מימין: נחום ביתן וצביקה שווימר | צילומים: עמית שעל, אוראל כהן
ניתוח
רודב ניקה את השולחן, האחים זלקינד הרוויחו ביינות ביתן
התוצאות המרשימות של יינות ביתן מוכיחות כי ההתעקשות של נחום ביתן על אלקטרה צריכה השתלמה. הרשת רשמה במחצית הראשונה של השנה רווח נקי של 14.5 מיליון שקל, לעומת הפסד אשתקד. היו"ר צביקה שווימר מפרגן להנהלה הקודמת, מחליף את שדרת הניהול ומבטיח לא לעצור עם סבן אילבן
רכישת השליטה ביינות ביתן על ידי אלקטרה צריכה הציבורית במאי החולף, איפשרה השבוע הצצה למהפך דרמטי שעברה החברה. התוצאות המרשימות, ביחס לטלטלה המתמשכת שעברה בשנים האחרונות, מסבירות את התעקשותו של המייסד נחום ביתן, לחפש - גם במחיר של עימות חזיתי - חלופה לעסקה שרקם היו"ר לשעבר שלמה רודב עם קבוצת משקיעים בראשות הפניקס וגם את המאבק שניהל עם יגאל דמרי, שהושיט לו בשיא המשבר חבל הצלה, אך ברגע האחרון דרש אחוזים נוספים ואיבד את העסקה לטובת אלקטרה צריכה.
קראו עוד בכלכליסט:
לבקשת רשות ניירות ערך, אלקטרה צריכה פרסמה נתוני פרופורמה תמציתיים למחצית הראשונה של השנה, מהם עולה כי החברה אמנם איבדה מכירות ביחס למחצית הראשונה ב־2020, בעקבות מכירת סניפים, אולם הניבה לבעלי המניות רווח נקי של 14.5 מיליון שקל, לעומת הפסד של 4.9 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. הירידה במכירות, כתוצאה ממכירת הסניפים, אומנם פוגעת בכוח הקנייה של הרשת, אולם הביטחון הכלכלי שקיבלו הספקים עם כניסת אלקטרה צריכה לחברה, כמו גם רצונם לייצר אלטרנטיבה לשופרסל שנוגסת בהם דרך המותג הפרטי והמכירה לחנויות מכולות ולעסקים קטנים, מבטיחים לחברה שתנאי הסחר לא ייפגעו ואף ישופרו. מדובר בשיפור תוצאות מהיר וחריג בכל קנה מידה.
מנתונים שהוצגו למשקיעים בשנה שעברה ונחשפו בכלכליסט עלה כי את שנת 2018, חתמה החברה עם מכירות של 4.7 מיליארד שקל, אך למרות שפעלה על בסיס 27% רווחיות גולמית, סיימה את השנה עם הפסד תפעולי בגובה 55.3 מיליון שקל. את 2019 סיימה החברה עם ירידה של 11% במכירות שהסתכמו ב־4.19 מיליון שקל, תוך שחיקת הרווחיות הגולמית ל־25.9% מהמכירות, מה שהעמיק את ההפסד התפעולי ל־139.7 מיליון שקל.
המהלכים למכירת החנויות באו לידי ביטוי בצורה ברורה יותר ב־ 2020, אותה חתמה החברה עם מכירות בגובה 3.59 מיליארד שקל, אבדן של 1.1 מיליארד שקל ביחס ל־2018, אלא שתחת ניהולם של רודב והמנכ"ל מיכאל לובושיץ, עלתה הרווחיות הגולמית ל־28.7% מהמכירות. ירידה של 13% בהוצאות מכירה, שיווק, הנהלה וכלליות אפשרה לרשום רווח תפעולי בגובה 186.7 מיליון שקל, המהווים 5.2% מהמכירות. במחצית הראשונה השנה, שופרה המגמה והרווחיות הגולמית זינקה ל־30.9% והתפעולית טיפסה ל־6.3% מהמכירות. מדובר בנתונים מרשימים, גם ביחס למתחרים החזקים בענף. הערכות הן, כי אלקטרה תפעל לחזק את מותג מגה, תוך השקעה שיווקית מאסיבית, שעשוייה לנגוס בטווח הקצר בשיעור הרווחיות, אולם עדיין יהיה מדובר בשיעורי רווחיות גבוהים ביחס לענף.
