היסטריית הנסיגה מתמריצים התחלפה בחרדת אינפלציה

כבר שבועות ארוכים שבפי המשקיעים בוול סטריט מילה אחת - Tapering, כלומר, הרחבה כמותית. בפסגה השנתית שקיימו נגידי הבנקים בסוף השבוע בג'קסון הול זכה הציבור לאיתות ברור למה שהכל חיכו לו: הפדרל רזרב, הסביר היו"ר ג'רום פאוול, יתחיל עוד השנה לצמצם חלק מ־120 מיליארד הדולר שמוזרמים לשוק כל חודש. עם זאת, אל תצפו להעלאות ריבית. הפד ימשיך להשאירה בסביבה האפסית כדי לתמוך בשוק התעסוקה שטרם השתקם במלואו.

ב־15 במרץ 2020 מיהר הפד להגיב למשבר הבריאות חסר התקדים. באותה העת הוא הוריד את הריבית לטווח הקצר ל־0% והתניע מחדש תוכנית של הרחבה כמותית במטרה לעודד השקעות ולהמריץ צריכה. מאז יולי 2020 רוכש הפד, מדי חודש, אג"ח מדינה בשווי 80 מיליארד דולר וני"ע בגיבוי משכנתאות (MBS) בשווי 40 מיליארד דולר. כתוצאה, הפד מחזיק היום בשיא של כל הזמנים של נכסים בשווי 8.4 טריליון דולר, פי שניים לעומת מרץ שעבר. אך כפי שהיה קשה לממשל הפדרלי להתחיל לפעול במתכונת חירום ולהזרים סיוע למשק מדי חודש, כך קשה יותר להחליט מתי וכיצד למתן את התוכנית או להפסיקה.

תחנת דלק בארה"ב. מה תעשה האינפלציה למחירו? | צילום: AP

אף כי לפי מדדים רבים השווקים מוכנים לשוב ולפעול בתנאים נורמליים, החשש בקרב מקבלי ההחלטות למודי הניסיון, גדול. בפעם האחרונה שהפד רק דיבר על צמצום הרחבות כמותיות, עוד בשנת 2013, השוק נתקף חרדה עמוקה שכונתה Tapering Tantrum, כלומר התקף זעם ילדותי בקרב המשקיעים. אלה האמינו שברגע שהפד יתחיל לצמצם את התמריצים, השווקים יתחילו להציג ביצועים חלשים יותר שתואמים לעקרונות כלכליים רגילים, ולא כאלו של שעת משבר. או בפשטות - ביצועים נורמליים.

הפעם, באופן יחסי, הרעיון להתחיל לצמצם את הזרמת המזומנים לא הכניס את השווקים לחרדה איומה. הסיבות לכך מגוונות. אולי משום שהדיון כבר נמשך די זמן ומאפשר למשקיעים להתרגל לרעיון, או משום שהשיחה בין בכירי הפד, שפועלים בקונצנזוס, מתגלה כמורכבת מבעבר, או משום שהשוק עצמו מאמין ביכולתו להכיל צמצום של מזומנים ולפעול בתנאי שוק נורמליים. 

ייתכן גם שהדבר נובע מכך שהדיון על צמצום ההרחבה הכמותית הוא אמנם חשוב, אבל הוא מגיע רק כנושא נלווה לסוגיה העיקרית שעליה דיברו בג'קסון הול - האינפלציה. בנאום המרכזי של פאוול הופיעה המילה אינפלציה 71 פעמים, והיא היתה כוכב הערב משום שהפכה למהותית ולמסיבית יותר מכפי שציפו בפד.

האינפלציה, הסביר פאוול, הגיעה הודות לעלייה היסטורית בביקושים למוצרים, וזו כאמור מונעת מגירוי פיסקאלי עצום שאיש לא יכול היה לדמיין לפני שנה וחצי. ואף שבבנק המרכזי מאמינים כי חלקים גדולים מהאינפלציה יתפוגגו בקרוב, במיוחד במגזר הדיור, פאוול ציין כי "ההיסטוריה מלמדת שהבנקים המרכזיים לא יכולים לקחת כמובן מאליו שאינפלציה עקב גורמים חולפים תתפוגג". הוא אף הזכיר שבשנות ה־70 היו שתי תקופות של עליות גדולות וחולפות במחירי האנרגיה והמזון, שדחפו לעשור של אינפלציה.