מערכת הבריאות לא עמדה ב"מבחני הלחץ" שהעמידה הקורונה

לצד הביקורות שערך מבקר המדינה הקשורות ישירות למשבר הקורונה, בדק מבקר המדינה גם את תפקוד של מערכת הבריאות שלא טיפלה בקורונה והמסקנה ברורה: נקודות התורפה שאפיינו את המערכת ערב התפרצות המגפה קיבלו משנה תוקף בזמן המגפה, כאשר היא דרשה מאמץ יתר והביאה את מערכת הבריאות לקצה. המסכנה: המערכת לא עמדה ב"מבחני הלחץ" שהמגפה העמידה בפניה. 

בשורה התחתונה מציינים במשרד מבקר המדינה כי התמותה העודפת (מספר מקרי המוות באוכלוסייה מוגדרת מעבר לתמותה המצופה בתנאים נורמליים) היתה גבוהה מזו שבכמה מדינות אחרות, לרבות בריטניה, שבדיה, גרמניה וצ'כיה. לפי נתוני ה-OECD, שיעור התמותה הכללית בישראל הוא מבין 6 הנמוכים ביותר במערב ועמד ב-2017 על 674 מקרי מוות על על כל 100 אלף איש, זאת לעומת ממוצע של כ-800 מקרי מות ל-100 אלף איש בממוצע ב-OECD. 

בית חולים בילינסון | צילום: דנה קופל

לפי המבקר, אמנם בחודשים ינואר-מרץ 2020 שיעור התמותה היה נמוך ביחס לשיעור התמותה בתקופה המקבילה בשנים 2019-2017, אך בחודשים אפריל-מאי 2020 שיעור התמותה היה מעט גבוה יותר, ואילו מיולי 2020 חלה נסיקה בשיעור התמותה, כך שבספטמבר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-22% משיעור התמותה בספטמבר 2019, ובאוקטובר 2020 שיעור התמותה היה גבוה בכ-26% מזה שנמדד באוקטובר 2019. עד אמצע יוני 2021 מתו מקורונה בישראל כ-6,400 בני אדם, ונכון לכתיבת שורות אלו, מספר המתים מקורונה עומד על כ-7,000. 

לפי מאגר הנתונים של אוניברסיטת אוקספורד, שיעור התמותה מקורונה (ביחס לאוכלוסייה) עומד על כ-2.58 (למיליון איש). זה גבוה בהרבה מהממוצע בעולם (1.26 למיליון איש) וגם מהאיחוד האירופי (1.1 למיליון איש). בדו"ח מציינים עוד כי ערב התפרצות מגפת הקורונה היתה מערכת האשפוז ללא יתירות והיא עבדה בעומסים גדולים. 

עם פרוץ המגפה הורה משרד הבריאות לבתי החולים להכין מיטות לצורך אשפוז חולי קורונה, ולכן בתי חולים נאלצו לסגור או לצמצם באופן זמני מחלקות קיימות (רובן פנימיות) וכן לצמצם פעילות אלקטיבית במחלקות אחרות (לרבות כירורגיות). העומס גרם לצוואר בקבוק בעיקר בטיפול בחולים קשה בקורונה, שכן המערכת גם נאלצה להתמודד עם מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה, וכן כוח אדם סיעודי מיומן בטיפול בחולים במצב מורכב וקשה. 

מחלקת קורונה בבית החולים שיבא | צילום: עמית שעל

ליקויים בהסברה

כמו כן, המשרד לא הסביר לציבור שככל שיקפידו על הכללים שנקבעו (עטיית מסכות ושמירת מרחק למשל), אין לחשוש להגיע לבדיקות ולקבלת טיפולים רפואיים נדרשים שאינם קשורים לקורונה, ולא הנחה את מרפאות בתי החולים ואת קופות החולים לעשות זאת. מרפאות בתי החולים וקופות החולים לא פעלו באופן שיטתי לעידוד חולים להגיע ואכן חלה ירידה בהגעת הציבור לבדיקות רפואיות. כך, למשל, בתחום בדיקות קולונוסקופיה חלה ירידה של כ-17% מהשנה הקודמת. הדבר פגע בבריאות הציבור. 

אך המקרה המצער ביותר היה בתחום בריאות הנפש: על אף הדיווחים הרבים, הן מהארץ והן מהעולם, על עלייה ניכרת ברמות החרדה והדיכאון באוכלוסייה בעקבות המגפה, ועל אף ההערכה לעלייה בדרישה לשירותי בריאות הנפש בשיעור של 20%, עלייה במתן שירותי בריאות אלו הסתכמה בכ-3% בלבד – עלייה זעומה לעומת אשתקד.

דו"ח המבקר גם חושף כי רק 2.5% מהחולים בקורונה אושפזו בבית ורומז כי מערך זה, שעליו מדברים רבות, לא היה ערוך ומוכן ויש להשקיע משאבים כדי לפתח אותו. 

מבקר המדינה מסכם כך את ממצאיו: "כדי למנוע פגיעה בבריאות הציבור והידרדרות במצב רפואי של חולים, יש להבטיח שגם בעתות חירום מתמשכות, דוגמת התקופה של מגפת הקורונה, ימשיכו להינתן השירותים הרפואיים החיוניים במסגרת הקהילה - באמצעות קופות החולים. 

 מערך החקירות האפידמיולוגיות לא עמד ביעדים

מבקר המדינה קובע כי מערך החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשראות הדבקה לא הצליח לעמוד ביעדים שלו גם אחרי שהוא הועבר לצה"ל ׁ(מפקדת אלון של פיקוד העורף) - ממשרד הבריאות. 

לפי הדו"ח, פרק הזמן מקבלת תוצאה חיובית של בדיקה ועד פתיחת החקירה עמד על בין 5 ל-12 שעות, חריגה של עד פי 6 לעומת היעד שנקבע – שעתיים בלבד. כמו כן, הכנסת הטופס המקוון לתחקור עצמי לשימוש - לא צלחה. עוד נמצא כי שיעור החקירות שהושלמו מבין כלל המאומתים כאשר רמת התחלואה עברה את רף 3,000 המאומתים החדשים ביום, ירד ל-89% (לעומת 95% כאשר מספר המאומתים עמד על פחות מ-3,000). 

עוד עולה כי גם יעד מספר המגעים לאיתור בחקירות האפידמיולוגיות לא הושג, אלא רק אחרי שהוא הורד. היעד שהציבה מפקדת אלון לגבי מספר המגעים שיש לאתר בחקירות ושהיה תקף עד פברואר 2021 היה לפחות עשרה מגעים. אולם, מערך החקירות עמד ביעד בכ-5% מהחקירות באוקטובר 2020, בכ-20% במחצית דצמבר ובכ-8% בסוף ינואר 2021. רק לאחר הורדת היעד לשישה מגעים מפברואר 2021 עמדה מפקדת אלון ביעד זה (הנתונים מתייחסים לניתוח של כ-70% מהחקירות שבוצעו). 

מעבדה באוניברסיטת תל אביב | צילום: אוניברסיטת תל אביב

כמו כן, מתחילת נובמבר 2020 ועד מחצית ינואר 2021 לא הושג היעד שקבעה מפקדת אלון לזיהוי מקור החשיפה - 50% מהחקירות. עם זאת, המבקר מציין כי בתקופות מסוימות היעד כמעט והושג - זוהו מקורות החשיפה ב-47%-48% מהחקירות. לדברי המבקר, מפקדת אלון לא השיגה את יעד איתור השהייה של חולה שקבעה עד ינואר 2021 לאיתור (ארבעה מקומות שהייה). הלכה למעשה, מערכי החקירות זיהו בין כ-0.5 לכ-3.6 מקומות.

עוד עולה כי משרד הבריאות לא העניש בשום צורה 4,500 מאומתים שסירבו לשתף פעולה - למעט אחד - לצורך חקירה.

גם יעד שיעור המאומתים שאושפזו במצב בינוני או קשה שעלו כמגעים קרובים בחקירות לפני שאומתו, מכלל המאומתים במצב זה – לא הושג: בתקופה שנבדקה חלה ככלל עלייה בשיעור החולים שאושפזו במצב בינוני או קשה אשר עלו קודם לכן כמגעים קרובים בחקירות האפידמיולוגיות - מכ-8% בספטמבר 2020 לכ-19% במרץ 2021; כאשר השיא היה בסוף פברואר 2021 - 28%, עדיין מתחת ליעדים שקבעה מפקדת אלון (30% עד סוף ינואר 2021 ו-33% מתחילת פברואר).  