תוכניות לצמיחה
בשיחה עם כלכליסט, הכריז צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה ויו"ר יינות ביתן, כי הרשת בדרך להתרחבות הן בפריסה והן בתחומי הפעילות. "יש לנו לוקיישנים שכבר בלתי אפשרי להשיג כמותם, עם חניות, מחסנים, חדרי קירור ומחלקות שירות בלב הערים", אמר. "לא לחינם קוויק ומתחרותיה נוקשות על דלתינו. כולם מבינים שחנויות במרכזי הערים עם קצביות, מעדניות ומאפיות זה דבר שאין לו תחליף. שאר הפעילות בענף מתמקדת בדיסקאונט, בו אנחנו פעילים עם יינות ביתן ושוק מהדרין ונכנס גם לתחום המכולות וחנויות הנוחות".
לכלכליסט נודע כי בתוך כשבועיים, צפויה אלקטרה צריכה לחתום על הזיכיון עם סבן אילבן ולפתוח מאות חנויות נוחות ברחבי הערים. בנוסף, בכוונת אלקטרה, לעשות שימוש בשטחי המסחר הקיימים של מגה לטובת פריסת סבן אילבן. החברה "תנגוס" כ־ 100 מ"ר מסניפי מגה במיקומים נבחרים ובהם תקים סניף סבן אילבן. כך, תוכל לתת מענה מלא של סופרמרקט, שלצידו סניף נוחות שיתמקד במזון מוכן ובכך יהיה מבודל מפיצוציות עירוניות. בנוסף, בכוונת החברה, לבחון כניסה לתחום חנויות המכולת, דוגמת אקספרס של שופרסל, במתכונת של חנויות קטנות של 200 מ"ר, ללא מחלקות טריות, באופן שעוקף את מגבלות חוק המזון המקשה על הרשתות לקנות חנויות באזורים בהם יש להן נתח שוק משמעותי. שווימר סירב להתייחס לתוכניות בנוגע למותג האמריקאי, אבל הוא לא מתכוון לעצור בו ונערך לפתח מנועי צמיחה שיזניקו את מכירות הרשת. "אנחנו עם מחזור מכירות באונליין של 100–150 מיליון שקל ויחד עם היכולות של אלקטרה בתחום, הצבנו יעד להצמיח את הפעילות במאות מיליוני שקלים. אנחנו מזהים פוטנציאל גדול בחיבור לחשמל ולמותגים הנוספים שלנו, כשאנחנו מגיעים ממספר עולמות עם יכולת לוגיסטית מרשימה", אמר.
מהלך נוסף מתכן שווימר בזירה הפיננסית. "יש לנו היום מועדוני אשראי עם המשביר ודיילי, אבל אנחנו מבינים את הפוטנציאל של גוף כמו אלקטרה ואני מעריך שנראה שיתופי פעולה משמעותיים ומעניינים בתחום", אמר. "לקבוצת אלקטרה צריכה יש 40 מיליון עסקאות בשנה, זה מספר שאין לפוקס ולא לסופרפארם ומדובר בכמות עסקאות בטופ 3 בישראל. גם בזירה של תווי הקנייה, אנחנו מוכרים כ־ 150 מיליון שקל ונצמח לפחות לחצי מיליארד שקל. נפעל גם בתחום הנון פוד ואנחנו מבינים שתוספת של כל 10 שקלים בסל ממוצע, תביא לנו עוד 500 מיליון שקל במכירות ואנחנו עובדים בכיוון הזה ואופטימיים לגבי העתיד".
שווימר ער לכך, שהחברה פנויה לטפל במנועי הצמיחה, בזכות העובדה שקודמו בתפקיד ניקה עבורו את השולחן: "היתה עבודה טובה של לובושיץ ורודב, שפעלו לצמצום סניפים הפסדיים, לסגירת המרלוג ולצמצום כוח אדם. זאת לצד הקטנת המלאי, והפחת צומצם מ־5% ל2.2% ויצרו חברה רזה ויעילה". שווימר מאותת לספקים שיפעל איתם בשיתוף פעולה: "אנחנו מביאים הנהלה חדשה עם הרבה נסיון ומקבלים חיבוק מהספקים. אין לנו תוכנית למותג פרטי ולכן הספקים צריכים ורוצים לעבוד איתנו בשיתוף פעולה".
