ערב הסעודית מכתירה את המלך החדש

ישנו ז'אנר של סרטוני אנימציה באורך דקות בודדות שמתארים קנה מידה של כוכבים וכוכבי לכת. סרטונים כאלו יתחילו בדרך כלל מגוף שמימי כמו הירח ויבצעו דילוגים לפי גודל לכדור הארץ, השמש, שבתאי ואחרים, עד לכוכב הגדול ביותר הידוע בזמן יצירת הסרט. נכון להיום, הכוכב הגדול ביותר הידוע הוא סטיבנסון 18-2. הסרטונים הללו מנסים להנחיל מעט מדע פופולרי, ועל הדרך מעבירים את הצופה במסע פילוסופי של התבוננות עצמית - כמה התמונה הגדולה מכניסה לפרופורציות את הפרט.

ניתן לזהות בעולם ההשקעות שכבות של משקיעים, וכל שכבה נוקטת אסטרטגיה שונה. השכבה הבסיסית ביותר היא משקיעי הערך: הם ישמחו לספר שבעמוד 300 של הדו"ח השנתי של חברה X ההנהלה כתבה משהו, אבל ברבעון הקודם היא כתבה משהו אחר. מעליהם ישנם משקיעי הסקטורים: הם מזהים מגמות כלליות ומתרגמים אותן להחלטות השקעה, לדוגמה אם נכנסים לסגר אז חברות תיירות יסבלו וחברות טכנולוגיה ייהנו.

מעליהם יושבים אנשי האסטרטגיה (האלוקטורים), שבוחנים את התמונה בצורה רחבה יותר ויכולים לתרגם מגמות גדולות לא רק למגזרי מניות אלא לרמות שונות של נכסים — מניות, איגרות חוב, נכסים אלטרנטיביים, נדל"ן, מתכות יקרות. אנשי האסטרטגיה הם לרוב אנשי השקעות מנוסים, שלא מסתכלים על הנכס הבודד אלא על תיק ההשקעות בצורה הוליסטית.

בדיוק כמו באותם סרטונים של הכוכבים וכוכבי הלכת, לכל אחד מהמשקיעים האלה יש קנה מידה משלו. בעוד משקיעי האסטרטגיה משקיפים על הכל מסוכת המציל, ישנה קבוצה שיושבת בפנטהאוז, במרומי מגדל היוקרה הצמוד לים, שבקושי רואה את סוכת המציל. זו הקבוצה העוסקת ביחסים בין מדינות וכוחות פוליטיים בתוך מדינות. כותבי שורות אלה לא עוסקים בנושאים גיאו־פוליטיים בשגרה, אך לפעמים ישנם אירועים כל כך גדולים שחייבים לתת עליהם את הדעת.

הזהב והדולר כבר לא

עד שנת 1971 כל אדם יכול היה לקח את שטרות הדולר שבידיו ולהחליפם בכמות מוגדרת מראש של זהב. באותה שנה הודיע הנשיא האמריקאי ריצ'רד ניקסון כי הדולרים אינם מגובים בזהב יותר. בעוד הדולרים עדיין נקראו דולרים, זה היה דומה לשקל והשקל החדש. מבחינה פרקטית הדולר מת, ונולד דולר חדש.

הסיבה לדולרים החדשים היתה התייקרות שנבעה ממלחמת וייטנאם; באותה נקודה היא נמשכה כבר 10 שנים וממנה המשיכה כ־4 שנים נוספות, עד 1975. הנשיא ניקסון רצה את החופש להדפיס דולרים ולממן את המלחמה. במצב שבו הדולרים מוגבלים על ידי כמות הזהב שבכספות הפדרל רזרב, אפשר להמשיך להילחם רק אם מגלים מאגר מתכת נוסף באדמה.

ניקסון הבין את האיזון העדין בין הצורך לממן מלחמה בעזרת אינפלציה לבין הצורך לשמור על ציבור הבוחרים שלו. מצד אחד המלחמה עולה במשאבים - צעירי האומה האמריקאית, כושר ייצור תעשייתי וחומרי גלם. מצד שני, אם העורף הולך ומתרושש, התמיכה הציבורית מצדו, החלשה ממילא, עלולה להתפוגג.

הפתרון של ניקסון היה לא פחות מגאוני. הוא הגיע להסכם ליצוא האינפלציה. באותה תקופה הזדקקה ערב הסעודית להגנה. בעסקה מורכבת להפליא ארה"ב העלתה את תקציב ההגנה שהיא משלמת לערב הסעודית מפחות מ־16 מיליון דולר בשנת 1970 ליותר מ־312 מיליון דולר בשנת 1972. בתמורה למטריית ההגנה האמריקאית הסכימו ערב הסעודית, ובעקבותיה שאר שוק הנפט, לא רק להמשיך למכור נפט לארה"ב - אלא גם לקבל דולרים אמריקאיים, שערכם יורד כל שנה. אילו בערב הסעודית היו מפסיקים לייצר נפט ב־1971 ולא מחדשים את הייצור עד היום, היתה להם את אותה כמות נפט. מנגד, אותם 312 מיליוני דולרים, שנחשבו הון תועפות אז, הם סכום שקרן הון סיכון משקיעה היום לפני ארוחת בוקר.

זו לא את, זה אני

המעורבות ההולכת וקטנה של ארה"ב בזירה העולמית אינה מצב חדש. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ החזיק בדעות בדלניות, שקראו "ארה"ב ראשונה" ובין היתר ניסו ליצור גדר הפרדה בין ארה"ב לבין מקסיקו. הנשיא ג'ו ביידן ממשיך את דרכו של טראמפ בהקשר הזה, עם היציאה מאפגניסטן תוך צינה מופגנת לאסון האנושי המתרחש שם. בצל שינויים אלה הודיעה ערב הסעודית על הסכם שיתוף פעולה צבאי עם הפדרציה הרוסית. כמו ההסכם ההוא בין ארה"ב לערב הסעודית לפני 50 שנה, שנשא בחובו משמעויות כלכליות מרחיקות לכת, ייתכן שערב הסעודית מצאה הגנה אחרת, ויצוא האינפלציה של ארה"ב חייב להיפסק.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. ארה"ב ראשונה? | צילום: EPA

המעורבות ההולכת וקטנה של ארה"ב בזירה העולמית אינה מצב חדש. הנשיא לשעבר טראמפ החזיק בדעות בדלניות והנשיא הנוכחי ביידן ממשיך את דרכו בהקשר הזה, עם היציאה מאפגניסטן תוך צינה מופגנת לאסון האנושי שם

השורה התחתונה

היחלשות הדולר עלולה לגרור לחצים אינפלציוניים בארה"ב, עליית תשואות ושחיקת כוח הצריכה האמריקאי

דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות