדרך כלל אלה בני עתודה, או מי שלא שירתו בצה"ל מסיבות שונות. התפלגות הגילים גם היא מגלה תמונה מעניינת: מרבית עורכי הדין הם בעשור של בני 40 עד 50. 


עולם המשפט הישראלי במספרים,  עולם המשפט הישראלי במספרים עולם המשפט הישראלי במספרים,


עם זאת, אם מחפשים שנת לידה ספציפית, מגלים נתוני לשכת עורכי הדין המפורסמים כעת,  בלעדית ב"כלכליסט", כי רוב עורכי הדין הם בני 53. שכבת הגיל הבאה אחריהם היא של בני ובנות 30 עד 40. על פי רישומי הלשכה, ישנם כיום 137 עורכי דין שהם בני 80, ו־61 בני 90. 

לשכה נשית

 ב־2 בספטמבר תתקיים ועידת המשפט העשירית של לשכת עורכי הדין, ולראשונה צפויים ראש הממשלה נפתלי בנט ונשיא המדינה יצחק הרצוג לשאת בה דברים. "כלכליסט" מפרסם עתה נתונים בלעדיים על עולם המשפט 2021 ומקצוע עריכת הדין.  

לפי הנתונים, בישראל רשומים 91,763 עורכי דין. מתוכם, 74,763 הם עורכי דין פעילים, ו־1,217 רשומים כשופטים. כל היתר, רשומים כעורכי דין שאינם פעילים, או שהלכו לעולמם. רוב עורכי הדין הם תושבי מחוז ת"א, ולאחריהם במרחק לא רב חברי מחוז המרכז. לאחר מכן מחוז חיפה, מחוז ירושלים, מחוז הדרום ומחוז הצפון. כ־3,000 עורכי דין רשומים ללא השתייכות למחוז כלשהו.

שיעור הגברים והנשים מבין עורכות ועורכי הדין הפעילים מצביע על כך שעדיין בישראל קיים רוב לעורכי הדין מול עורכות הדין. אולם, מדובר ביתרון קל בלבד: על פי נתוני לשכת עורכי הדין, 47.5% מעורכי הדין הרשומים הן נשים, ו־52.5% הם גברים. אך בעשור האחרון, באופן עקבי, מוסמכות יותר נשים מאשר גברים, ואם מגמה זו תימשך, הרי שבשנים הקרובות יגיעו המספרים לשוויון מגדרי, וייתכן שאף יפעלו יותר עורכות דין מאשר עורכי דין. 

נכון לשנה זו, בלשכה לא רשומים כאלה שמגדירים עצמם חסרי מין או בעלי זהות מגדרית אחרת, אף שהלשכה אינה מחייבת בחירה באחת משתי האפשרויות. 


ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי. "כל מי שחולמים להיות עו"דים יכולים להגשים זאת", צילום: מוטי קמחי ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי. "כל מי שחולמים להיות עו"דים יכולים להגשים זאת" | צילום: מוטי קמחי ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי. "כל מי שחולמים להיות עו"דים יכולים להגשים זאת", צילום: מוטי קמחי


בעיר תל אביב־יפו רשומים רוב רובם של עורכי הדין: 15,591. תמונת מצב לגבי החברה החרדית ניתן ללמוד מהנתונים של העיר החרדית בני ברק: 1,302 עוסקים במקצוע עריכת הדין, ובאלעד 79. תמונת המצב ביישובים המבוססים מעלה כי פועל בהם מספר מרשים של עורכי דין ביחס לגודל האוכלוסייה: בכפר שמריהו 54, בקיסריה 124, ובסביון 121 עורכות ועורכי דין.

באלון שבות שבשטחים רשומים 30 עורכי דין, ובקרני שומרון 46. על פי נתוני הלשכה בדרום פועלים בעיר באר שבע 1,265 עורכי דין, באילת 154, בירוחם 16 ובמצפה רמון 7 עורכות או עורכי דין. 

הנתונים על אודות עורכי הדין בחברה הערבית ובערים המעורבות מגלים פעילות משפטית ענפה. כך למשל, באום אל־פחם רשומים 214 עורכות ועורכי דין, בטייבה 161, ובטירה 102. גם בחברה הבדואית ישנה פעילות משפטית לא מעטה, כאשר ברהט לבדה רשומים 34 עורכי דין. יש יישובים רבים בארץ שבהם רשום עורך דין או עורכת דין אחד בלבד,  בעיקר במושבים או קיבוצים. 

עושר תרבותי

לדברי ראש לשכת עורכי הדין עו"ד אבי חימי, "התמונה הנשקפת מן הנתונים היא של עושר תרבותי ושל רבגוניות חברתית. במיוחד אני שמח על כך שעל פי נתוני ההסמכה של השנים האחרונות, בקרוב נגיע לשוויון מגדרי בין נשים לבין גברים, ואף מסתמן כי מדובר אך בעניין של זמן עד שייווצר רוב לעורכות הדין". 

עוד הוסיף ראש הלשכה כי "הנתונים מצביעים על כך כי למעשה במדינת ישראל של היום, כל מי שחולם וחולמת לעסוק במקצוע עריכת הדין - יכולים לעשות זאת. אני שמח על חברותם של עשרות ומאות עורכות דין  ועורכי דין מיישובי החברה הערבית, החברה החרדית ואף מיישובי החברה הבדואית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות