אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשהקונגרס משותק המדינות בארה"ב מטפלות בחברות הטכנולוגיה צילום: רויטרס

דו"ח טכנולוגי

כשהקונגרס משותק המדינות בארה"ב מטפלות בחברות הטכנולוגיה

בשעה שהשיתוק בוושינגטון די.סי. מונע מהממשל הפדרלי לנקוט במהלכים משמעותיים לטובת האזרחים, המדינות ממהרות למלא את הריק שנוצר בהחלטות משלהן

30.08.2021, 10:46 | עומר כביר

אחד הדברים הגרועים בארה"ב הוא מערכת החקיקה והרגולציה המבוזרת שלה, בעיקר בכל הנוגע לענייני פנים. הממשל הפדרלי מחוקק חוקים וקובע תקנות מחייבים בתחומים מסוימים, אבל באחרים הכוח נמצא אצל המדינות שיכולות כל אחת לעצב מסגרת חקיקתית ורגולטיבית משלהן (ובמקרים מסוימים זה גם נכון לגורמי שלטון מקומי במורד השרשרת) – מה שלא פעם יוצר מערך מבלבל ולא אחד של תקנות שמשתנה ממדינה למדינה ומקשה על תיאום מהלכים לאומיים או אזוריים. בשנה וחצי האחרונות זה צף על פני השטח כשארה"ב, במיוחד תחת התגובה המשתקת של ממשל טראמפ, התקשתה (ומתקשה עד היום) לתת מענה יעיל להתפשטות הקורונה.

ולא פעם, בשעה שהשיתוק בוושינגטון די.סי. מונע מהממשל הפדרלי לנקוט במהלכים משמעותיים לטובת האזרחים, המדינות ממהרות למלא את הריק שנוצר בהחלטות משלהן. לפעמים זה יכול להיות על גבול הקטסטרופלי – כמו החקיקה המתרחבת, בעיקר במדינות רפובליקניות, להגביל את זכות ההצבעה בפועל של כל מי שאינו לבן ושמרן תחת התירוץ הקלוש של מניעת זיופים, שמתאפשרת הודות לחוסר היכולת של הקונגרס להעביר חקיקה שמגינה על זכות הבחירה. אבל במקרים אחרים מצליחות מדינות לסגור את הפער בין הכוח המתגבר והקשה לשליטה של ענקיות הטכנולוגיה לצרכים ולזכויות של אזרחים וחברות קטנות יותר. בוושינגטון מדברים הרבה על הסוגיה הזו, אבל במדינות ובערים, עולה מסקירה של אתר פרוטוקול, כבר עושים. ובהצלחה לא מועטה.

האות לרגולציה מקומית ברמת המדינה או העיר, שלא ממתינה לממשל הפדרלי, ניתן כנראה על ידי קליפורניה שב-2018 העבירה את ה-CCPA, חוק הגנת פרטיות ברוח חוקי הפרטיות של האיחוד האירופי שהעניק לתושבי המדינה זכויות כמו הזכות לדעת איזה מידע נאסף עליהם, הזכות לסרב למכירת מידע אישי עליהם והזכות לגשת למידע שנאסף. מדינות ורשויות מקומיות אחרות בארה"ב ראו כי טוב, והחלו לקדם חקיקה משלהן, ולא רק בנושאי פרטיות.

העיר ניו יורק, למשל, אישרה חוקים שמגבילים את העמלה שאפליקציות משלוחי מזון כמו Uber Eats או Grubhub יכולות לגבות ממסעדות ל-15%, ושאוסר עליהן לספק משלוחים ממסעדות שלא הסכימו לכך (פרקטיקה נלוזה שנועדה לנקז את זרם הלקוחות הסדיר של המסעדה ולאלץ אותה לעבוד עם האפליקציה). חקיקה זו מצטרפת לחוק בסן פרנסיסקו, שמגביל גם הוא את העמלות שגובות האפליקציות.


שליח של אובר איטס, צילום: בלומברג שליח של אובר איטס | צילום: בלומברג שליח של אובר איטס, צילום: בלומברג


(החברות, אגב, טוענות שהגבלת עמלות פוגעת "במסעדות, בשליחים ובסועדים". האמת היא, שכנראה היא פוגעת בעיקר בהן והופכת את המודל שלהן ללא ישים. וזה בסדר, כי אם אתה לא יכול להתפרנס בלי להפוך את החיים של מסעדות לכמעט בלתי-אפשריים, אולי הגיע הזמן למצוא מודל עסקי אחר).

אנדרו ריג'י, מנהל ארגון הלובינג של ענף המסעדנות בעיר New York City Hospitality Alliance, העריך שערים ומדינות נוספות יצטרפו לניו יורק בחקיקה דומה. "ניו יורק היא בירת המסעדות העולמית, אנחנו צריכים להוביל בנושאים האלו", הוא אמר לפרוטוקול. "אני לא אופתע אם מחוקקים במקומות אחרים יטמיעו מדיניות דומה. חלק מזה יכול להגיע מהממשל הפדרלי, אבל ניו יורק לא יכולה לחכות שהממשל הפדרלי אולי יפעל".

ובתחומים אחרים, זה באמת קורה, לעתים בקנה מידה רחב. 40 מדינות וטריטוריות בארה"ב חוקקו או מקדמות חוקי סייבר, שבין השאר מטילים עונשים חמורים יותר על עבירות מחשב ומאסדרים את התעשייה בצורה מקיפה יותר. בפברואר, מרילנד הטילה קנסות חדשים על פרסום דיגיטלי ומכירת טובין דיגיטליים. ו-27 מדינות מקדמות חוקי זכות לתיקון, שיחייבו יצרניות טכנולוגיה להפוך את המוצרים שלהם לקלים ונגישים לתיקון תקלות.

לא תמיד זה סיפור מהאגדות. לפעמים, המדינות לא יכולות לתת מענה מספק לעוצמה האדירה של ענקיות הטכנולוגיה. אריזונה, למשל, ביקשה במרץ לקדם חוק שיאסור על אפל וגוגל לחייב מפתחים בחנויות האפליקציות שלהן לעשות שימוש במערכת התשלומים שלהן (ולהשליש להן עמלה בדרך) – סוגיה שאפל מתמודדת איתה בחזיתות רבות בימים אלו. אבל מאמצי לובינג מתוקצבים היטב של אפל וגוגל הרגו את החקיקה לפני שהושלמה.

קליפורניה העבירה חוק שמחייב חברות כלכלת חלטורה דוגמת אובר וליפט להכיר בנהגים או בשליחים שלהן כעובדים, ונכנסה לקרב ממושך מול החברות שהשקיעו עשרות מיליוני דולרים בניסיון מוצלח לבטל את החוק במשאל עם בנובמבר שעבר. הקרב לא הסתיים, כאשר רק החודש הפך בית משפט במדינה את הכרעת הציבור, בטענה שהיא פוגעת בכוח של המחוקקים לקבל החלטות בנוגע לסטנדרטים במקום העבודה.

שליח גראבהאב בניו יורק , צילום: רויטרס שליח גראבהאב בניו יורק | צילום: רויטרס שליח גראבהאב בניו יורק , צילום: רויטרס

ולא תמיד החקיקה היא לטובת האזרח. פלורידה חוקקה חוק שהגביל את היכולות של פלטפורמות חברתיות לצנזר תכנים או לחסום פוליטיקאים (ובאופן פלורידיאני במיוחד החריג חברות שמפעילות פארקי שעשועים במדינה, קרי את דיסני). חוק זה נחסם ביוני על ידי שופט פדרלי.

בנוסף, בלחץ ענקיות הטלקום המקומיות, 18 מדינות חוקקו חוקים שמגבילים או אוסרים על רשויות מקומיות לספק לתושבים חיבור אינטנרט מוניציפלי מהיר. חיבורים מוניציפליים אלו נועדו לעקוף את המונופול דה-פקטו שיש לחברות הטלקום על חיבור מהיר לאינטרנט, ופוגעים במיוחד באזרחים מהשכבות הנמוכות שמתקשים לשלם בעבור גישה לרשת.

אבל כל המהלכים האלו, בסופו של דבר, משקפים את הריק שנוצר ברמה הפדרלית ושמדינות וערים נשאבות כדי למלא. "בהעדר פעולה אגרסיבית של הממשל הפדרלי, זה חשוב שמדינות יעשו מהשהן יכולות כדי להזיז את המחט קדימה", אמר לפרוטוקול חבר סנט מדינת ניו יורק, מייקל ג'יאנריס. "לכל אחת מהחברות הללו יש נוכחות בניו יורק. ברגע שנצליח לאכוף חוקים נוקשים יותר, זה ישפיע על ההתנהגות שלהן במקומות אחרים".

קבוצות לובינג שונות בוחרות במכוון לקדם חקיקה מסוג זה ברמה המקומית, הן מתוך הבנה שפעמים רבות זה יהיה קל יותר ומהיר יותר מאשר ברמה הפדרלית, והן בתקווה שחקיקה שתועבר במדינה גדולה תכתיב את השיח בנושא ברמה האומית. "יש הרבה דאגה מכוח מונופוליסטי, ובהרבה מדינות קל יותר להעביר חקיקה מאשר בקונגרס", הסביר לפרוטוקול מנהל המחקר של American Economic Liberties Project, מאט סטולר.

ג'ים סטייר, מנכ"ל Common Sense Media, שמקדמת בטיחות ילדים ברשת והיתה מעורבת באישור חוקי הפרטיות של קליפורניה והמסים הדיגיטליים של מרילנד, הוסיף: "מה אנחנו כבר יכולים לעשות? לשבת ולחכות שהקונגרס יתאפס על עצמו? זו אסטרטגיה מטורפת, אם באמת אכפת לך מהסוגיות האלו".

אבל החקיקה הלא אחידה גם יוצרת בעיות בדמות מערכות רגולציה משתנות ולא אחידות, שמטילות נטל ניכר על חברות הטכנולוגיה. "חוקי פרטיות שמורכבים מטלאים של 50 מדינות יוצרים יותר מבעיות מאלו שהם פותרים בעבור צרכנים והכלכלה הדיגיטלית", אמר דייוויד אדמונסון מ-TechNet, גוף לובינג שמייצג חברות טכנולוגיה. לדבריו, החקיקה הפרטנית מייצרת עלויות ניכרות, שעלולות להקשות במיוחד על חברות קטנות וצרכנים (ענקיות הטכנולוגיה יותר ממסוגלות להתמודד עם כך). "תקן פדרלי אחד שתקף בכל 50 המדינות טוב יותר לצרכנים ולעסקים".

הוא לא טועה. אבל הקונגרס, מופת של שיתוק וחוסר שיתוף פעולה, שלמרות רוב דמוקרטי מתקשה להעביר חקיקה שתמנע את עיוות את מערכת הבחירות בארה"ב לטובת הרפובליקנים, יתקשה מאוד להעביר חקיקה משמעותית נגד ענקיות הטכנולוגיה על מערכי הלובינג המתוקצבים היטב שלהן. הכדור, לטוב ולרע, נמצא עדיין בידי המדינות.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות