המבקר: בנק ישראל חילץ את המוסדיים מהשקעות שהיו גורמות להפסדים לעמיתי הפנסיה

המוסדיים הגדילו במהלך העשור האחרון את החשיפה שלהם ושל העמיתים שלהם לנגזרים בשוקי המניות בחו"ל, זאת כדי לגוון את תיק ההשקעות שלהם ולהגדיל את התשואה לחוסכים. אם כי על פי מבקר המדינה, החשיפה הגבוהה לשווקים בחו"ל עם התפשטות נגיף הקורונה, גרמה למצוקה בנזילות הדולרית של המוסדיים מאחר שנדרשו להגדיל ערבויות בנגזרים אלו. אם בנק ישראל לא היה נחלץ לעזרתם, מצוקת הנזילות הייתה מתורגמת לתשואות שליליות של החוסכים בקופות הגמל ועמיתי הפנסיה שעלולים היו לפרוש עם נכסים דלים יותר. 

את המסקנה הזו מעלה מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח מבקר המדינה שסקר את התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה. אמירתו של המבקר מתחדדת על רקע קביעתו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כי אין בכוונתו לחלץ את הגופים המוסדיים מפוזיציות השקעה שיוצרות הפסדים גדולים בעתות משבר, כפי שאירע שלוש פעמים בשני העשורים האחרונים.

התפרצות נגיף הקורונה התבטאה בהאטה חדה בפעילות הכלכלית בעולם ולמשבר כלכלי גם בישראל. בחודשים מרץ-דצמבר 2020 בדק משרד מבקר המדינה את השירותים הפיננסיים והאשראי שניתן לציבור במשבר הקורונה ואת חוסנם של הגופים הפיננסיים במהלך המשבר.

תשואות שליליות של החוסכים בקופות הגמל ועמיתי הפנסיה | צילום: שאטרסטוק, שאול גולן

מבקר המדינה מבקר את התנהלות רשות שוק ההון שלא הנחתה את המוסדיים בחודשי ינואר-פברואר 2020, עם זיהוי תחילתו של משבר הקורונה, לנתח סיכונים מותאמים למשבר. על פי המבקר, גם במהלך המשבר לא הנחתה הרשות את הגופים המוסדיים בנוגע לניתוח הסיכון שלהם או ביצוע פעולות אחרות. המבקר קובע כי על רשות שוק ההון להבהיר את מדיניות ניהול הסיכונים שלהם במיוחד בעתות משבר. 

מבקר המדינה רומז על כך שרשות שוק ההון לא הצליחה בתפקידה בתחילת המשבר בעקבות מחסור בכוח אדם. על כן ממליץ שמשרד האוצר יבחן את התאמת תקציב הרשות וכוח האדם העומד לרשותה ביחס למשימות אותן היא נדרשת לבצע לנוכח השינויים שחלו בהן בשנים האחרונות.

בתגובה לביקורת מסרה רשות שוק ההון, כי "לאורך הגל הראשון בחנה הרשות את התמודדות הגופים המוסדיים עם השלכות משבר הקורונה באופן שבועי בשיחות טלפוניות מול מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים, ובדרישת מידע בדבר החלטות ועדות השקעה... עם היציאה מהגל הראשון והתאוששות המשק עברה הרשות לבחינה חודשית של השלכות המשבר שמתנהלת באופן רציף גם בימים אלו".

משבר אשראי וקרנות השקעה

עם פרוץ משבר הקורונה גברו החששות מפני משבר אשראי בכלכלה המקומית ונפילת עסקים מקומיים. השינויים באשראי במגזר העסקי התבטאו באופן שונה בין קבוצות העסקים במהלך התקופה. במרץ 2020, על מנת להילחם בקיפאון האשראי, אישר משרד האוצר הקמת קרן הלוואה לעסקים גדולים וקרן לעסקים בינוניים וקטנים. ההלוואות כללו הטבות בריבית, בפיקדון ראשוני, בתקופת גרייס ותנאים נוספים. על פי בדיקת המבקר היקף ההטבות שהוצעו בקרנות הייעודיות בישראל גדול בהשוואה למדינות מפותחות. עם זאת היקף הסיוע המוצהר בישראל במונחי תוצר נמוך משמעותית בהשוואה בין-לאומית. הפער צומצם בהמשך עם צמיחתן של הקרנות לאור הביקוש.

עוד נמצא, כי פיזור הסיכון בין קבוצות העסקים הוביל לכך שסורבו בקשות עסקים זעירים רבים להעמדת אשראי בהשוואה לקבוצות עסקים אחרות (שיעור סירוב הגבוה ב-4% - 11%), ולכך שקבוצות עסקים גדולים יותר לא זכו לאישור מלוא הסכומים הנדרשים להם כדי לצלוח את המשבר. ההבדלים המאפיינים את אספקת האשראי לפי גודל החברות מעיד על קושי בחלוקת אשראי נאותה בתקופת משבר. 

בנוסף, על מנת להגדיל את היצע האשראי מציע המבקר לרתום למאבק גם את ענף האשראי החוץ בנקאי. על כן רצוי שהחשכ"ל ישקול העמדת ערבות מדינה לקבוצת הגופים החוץ-בנקאיים בתנאים מסחריים שיוגדרו בין הצדדים. כך נוכל גופים אלו להיות דומיננטיים יותר בענף האשראי בעתות משבר. 

התייחסות רשות שוק ההון לדוח המבקר: "טרם התפרצות משבר הקורונה ערכה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ביקורות ותרגולים אודות מוכנות הגופים המוסדיים לעתות משבר. דבר זה הוביל את הגופים המוסדיים לצליחת משבר הקורונה בהצלחה רבה, תוך יישום ההוראות שניתנו טרם המשבר. 

"חשוב לציין כי בעתות משבר לא ניתן לעסוק בניהול סיכונים, שכן משבר הינו התממשות הסיכון. לפיכך הכינה הרשות עוד קודם את המוסדיים לאירועי קיצון אפשריים, ואיתנותם של הגופים המוסדיים במשבר הוכיחה את רמת ההיערכות הגבוהה. במהלך משבר הקורונה הרשות גם דאגה להגביר את פיקוחה על גופים מוסדיים בהם זוהו סיכונים ספציפיים והפנתה לצורך כך משאבים. הרשות קיימה ניטור רצוף של כלל הגופים המוסדיים במהלך המשבר, טיפלה במקרים נקודתיים שדרשו התייחסות, וווידאה כי הגופים אכן פועלים בהתאם להנחיות הקיימות. 

"מעורבות בנק ישראל בשוק המט"ח התבצעה גם לאחר דיון של רשות שוק ההון עם בנק ישראל על מנת שיספק נזילות לשווקים, כולל שווקי המטח, כדי לתמוך בתפקוד תקין של המשק הישראלי בשיאו של משבר גלובלי. רשות שוק ההון סברה שאלו חלק מהכלים הרלבנטיים שיש להפעיל בעיתות משבר קיצוני, בפרט לאור ההשקעות הגוברות של המוסדיים בשווקי חו״ל".