המבקר גם מצביע על אי-העברת מידע חיוני על נתוני התחלואה מוסדרת בין משרדי הבריאות והחינוך בעיקר על רקע אי-אסדרת היבטי אבטחת המידע שאמורה להגן על פרטיות התלמידים וצוותי ההוראה. 

אלון | דנה קופל

עוד עולה מהדו"ח כי השימוש ביישומון "המגן" (המאפשר איתור קרבה של אנשים למאומתים העלולה לגרום להדבקתם) לא ענה על המצופה ממנו, ומידת השימוש בו היתה מועטה - 976,238 התקנות בלבד. 

לצד ההיבטים השליליים, ציינו חוקרי מבקר המדינה כמה וכמה היבטים שבהם מפקדת אלון הצליחה במהלך הפעילות שלה לשפר את הביצועים שלה, לרבות ירידה דרמטית במספר חקירות שלא מניבות מגים (מ-11% ל-1% בלבד). בהקשר הזה, ממליץ מבקר המדינה לשמר את המערך הן לטיפול קורונה והן לטיפול מגפות אחרות שעלולות לצוץ בעתיד. 

"תהליך הדיגום היה רצוף בתקלות ואי-סדרים"

מבקר המדינה מצא סדרה ארוכה של אי-סדרים ותקלות – חלקן חמורות - במה שנחשב לאחד ההליכים החיוניים ביותר במאבק נגד מגפת הקורונה: הליך הדגימה והבדיקות.

"היעדר נתונים מלאים במשרד הבריאות בדבר זמני ההמתנה ממועד הדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה, עיכוב בקצב זרימת הדגימות למעבדות, תקלות בהעברת הדגימות מהגורם הדוגם לגורם המבצע את הבדיקות, תקלות בתיאום בין הגורמים למיניהם, ופעילות לא סדירה עדיין של ממשקים אוטומטיים סדורים להעברת הנתונים בין המערכות והיעדר מנגנון אוטומטי לבקרה ולמעקב על העברת המידע משלב הדגימות לשלב הבדיקות", כתב המבקר. המערך הספיק לבצע 14 מיליון בדיקות בעלות של 2.8 מיליארד שקל. 

אחד הממצאים המרכזיים הוא זמן המתנה הארוך בכל השרשרת. המבקר מציין כי פרקי הזמן מאז מלקיחת הדגימה ועד מסירת תוצאת בדיקת המעבדה עמדו על 24 שעות לעומת יעד של 18שעות. "נתוני משרד הבריאות באשר לזמני ההמתנה ממועד הדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה אינם אמינים, ומשכך לא ניתן היה להתבסס עליהם לצורך מיפוי וניתוח זמני התהליך ולצורך קבלת החלטות בהתאם", כתב המבקר.

עוד עולה כי נוצרו מצבים של מצד אחד עומס הגעה רב מדי על המעבדות - "צוואר בקבוק" - ומצד שני, של מכשירי מעבדות שעמדו מושבתים בשל אי-הגעת הדגימות.

לפי המבקר, חלק מההתקשרויות בהליך הקריטי הזה היו ללא מכרז. פרסום המכרז כשמונה חודשים ממועד ההתקשרות המקורי של חברת הייעוץ הפרטית הוביל לארבע הארכות להתקשרות כאשר חשב משרד הבריאות אישר באחת הפעמים את הארכת ההתקשרות ללא קבלת אישור של סגן החשב הכללי. 

המבקר אף מציין כי ההתקשרות עם חברת הייעוץ הפרטית, לרבות הארכות ההתקשרות, נעשתה בלי שנחתם הסכם בינה לבין משרד הבריאות בכלל. 

עוד נמצא כי מתןך 300 מכשירים לבדיקה מהירה מסוג "סופיה" שנרכשו בכ-3.69 מיליון שקל והגיעו לארץ, כמחצית לא הופצו כלל, כאשר מבין המכשירים שכן הופצו, רק עשירית פעילים באופן שוטף וסיפקו כ-1,900 בדיקות בלבד ביום (מתוך סך של 110 אלף בדיקות). בנוסף, נכון לתחילת 2021  לא היה ממשק סדור, אוטומטי ורציף להעברת נתונים בין מערכת הדגימה למערכת הבדיקות.