אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל רוצה לדעת כל מה שקניתם בחמש השנים האחרונות צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס

בלעדי

בנק ישראל רוצה לדעת כל מה שקניתם בחמש השנים האחרונות

בנק ישראל דורש מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי להעביר לו מידע מקיף ומזוהה על ההתנהגות הצרכנית של הלקוחות ב־5 השנים האחרונות; המטרה: הקמת מאגר נתונים שיסייע לו בהתוויית מדיניות כלכלית; הבעיות: פגיעה קשה בפרטיות וחשש שהאקרים יצליחו לפרוץ אליו

26.08.2021, 07:07 | צבי זרחיה

בנק ישראל בדרך להפוך ל"אח הגדול" של אזרחי ישראל: הוא דורש מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי לספק לו מידע מקיף על ההתנהגות הצרכנית של לקוחותיהם שאותו ירכז במאגר מיוחד. המאגר ירכז את ההוצאה בכרטיסי אשראי של כל אזרח, השימוש שעשה בשיקים והיקף המזומנים שמשך וכיצד התנהל עם "המענק לכל אזרח" שקיבל.

קראו עוד בכלכליסט:

במכתב ששיגר ראש מטה הנגיד, ד"ר גולן בניטה, אל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הוא דרש לקבל את המידע למשך שבע שנים לאחור. בעקבות משא ומתן עימם שבו הבהירו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שאינם שומרים את המידע לפרק זמן כזה, הוסכם על מסירת המידע למשך חמש שנים לאחור.

פרשנות המאגר שמבקש בנק ישראל להקים מסוכן האם המאגר ובו נתונים אישיים ופרטניים על הפעילות הפיננסית של כל אזרחי ישראל יכול להביא לבנק ישראל תובנות משמעותיות? בוודאי. אבל זו לא סיבה ליצור אותו לאור הסכנות הרבות שטמונות בעצם הקמתו לכתבה המלאה

בהנחיות שהעביר בניטה נקבע שהדיווח צריך לכלול:

הוצאה בכרטיסי אשראי בפילוח לפי מגזר פעילות: בבנק ישראל הסבירו כי החלק העיקרי של הצריכה הפרטית בישראל מבוסס על שימוש בכרטיסי חיוב. "טווח הזמן הנדרש של שבע שנים נדרש לצורך ביצוע ניכוי עונתיות ויצירת 'קו חזוי' לפיו היו ההוצאות מתנהגות אילולא אירועים חריגים". הכוונה של הבנק היא לדעת כמה כסף הוציאו למשל הצרכנים על בתי מרקחת, חינוך ופנאי, רשתות מזון, חשמל, ביגוד, ריהוט, תיירות (סוכנויות נסיעות, מלונות תעופה), מסעדות, דלק ותחבורה ושונות.

פרופ פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל | צילום: אלכס קולומויסקי פרופ

שימוש בשיקים ומשיכת מזומן ממכשירים אוטומטיים: "לא ניתן לבחון אמצעי תשלום אחד או שניים בלבד מתוך השלושה הקיימים (שיקים, מזומן, וכרטיסי אשראי) בשל סיכון של תחליפיות בשימוש בין אמצעי התשלום השונים, תחליפיות שהיתה תנודתית מאוד בתקופת משבר הקורונה, בעקבות הגבלות והחשש ממגע פיזי. בנוסף, לצורך בחינת מגמות בשוק התשלומים, נדרשת בחינה פרטנית ('רמת השורה') כדי לאפיין את השינוי לאורך זמן, את הגורמים לו, ולנסות וליצור מודל חיזוי עתידי". 

גובה המענק לכל אזרח: "נתון זה דרוש לצורך מדידת השינוי בהוצאה הפרטית ביחס לשינוי בהכנסה, בהקשר של המשבר, השינוי בהכנסה הינו גובה המענק – משכך ישנה חשיבות 'לצבוע' את ההכנסה כתוצאה מהמענק ולא מסיבות אחרות".

מדובר בהיקף מידע גדול שאותו ימסרו הבנקים וחברות כרטיסי אשראי לבנק ישראל. ברגע שבנק ישראל יקבל את המידע הוא יצליב את הנתונים, ועל כל צרכן יווצר איפיון של התנהגותו הצרכנית עם מספר מזהה ייחודי שיחולל בנק ישראל על בסיס מספר הזהות של האזרח. 

"חבית נפץ"

בבנק ישראל הסבירו כי מיד עם קבלת האיפיון מכל מקור תבוצע התממה של המידע (הליך להסרת פרטים מזהים): השם יימחק ומספר הזהות יוחלף במספר המזהה הייחודי שיחולל הבנק, ורק לאחר מכן ישולב המידע עם זה שהתקבל על האזרח ממקורות אחרים. חרף זאת, מומחי פרטיות ואבטחת מידע מתריעים שאין קושי לבצע זיהוי חוזר למידע כה רגיש, ולזהות את האזרח שלו הוא שייך.

בבנק ישראל הסבירו כי לאחר שיתקבל האיפיון מכל המקורות לגבי הלקוח – מספר תעודת הזהות שלו יימחק במהירות. אולם עדיין לא ברור כמה זמן ייצמד למידע הזה מספר תעודת הזהות עד למחיקתו. כך שהמידע עלול לדלוף לפני שמספר תעודת הזהות יימחק. לדברי גורמים בתחום האבטחה, "אין שום קושי לבצע זיהוי חוזר למידע כזה רגיש". 