הקורונה בלמה ירידה
השגשוג של רשתות המזון מאז התפרצות נגיף הקורונה בישראל, בא לידי ביטוי בזינוק במכירות וברווחי שיא, שנשמרו גם כשהעלייה במכירות דעכה עם פתיחת המשק. עבור יינות ביתן, שמחזיקה ברשת מגה בעיר השכונתית, היתה לקורונה השפעה מכרעת שאפשרה הנשמה מלאכותית, בדמות זינוק במכירות בזמן שביתן ניסה נואשות להיחלץ ממחנק האשראי אליו נקלע. רכישת מגה ביוני 2016 מידי נאמני בית המשפט שמונו כשנקלעה לחדלות פרעון, הכניסה את ביתן לסחרור, ממנו יצא רק לפני 3 חודשים. העסקה בה התחייב לשלם 495 מיליון שקל, 3 שנים בלבד אחרי שרכש ב־ 350 מיליון שקל את כמעט חינם, היתה ביס אחד יותר מידי, שנגס ביתן בשוק קמעונאות המזון. הספקים, שעדיין ליקקו את פצעי קריסת מגה, העניקו בלית ברירה רשת ביטחון לביתן, שאפשרה לטשטש את מצבה של החברה ולשרוד. אלא שסכסוך עסקי יצרי עם דודי עזרא, מייסד ונשיא קבוצת נטו, חברת המזון החמישית בגודלה, טרף את הקלפים והוביל את ביתן ל־3 שנים קשות אישית ומקצועית, במהלכן, מכר עשרות סניפים ופיטר אלפי עובדים. למעשה, הסניפים היוו מענה מיידי למצוקת המזומנים ונמכרו בכל פעם בה עלה מפלס הלחץ מצד הבנקים. זה החל אחרי שבאוגוסט 2019, נחשף כי ביקש מספקים לדחות תשלומים.
שלושה חודשים לאחר מכן, מכר ביתן 5 חנויות לרשת ויקטורי בתמורה ל־ 63 מיליון שקל וחתם על הסכם למכירת 7 חנויות לפרשמרקט, בעסקה שבסופה הסתכמה ב־ 3 סניפים תמורת 40 מיליון שקל. הלחצים מצד הבנקים החריפו ובינואר 2020 נחתם מזכר הבנות עם קרן כלירמק, להשקעה והזרמה של כחצי מיליארד שקל בחברה. כבר בתקופת בדיקת הנאותות, מינה ביתן את מיכאל לובושיץ למנכ"ל החברה וכשהתגלעו קשיים בעסקה עם כלירמרק, חזר ביתן לפתרון המהיר של מכירת חנויות ומכר לויקטורי שתי חנויות דגל בתמורה ל־ 35 מיליון שקל. בלחץ הבנקים, להם היה חייב מאות מיליוני שקלים, מינה ביתן את שלמה רודב ליו"ר החברה, שעליו היה לייצב את מצבה ולהוביל למכירתה. אלא שגם לאחר כניסת רודב לתפקיד, המשיך ביתן במגמת מכירת החנויות ומכר 5 סניפים ליוחננוף תמורת 67 מיליון שקל ו־3 חנויות נוספות לפרשמרקט תמורת 47 מיליון שקל. במהלך כהונתם של רודב ולובושיץ פוטרו 2,500 עובדים, נסגר המרכז הלוגיסטי שהסב הפסדים ושופצו עשרות חנויות.
