"בישראל אין גוף שמרכז מידע על אזרחים ותיקים לסיוע בשעת חירום"

מחסור במידע, כשלים באיתור ובמיפוי, תת-תקצוב למרכזי יום, ומחסור כרוני בעובדים פגמו קשות ביכולת של המדינה לסייע ולטפל באזרחים ותיקים בזמן משבר הקורונה – כך לפי דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום.

בדיקת המבקר נערכה בין מאי 2020 ליולי 2021, וכללה בדיקה של פעולות המדינה והרשויות המקומיות לאיתור ולמיפוי של האזרחים הוותיקים וצורכיהם והסיוע שניתן להם בהפגת הבדידות ובשמירה על שגרה. כן נבדקו המחסור בעובדים במוסדות והשמירה על הקשר של הדיירים עם יקיריהם.

המבקר זיהה כשלים מהותיים כבר בנקודת הפתיחה, בכל הנוגע למידע על אזרחים ותיקים שהיה בידי המדינה עם פרוץ המשבר. "אף שאזרחים ותיקים הם אוכלוסייה שעשויה להזדקק לסיוע מיוחד בשעת חירום, במועד סיום הביקורת אין בישראל גוף אחד המרכז מידע בסיסי עליהם", נכתב בדו"ח.

צילום: רויטרס

חוסר מידע זה עיכב את מתן הסיוע, במיוחד בסגר הראשון: "ערב משבר הקורונה לא היה ברשויות המקומיות גורם שריכז מידע שלם ומעודכן על האזרחים הוותיקים ומאפייניהם, שאיפשר הגשת סיוע לאוכלוסייה זו עם פרוץ המשבר. במרשם האוכלוסין לא היה מידע מטויב, כולל פרטי התקשרות, שאיפשר לאתר ולמפות את האוכלוסייה המבוגרת ולפנות אליה במהירות כדי להושיט לה סיוע. נתוני הלמ"ס, אף שהם מעודכנים יותר וכוללים טלפונים, לא שימשו את גופי הסיוע".

הניסיונות לשפר את המצב במהלך המשבר זכו להצלחה מוגבלת בלבד. "משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי קבעו יעד למפות את צורכיהם של כלל האזרחים הוותיקים (כמיליון איש), ללא קביעת סדרי עדיפויות של הזדקקות לסיוע. הם הגיעו לשיעורי מיפוי נמוכים – משרד הרווחה כ-30% נכון לפברואר 2021 והמשרד לשוויון חברתי כ-34% נכון ליולי 2021 – ולא ביצעו מעקב מול הרשויות המקומיות שאליהן העבירו את המידע. כמה רשויות ציינו את שביעות רצונן מתהליך המיפוי, ואחרות העלו קשיים בנוגע לריבוי הגורמים שפנו לאזרחים הוותיקים, לעבודה כפולה באיתור צורכיהם ולמידע לא מדויק שנמסר".

המצב יכול היה להיות אחרת לו תוכנית להקמת מאגר מידע לאומי על אזרחים ותיקים שישמש במצבי חירום, שגובשה ב-2018 על ידי המשרד לשיוויון חברתי היה מקודמת. ואולם, תוכנית זו מעולם לא הגיעה לכדי דיון בממשלה, בגלל חוסר הסכמה עם משרד הרווחה. במרץ 2020 החל המשרד לשוויון חברתי לפעול להקמת מאגר מידע כזה, ופנה לשישה גופים מרכזיים המחזיקים במידע. "בהיעדר נורמה מחייבת לא העבירו שלושה מהם את אישורם להעברת המידע: משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד העלייה והקליטה. גם הרשויות המקומיות לא העבירו למשרד לשוויון חברתי את המידע שביקש. בשל כך נפגעו הן תשתית המידע לצורך הסיוע לאזרחים הוותיקים במשבר הקורונה והן התשתית להקמת מאגר למצבי חירום עתידיים", מתריע המבקר.

כשל יסוד נוסף קשור לתקציבים הנמוכים זה שנים של מרכזי יום לקשישים. מרכזים אלו, שנפתחו מחדש בגל השני, היו אמורים לסייע בהפגת הבדידות של אזרחים ותיקים, ומשרד הרווחה אף הגדיל את תקציבם בתקופת הקורונה. "עם זאת, משרד הרווחה מספק פתרון חלקי למצוקה התקציבית של מרכזי היום בשגרה, המשפיעה במישרין על יכולתם לספק שירותים נאותים בשגרה ובחירום".

המבקר זיהה כשלים גם בכל הנוגע להנגשת מידע ושירותים דיגיטליים לאזרחים ותיקים. "משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי לא פעלו ליידע את האזרחים הוותיקים שעימם יצרו קשר גם בנוגע למענים של המשרד האחר ולהנגיש אותם", נכתב בדו"ח. "בעקבות זאת נמנע מאזרחים ותיקים רבים מידע על מגוון פעילויות שעשויות היו להועיל להם ולשפר את איכות חייהם. 

כשל מהותי נוסף הוא המחסור בעובדי כוח עזר במוסדות, שקיים גם היום "למרות המחסור בעובדי כוח עזר במוסדות, הנאמד בהיקף של כ-2,500 איש, ועל אף החלטת הממשלה מיולי 2020 לאפשר להביא עד 2,500 עובדים זרים, ביולי 2021 טרם הובאו עובדים זרים לצורך העסקתם כעובדי כוח עזר", נכתב בדו"ח. "נכון לאפריל 2021 האגף לגריאטרייה במשרד הבריאות טרם השלים גיבוש תוכנית להרחבת תפקידי המטפלים, שהייתה אמורה להיות מוגשת במרץ 2021".

מנגד, המבקר מציין לטובה מיזמים ייחודים שהפעילו משרדי ממשלה שונים, כמו חלוקה של יותר מ-6 מיליון ארוחות ל-127 אלף אזרחים ותיקים בעלות של 260 מיליון שקל בתחילת הסגר הראשון, לחצני מצוקה וחיישני נפילה לכ-18 אלף אזרחים ותיקים, התוכנית לאומית להגנה על אוכלוסיית הגיל השלישי שחיה בקהילה, ומגוון יוזמות סיוע של המשרד לשוויון חברתי בהבטים של הפגת בדידות, מיצוי זכויות ואוריינות דיגיטלית.

המבקר מסכם: "משבר הקורונה הציב את אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בקהילה ובמוסדות במוקד הסיכון ותשומת הלב הציבורית וחייב את הגופים הממשלתיים והעירוניים ואת גופי המגזר השלישי להתגייס במהירות כדי לסייע לה. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הרווחה, המשרד לשוויון חברתי ולפי העניין גם משרד הבריאות, יגבשו מתווה לשיתוף ידע, איגום משאבים ולתיאום ביניהם ומול הרשויות המקומיות והמוסדות, של כלל הפעילויות, המענים והתוכניות המוצעות לאזרחים הוותיקים להפגת בדידותם, ובתוך כך יפעלו להרחבת השירותים המוצעים בתחום הדיגיטלי ולהגדלה ניכרת של מספר המשתמשים בהם".