בלחץ הבנקים: מידע בחינם על לקוח יוגבל ל־4 פעמים ביום

חברות פינטק וגופים פיננסיים נוספים יוגבלו במשיכת מידע על כל לקוח של הבנקים לעד ארבע פעמים ביום. החל מהפנייה החמישית בנוגע לאותו לקוח יוכל הבנק לגבות תשלום בעבור המידע הזה. 

כך עולה מטיוטת החוק העדכנית בנושא רפורמת הבנקאות הפתוחה, שהגיעה לידי "כלכליסט".

נציין כי בטיוטת החוק הקודמת, שפורסמה אשתקד, המנגנון לגביית תשלום היה שונה, ונקבע כי ניתן יהיה לגבות תשלום על משיכת מידע של מעל 1.5 מיליון פעולות בחודש שמבצעת חברת הפינטק. כעת המנגנון מתבסס על מספר הפעולות ללקוח ספציפי, ולא על סך הפעולות שנמשכו על ידי אותו גורם - חברת פינטק או גוף פיננסי אחר שיעשה שימוש במידע.

שינוי מנגנון התשלום נעשה בעקבות פניית הבנקים, שמוטרדים, לדבריהם, מסיטואציה שבה גוף מסוים המבקש למשוך מידע על לקוחות הבנק יציף אותו בפניות, מה שיכביד על מערכות המחשוב של הבנק, ויגרום להאטה בפעילות שלו לכלל הלקוחות. 

לדברי גורמים בנקאיים, הגבלת משיכת המידע ללקוח לארבע פעמים ביום היא מספיקה, היות שחשבון הבנק של הלקוח לא מתעדכן לרוב כל כך הרבה פעמים ביום. אלא שיש מי שחושב שאין זה נכון כלל לאפשר גביית תשלום שכזה - למשל, הבנק הדיגיטלי, שאמור להיות צרכן מידע מרכזי.

רפורמת הבנקאות הפתוחה היא רפורמה פיננסית משמעותית בחוק ההסדרים, שמטרתה להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוזיל את מחיר השירותים הבנקאיים ללקוחות. 

במסגרת הרפורמה צריכים הבנקים לפתוח את המידע הקיים אצלם על לקוחותיהם לגוף שלישי - כמו חברות פינטק - זאת אם הלקוח ביקש זאת. מידע זה אמור לסייע לגופים החיצוניים להציע ללקוח הצעות המתאימות לצרכיו - להשוות עבורו עלויות של שירותים פיננסיים, לייעץ לו ולבצע פעולות נוספות שישפרו את יכולת הצרכנות הפיננסית שלו.

מימין: המפקח על הבנקים יאיר אבידן, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת. רישוי ופיקוח | עמית שעל אוראל כהן יריב כץ

הרפורמה בנויה משני שלבים. השלב הראשון, שבמסגרתו הנחה בנק ישראל את הבנקים לפתוח את מערכות המידע הפנימיות שלהם, החל לפעול באופן הדרגתי בחודש אפריל. אולם מידע זה פתוח כרגע רק לגופים המפוקחים על ידי בנק ישראל. החלק השני ברפורמה הוא תהליך רישוי לגופים שיקבלו גישה אל המידע. רישוי זה אמור לעבור בחקיקה בחוק ההסדרים. רשות ניירות ערך צפויה לפקח על הגופים שיקבלו את הרישיון הזה. עוד עולה מטיוטת החוק העדכנית כי גם הגופים החוץ־בנקאיים והמוסדיים ישתתפו חלקית ברפורמה. בנק ישראל סיכם עם רשות שוק ההון שמידע שקשור בעיקר לאשראי צרכני ייפתח בפני הגופים המפוקחים על ידי בנק ישראל או רשות שוק ההון. 

רפורמת הבנקאות הפתוחה מתקדמת

הכוונה היא לאשראי צרכני שנותנים חלק מהמוסדיים או גופים המוגדרים נותני שירותים פיננסיים, ומפוקחים על ידי רשות שוק ההון. עם זאת, חשוב להדגיש כי הלוואות שניתנות לעמיתים בקרנות הפנסיה או קרנות ההשתלמות בשעבוד אותם חסכונות לא ייכללו במידע שייפתח. 

ברשות שוק ההון תומכים אמנם בהרחבת הבנקאות הפתוחה לכל תחום הפיננסים, אולם מתכוונים לקדם זאת לא דרך חוק ההסדרים, אלא בדרכים אחרות כמו שדרוג המסלקה הפנסיונית ופתיחת הממשק שלה לגורמים חיצוניים.

עוד נציין, כי סוגיה נוספת שהיתה פתוחה בנוגע לרפורמה היא האם לאפשר לבנקים להציע ללקוחותיהם שירות של השוואת עלויות באמצעות המידע שיקבלו ממתחריהם. טיוטת החוק הקודמת מיוני 2020 אסרה זאת, ורשות ניירות ערך ומשרד האוצר תמכו באיסור הזה. זאת מחשש לפוטנציאל לניגוד עניינים - הבנק מצד אחד משווה עלויות ומצד שני הוא אחד היצרנים שהצעתו מושווית - כמו גם מחשש לכך שהבנקים "ישתלטו" על תחום השוואת העלויות, וחברות הפינטק יתקשו להתחרות בהם.

לעומת זאת, בבנק ישראל וברשות התחרות סברו שניתן לאפשר זאת תחת מגבלות, בהן קבלת אישור מיוחד מרשות התחרות, שתוודא כי אין ניגוד עניינים בשירות המוצע. 

גם בטיוטת הרפורמה העדכנית נאסר על הבנקים להציע שירות שכזה. עם זאת ניתן סייג, שבו בנסיבות מסוימות יכול שר האוצר לאשר זאת. "השר רשאי לקבוע נסיבות שבהתקיימן, נותן שירות מידע פיננסי יוכל לבצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים, וכן לקבוע תנאים שיחולו על ביצוע הפעולה במטרה לצמצם את החשש להשפעת ניגוד העניינים".

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

ההערכות הן כי נוסח החוק מותיר אפשרות לגמישות מסוימת במקום שבו ברור שסעיף ניגוד העניינים מזיק יותר מאשר עוזר. וכי הסעיף הזה מהווה מעין פשרה לאור עמדת בנק ישראל ורשות התחרות בנושא. 

עם זאת, במערכת הבנקאית סקפטיים אם לאור המגבלות שקבע בזמנו בנק ישראל, והעובדה שנדרש גם אישור מיוחד של שר האוצר, הבנקים אכן ישיקו שירות שכזה בפועל.