גם ריכוז מידע על שימוש בשיקים ומשיכת מזומנים של האזרחים מעורר ביקורת רבה לנוכח העובדה שגם כאן יוכל בנק ישראל להתחקות שנים לאחור אחר התנהגות הלקוח ומאפייניה.

הבנקים וחברות כרטיסי האשראי נדרשים להעביר את המידע עד אמצע דצמבר 2021 כלומר עוד 4 חודשים וחצי. במכתב של בניטה נכתב כי "הנתונים יישמרו תחת רמת סודיות גבוהה, ברמת אבטחה מקסימלית והגישה אליהם תהיה מוגבלת". עוד צוין כי "חוק בנק ישראל מסמיך את נגיד בנק ישראל באישור הוועדה המוניטרית לקבוע בצו חובות דיווח לגופים פיננסיים לשם השגת מטרותיו וביצוע תפקידיו. בכוונתנו להוציא את הצו שעניינו קבלת מידע אודות הוצאה של יחידים, הן במסגרת חשבונות הבנק שלהם והן במסגרת הפעילות באמצעי תשלומים שונים, ברמה היומית". 

בנק ישראל הדגיש כי הוא "מודע לעומס על המדווחים ויפעל לסייע לכל המדווחים להשלים את המשימה במועד. לשם כך נבקש מכם למנות גורם אחראי שיעמוד בקשר מול הגורמים הרלבנטיים בבנק ישראל לקליטת הדיווח ולטיוב הנתונים. אחריות גורם זה תהיה לתת מענה ככל שיידרש לשם השלמת הדיווח באופן המיטבי ביותר. כמו כן נבקש שתדאגו להקצאת המשאבים המתאימים לצורך הדיווח למאגר". לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי הוצע לתאם פגישה וירטואלית לקבלת הסברים נוספים. 

אין זה המאגר הראשון שמבקש בנק ישראל להקים. ביולי האחרון הודיע בנק ישראל כי על מנת לשפר את הסטטיסטיקה המוניטרית והפיננסית הוחלט להקים את מאגר מסיל"ה - מאגר סטטיסטי ייעודי לאשראי העסקי. המאגר המתוכנן יכיל מידע פרטני על אשראי למגזר העסקי ברמת הלוואה (מודל loan-by-loan), שהיא הרמה המפורטת ביותר. 

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, צילום: עמית שעל אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל | צילום: עמית שעל אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, צילום: עמית שעל

בבנק ישראל הסבירו אז כי משבר הקורונה חיזק את הצורך בנתונים פרטניים הנדרשים לתמיכה ולקבלת החלטות הנוגעות לצעדי מדיניות, בין היתר, בכל הנוגע לתחום האשראי שניתן למגזר העסקי. כמו כן, משבר הקורונה תרם אף הוא להאצת הקמתו של מאגר הנתונים הפרטני לאשראי העסקי בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים  וכחלק מהתוכנית האסטרטגית של בנק ישראל. כעת נראה כי בבנק המרכזי לא מסתפקים רק בחיזוק המידע לגבי המגזר העסקי, אלא רוצים במידע צרכני על משקי הבית.

"לטובת המשק"

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "חשוב להדגיש שהמאגר עצמו לא יחיל כל סימן מזהה, ת"ז, מספר חשבון וכו', אלו יימחקו מיד לאחר קבלת הנתונים והשימוש בהם לתחקור המאגר יהיה מותמם. הם הכרחיים לקבלה ראשונית לשם בנייתו מכמה מקורות מידע, ולא מדובר בדיווח שוטף. כמו כן, לאחר מיצוי התובנות הכלכליות מהמאגר - הוא יימחק ולא יישמר בבנק ישראל. איסוף הנתונים מהמערכת הבנקאית נעשה מתוקף חוק בנק ישראל בדומה לדיווחים אחרים המתקבלים באופן שוטף. הדיווח הנ"ל נערך בסטנדרטים הגבוהים והמחמירים ביותר של שמירה על פרטיות, כפי שנעשה הלכה למעשה במאגר נתוני האשראי שקיים בבנק ופועל מ־2019. הפרויקט הנוכחי מבוצע בליווי הממונה על הפרטיות בבנק, המחלקה המשפטית ואנשי אבטחת המידע, ובנוסף בנושא זה, בנק ישראל עובד בהתייעצות עם משרד המשפטים".

"לגבי תכליתו של המאגר, בנק ישראל רואה ערך רב בקבלת החלטות מבוססות, נכונות ומדויקות יותר באמצעות בסיסי נתונים גדולים (BIG DATA). הצורך בניתוח בסיס נתונים שכזה קשור למספר נושאים הנמצאים בליבת עשייתו של בנק ישראל ויש להם משמעות להשגת מטרות לטובת המשק הישראלי. כך למשל כיועץ כלכלי לממשלה הבנק מבקש לבחון את האפקטיביות של תוכנית הסיוע הממשלתית במהלך משבר הקורונה; את השפעת המגבלות על הכלכלה ועל האוכלוסיות השונות. בנוסף, בנק ישראל בשיתוף משרד המשפטים מוביל צוות בין משרדי העוסק בנושאי הכלה פיננסית, כך שאוכלוסיות נוספות יוכלו לקבל נגישות לשירותים פיננסיים בסיסיים ולשפר את מצבם הכלכלי. בנוסף, בסיס הנתונים יאפשר קבלת החלטות מבוססות בנושאים כמו השימוש במזומן, הטמעת אמצעי תשלום ותקשורת מתקדמים באוכלוסיות השונות".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות