המשימה: לחבר את התלמידים לעולם

לאחרונה פורסם כי שרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, יוזמת מהלך להבאת עובדים זרים לתעשיית ההייטק, זאת על רקע הנתונים לפיהם 60% מחברות ההייטק בארץ מתקשות מאוד בגיוס עובדי פיתוח וכי כבר כיום יש מחסור של כ-15 אלף עובדים בענף.

ענף ההייטק מוביל את המשק. זה לא רק השכר, ש־25% מתשלומי מס ההכנסה ממנו מגיעים לקופת האוצר, אלו גם ההכנסות העצומות המגיעות לאחר אקזיטים ומכירת חברות ישראליות לענקיות טכנולוגיה ולגדולי היזמים בעולם.

הנתונים הללו רק מחדדים את העובדה כי מערכת החינוך אינה מותאמת למאה ה-21. לאורך מאתיים השנים האחרונות בתי הספר הם המוסד היחיד שכמעט לא השתנה. כאז כן היום, המורה עומד ומדבר לצד הלוח מול 36 תלמידים היושבים בכיתה. הוא המעביר את החומר שאותו מסכמים התלמידים הפסיביים ועליו ייבחנו. הבסיס של מערכת השעות הקיימת כיום בבתי הספר נבנה אי שם בשנות השבעים, כשהמחשבים היו רק שמועה רחוקה וכשהכלכלה הישראלית התבססה על יצוא התפוזים.

כדי שהלמידה תהיה רלוונטית לעתיד, יש לפתוח את שערי בתי הספר לסביבה ולחבר בין השיעורים לעולמות השונים: המדע, הכלכלה, הרפואה והתעשייה. תלמיד שילמד יום בשבוע בבתי החולים, באוניברסיטאות ואפילו בתאטרון, יהיה תלמיד מחובר יותר לעולם האמיתי, ייחשף לתחומים נרחבים וימצא את דרכו לשוק העבודה העתידי.

בשל חשיבותו של עולם ההייטק, על בתי הספר לפתוח את השערים לחברות מהתחום. כיום יש כבר בתי ספר שבהם, לפחות יום אחד בשבוע, אנשי הייטק עובדים עם צוותים של תלמידים על פרויקט יזמות בדיוק כמו בעולם האמיתי: משלב הצורך, העבודה על המיזם, הכנתו, הצגתו ושיווקו. העבודה עם אנשי ההייטק פותחת לתלמידים שער לעולם החדש והלא מוכר. הם לומדים את התחום, נחשפים לשפות תכנות וכך זוכים בדרבון להשקעה בתחומים הנדרשים. תלמידים שהיו שותפים ללמידה נהנים מהנטוורקינג, וכבר עובדים בשכר בחברות הייטק בחופש הגדול.

תלמידי תיכון (ארכיון) | צילום: חיים הורנשטיין

כדי שהבוגר שלנו יצליח להשתלב בחברות ההייטק, עלינו גם להעלות באופן משמעותי את רמת לימודי האנגלית בבתי הספר, וניתן לעשות זאת גם בלי להשקיע משמעותית בתקציבים נוספים. דוגמה אחת לכך היא באמצעות שילוב מקצועות כמו שיעור היסטוריה באנגלית או שיעור אזרחות באנגלית, שיעור שבו ילמדו ביחד המורה לאנגלית והמורה לאזרחות שתי כיתות. כך שעות האנגלית יוכפלו וישולשו. עוד דוגמה היא הגדלת ההשקעה באנגלית מדוברת, יצירת תחרויות דיבייט בית-ספריות באנגלית וחיוב כל תלמיד להקליט סרטון באנגלית מדי חודש ולהציג בו את אחד הנושאים שהוא לומד. בנוסף ניתן להפיק ימי אנגלית שבועיים שבהם בכל בית הספר ההפסקות הופכות לשטח סטרילי באנגלית בלבד, לעידוד ושיפור יכולות השיחה.

העוסקים בחינוך כבר מבינים כי בעידן גוגל השינון של החומר, החזרה עליו וההקאה בעת הבחינה פחות רלוונטיים. העולם זקוק לבוגרים עם כלים מתאימים לכריית מידע, לעיבודו ולסינונו. ערב פתיחת שנת הלימודים, עלינו להאיץ את תהליכי השינוי כך שבכל מערכת שעות בבית הספר יהיו שיעורי תכנות ויזמות, למידה משולבת בעשייה בעולם האמיתי והכפלה של שיעורי האנגלית. אם כך יהיה, יגדל הסיכוי שלא נצטרך לייבא עובדי הייטק, שתלמידינו יהיו מוכנים לעולם החדש ויהיו אלו שיובילו את הכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון אלדר הוא מנכ"ל רשת החינוך אמית