מהחבית לפחית: יין מצונן מתאים היטב לחוף הים הישראלי

איך יודעים מתי הופכים לפלצנים? הסימן הראשון כנראה הוא זה ששאלת את עצמך בכלל את השאלה? מי שלא פלצן אינו מתעסק בזה. את תשומת לבי לכך העיר לראשונה ידידי השף יאיר יוספי מבר היין הנהדר ברוט. "אני לא פיינשמקער", טענתי מולו (מילה יפה ביידיש לפלצן - שפירושה אנין טעם). "אוהו", ענה. "ועוד איך". אחר כך הבנתי שהוא צודק. ובכל זאת, להגנתי, אספר למשל, שבכלל לא הרמתי גבה כשנחתו על סיפוני שלל פחיות היין החדשות המיובאות לאחרונה לארץ.

שתייה בפחית יודע כל אנין טעם, עם או בלי מרכאות, היא אבי אבות הטומאה. לאו דווקא יין. גם לגימת בירה, ואפילו קולה בפחית, מתקבלות בעיקום אף אצל מביני דבר.

יין בפחית אמנם אינו חדש בעולם, ואפילו לא בישראל. כבר ב־2017 השיקו יקבי כרמל יין מבעבע מתקתק מענבי מוסקטו בפחית. ובכל זאת, לאחרונה נדמה שהטרנד התחזק. חופי הים והפיצוציות מתמלאים בשלל פחיות יין. רובן  קטנות של 200־250 מ"ל שאמורות להספיק לטענת היצרנים לשתי כוסות, אבל בינינו מספיקות רק לאחת (גדולה). הן שובבות, כלומר מעוצבות הכי רחוק ממה שמקובל בבקבוקים, לא רק כי הן בכלל פחיות אלא גם כי מה שמצויר עליהן הוא הכי לא יין בעולם. 

על אלו שמביאה חברת האחים שקד למשל מופיעים כל מיני גיבורי על. 

כפועל יוצא מכל הנאמר לעיל, הפחיות בעיקר לא לוקחות את עצמן יותר מדי ברצינות. וטוב שכך. כי הרי אף אחד לא יחשוב, או יעז, למלא בפחית בורדו משובח או אפילו יין מעולה מהגליל. מה שאמור להיכנס לפחית הוא יין נטול יומרות ושאיפות מרחיקות לכת. וזה אכן מה שנכנס. ואם אתה מקרר אותן טוב־טוב, ורובן אכן נועדו לקירור בהיותן פחיות יין לבן או רוזה, מצרף להן אבטיח ושאר פירות העונה, ויורד לחוף הים - זו אחת ההברקות הכי גדולות שיש בתחום. לא רק כי לא צריך פותחן, אלא גם כי לא צריך כוס ולא מלכלכים את החוף עם בקבוקי זכוכית (בהנחה שמשליכים את הפחית לסל האשפה בתום השימוש). אז פתאום אפשר לשתות לא רק בירה או קולה על שפת הים (או בפארק או בנגב) אלא גם יין. ובהקשר הזה אלו בדיוק היינות המתאימים: רוזה, אפילו מבעבע, לבן יבש ופריך ויש אפילו אדום אחד אם אתם ממש מתעקשים. וכן, אנא קררו גם אותו. אגב, גם בבית קררו קצת את האדומים בקיץ, כלומר עד ינואר.

לא צריך פותחן או גביע

מיין (mine)

מיזם מיין הוא שיתוף פעולה של הייננים הוותיקים רועי יצחקי, מיקב טוליפ, וגל זוהר. הם מציעים שני סוגי יינות בפחית: רוזה ולבן, שניהם מבעבעים ממש קלות. הרוזה הוא פירותי בלי להיות מטופש, מרענן וטעים מאוד. הלבן יבש אבל עדיין פירותי, וממש קלאסי בטעמיו, באופן לא צפוי. ואם זה לא מספיק, היינות אפילו כשרים, ונחשבים לאיטלקיים. 60 שקל לרביעייה, 17 שקל לפחית בודדת. 

פרייבט ביץ' 

רוזה מבעבע מצפון איטליה שמביאות גלי פייגין ויעל לב אבידור, מחברת היין הקטנה והמקסימה “devine”, האחראית על משלוחי יין לבתים בהתאמה אישית. הן היו חלוצות בתחומן בארץ וגם הראשונות למכור פה יין בפחיות. 

הרוזה האיטלקי שלהן הוא קצת מבעבע כאמור, מה שהופך אותו לעוד יותר כיפי. יבש, פירותי, קליל וחמוד טילים. 69 שקלים לרביעייה או 20 לפחית בודדת.

זאי (ZAI) 

מותג זאי האיטלקי, כולל לא פחות מארבעה יינות שונים, אורגניים, המגיעים ארוזים יחדיו. הלבן היבש הוא פינו גריג'ו, זן יבש מאד שאני מת עליו תמיד ולשמחתי גם הפעם. הלבן החצי מתוק מבעבע קלות ואפילו "פלצני יין" יהנו ממנו מאד. הלבן המתוק עשוי מזן המוסקטו הכיפי תמיד וגם הפעם. וההפתעה היא האדום: ערבוב של קברנה ומרלו שמקבלים טוויסט מפתיע וכיפי. 60 שקל לרביעייה, 20 לפחית בודדת.