קרבות שליטה
אלא שמה שהחל בחיזור אחרי רודב והענקת סמכויות שאפשרו לו לנהוג מנהג בעלים בחברה. הפך תוך זמן קצר לזירת התגוששות. רודב קידם הצעה של קבוצת משקיעים בראשות הפניקס, לקניית שליטה בחברה לפי שווי של 500 מיליון שקל. ככל שהעמיק רודב בבדיקת מצבה של החברה, התגלו התנהלויות שהוגדרו בסביבתו בעייתיות ובהן התחשבנויות בין יינות ביתן ומגה לחברות בבעלות פרטית של המשפחה. הפניקס מצידה הגישה הצעה חדשה להשקעה של 300 מיליון שקל לפי שווי של 150 מיליון שקל בלבד לרשת. במקביל, ניהל ביתן מו"מ מתקדם עם אלקטרה צריכה שהגישה הצעה להשקעה של 250 מיליון שקל בחברה. בנסיון של הרגע האחרון להציל את עצמו מפני אבדן החברה, גייס ביתן את יגאל דמרי שאמור היה להעניק לחברה הלוואה בגובה 250 מיליון שקל, שתומר למניות בשיעור של 30% מהחברה. ברגע האחרון ביקש דמרי לקבל 3% נוספים, מה שהעלה את חמתו של ביתן, שחזר לשולחן המו"מ עם אלקטרה וחתם על מכירת השליטה (50.5%) ביינות ביתן לפי שווי של 400 מיליון שקל. אלקטרה צריכה מחזיקה ב־35.5% והיתרה בידי הפניקס. במסגרת העסקה קיבל ביתן עצמו 50 מיליון שקל והתחייבות לדמי ניהול בסכום מצטבר של 50 מיליון שקל במהלך העשור הקרוב. את חלקו, בניכוי מניות שהוקצו לבנקים, לרודב שהעבירם לעובדים וללובושיץ, יוכל ביתן למכור לאלקטרה בעוד 4 שנים.
פוטנציאל צמיחה
רכישת החברה אחרי שהוסרו ממנה גיבנות המרלו"ג והסניפים שהסבו הפסדים כבדים ומתמשכים, השאירה בידי אלקטרה צריכה רשת בת כ־ 150 סניפים בפריסה ארצית, על שטח כולל של כ־ 180 אלף מ"ר למסחר ועוד כ־ 60 אלף מ"ר מחסנים. 85% משטחי המסחר, ממוקמים במרכזי הערים, כחנויות שכונתיות שנותנות מענה מלא של מעדניות, קצביות, ומחלקות טריות נוספות. שווימר בונה בימים אלה כוורת ניהולית חדשה, בראשה יעמוד עמית זאב, שצבר נסיון בענף קמעונאות המזון בתפקידי מפתח שהאחרון בהם מנכ"ל דור אלון, בעלת המותגים AMPM ואלונית. לובושיץ יסיים את תפקידו באוקטובר וישמש יועץ לחברה. יינות ביתן כבר גייסה שני מנהלים לשעבר בשופרסל: שי בן אבי, שהיה יד ימינו של המשנה לשעבר למנכ"ל שופרסל אורי קילשטיין, והוא ישמש מנהל סחר מכירות של החברה ועידו סמילה שכיהן בשופרסל כמנהל מחלקת אנליזה ויהיה אחראי מועדוני לקוחות.
לתחום משאבי האנוש גוייסה טל זינקו שהגיעה מאסם ולצידם יפעלו רן סבן סמנכ"ל הכספים שהגיע מאלקטרה ואריק כהן שהגיע מדור אלון. יתרון משמעותי ששווימר רואה ביחס לחלק גדול ממתחריו בענף קמעונאות המזון, נוגע ליכולות של אלקטרה צריכה בתחום הדאטה. הגיע זמן הדאטה: "השחקנים שצמחו בשנתיים האחרונות כתוצאה מרכישת סניפים של יינות ביתן, מיצו את יכולת הצמיחה. אנחנו שחקן של דאטה שמסתכלים לא רק על מכירה ממוצעת למ"ר, אלא כמה הלקוח קונה. זה מכפיל כוח אדיר שמאפשר לנו להגדיל את סל הקניות של הלקוחות שלנו ולהציג צמיחה אורגנית בנוסף לתרומת מנועי הצמיחה". לצד הטיפול בפעילות השוטפת, קידמה אלקטרה צריכה הסדר על החוב העומד על כ־200 מיליון שקל לבנקים. "החוב שעשינו עם הבנקים יחסוך 10 מיליון שקל בשנה ובנוסף, עד סוף השנה נסיים את התשלום לנאמני מגה. אני מעריך שתוך 12–24 חודש, יינות ביתן תהיה ברווחיות של הענף. אין לי את הלחץ של המתחרים שחיים מרבעון לרבעון".