השאלות הפתוחות: תהליך בחירת אמי פלמור ליו"ר חברת החשמל נעדר תחרותיות ופומביות

עם ניסיון משפטי רחב אך ללא חברות בנבחרת הדירקטורים: המשוכות בדרך למינויה של אמי פלמור ליו"ר חברת החשמל מעוררות מחדש את שאלת אופן מינויי הבכירים בחברות הממשלתיות, דווקא אחרי כהונתו של השר הקודם שהיה אחראי על התחום, דוד אמסלם, מי שבתקופתו רווח הניסיון לעקוף את נבחרת הדירקטורים. 

אמי פלמור | צילום: תומי הרפז

שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת האנרגיה קארין אלהרר הודיעו לפני כשבועיים על שני מינויים בכירים: פלמור תמונה ליו"ר דירקטריון חברת החשמל, ויצחק אהרונוביץ׳ ליו"ר חברת מקורות. בעוד אהרונוביץ' הוא חבר בנבחרת הדירקטורים מינויה של פלמור פחות מובן מאליו – היא אינה חברה בנבחרת הדירקטורים, ומן העבר השני להליך מינויה לא קדם תהליך פומבי, תחרותי, ושוויוני. 

בממשלה ובשוק ההון היו מי שהופתעו ממינויה, בטענה שאין לה ניסיון במגזר העסקי, אין לה היכרות מוקדמת עם עולם התשתיות, ויהיה עליה להוביל את החברה הממשלתית הגדולה בישראל, עם מחזור של 25 מיליארד שקל בשנה. בין היתר נטען כי בשל חוות הדעת שנתנה המשנה ליועמ"ש לשעבר דינה זילבר בדצמבר 2020 ואומצה על ידי היועמ"ש לממשלה, יש ספקות בנוגע המינוי.

בחוות הדעת ציינה זילבר כי ככלל אין אפשרות למנות דירקטור שלא ממאגר הדירקטורים או דירקטור שלא עבר תהליך תחרותי אחר. עם זאת, חוות הדעת מאפשרת באופן חריג למנות דירקטור ללא הליך תחרותי בהתקיים שני תנאים עיקריים. הראשון הוא הצבעה על נסיבות מיוחדות המצדיקות את אי הבחירה במועמד שנבחר בהליך תחרותי. והתנאי השני הוא לוודא כי המועמד שנבחר בהליך הלא־תחרותי עומד ברף הציון שנקבע לצורך כניסה למאגר הנבחרת האחרון. 

ההכרזה על מינויה של פלמור נעשתה ללא שהוצגו לציבור נימוקים מיוחדים המסבירים את הצורך לחרוג מנבחרת הדירקטורים, וללא שנעשתה בדיקה כי פלמור עומדת ברף הכניסה לנבחרת. 

נבחרת הדירקטורים מאפשרת להיכנס בשישה מסלולים שונים (ניהולי, פיננסי, משפטי, ביטחוני, תשתיות, חברתי) מתוך המסלולים הללו שני מסלולים רלוונטיים לפלמור. לכל מסלול יש תנאי סף, ולאחר עמידה בתנאי הסף ניתן ניקוד לכל מועמד. אין ספק שפלמור עומדת בתנאי הסף של המסלול המשפטי או הניהולי, אך ניקודה צפוי להיות נמוך למדי שכן בהליך הבחינה לנבחרת הוחלט לשים דגש רב על ההיבטים העסקיים.

פלמור היא אשת ציבור מן המעלה הראשונה שכיהנה כמנכ"לית תחת ארבעה שרי משפטים ממחנות פוליטיים שונים,. עם זאת היא לא הייתה מעורבת באופן ישיר בנעשה בתוך היחידות במשרד המשפטים ובמישור התקציבי, על אף שמדובר בתקציב לא מבוטל של 3 מיליארד שקל, הרי ש־2.7 מיליארד שקל מתוכו מוקצה לשכר. על אף שפלמור מחזיקה במומחיות משמעותית בעולם החנינות, וקידמה מספר רפורמות ארגוניות הרי שהמומחיות שלה לא כוללת ניסיון משמעותי בתחומי האנרגיה, או בקידום רפורמות רגולטוריות - סוגיות חשובות בחברת החשמל. בחוות הדעת ניתנו שתי דוגמאות למצבים שבהם יש צורך להביא מועמד ללא הליך תחרותי, במקרה בו יש ניסיון משמעותי בתחומי הפעילות של החברה הממשלתית, או בעל כישורים בולטים באופן מיוחד בתחומים הרלבנטיים לכהונתו בחברה. לא בטוח שיש נימוקים כאלו למינויה של פלמור.

בסביבת פלמור ואלהרר מעלים טיעון נגד: פלמור לא יכלה לגשת לנבחרת הדירקטורים מכיוון שהמאגר האחרון יצא לדרך ב־2017, עת שפלמור כיהנה כעובדת מדינה. אך טיעון זה בעייתי משלושה טעמים: לא בטוח כי הטיעון הזה מספיק כדי לעמוד בדרישת ה"נימוקים המיוחדים"; הטיעון לא מסביר למה לא ללכת להליך תחרותי ופומבי למשרה; לפי הטיעון יש להשתמש בניסיונה רק עד ל־2017, עת שנבחרת הדירקטורים יצאה לדרך.

מינויה ידרוש את בחינת רשות החברות – האם הוא בכלל עומד בקריטריונים שקבעה זילבר. אחרי בחינה משפטית זו, יובא מינויה לוועדת המינויים (בראשות השופטת גילאור) שיכריע רק בעצם מינויה, ולא בהליך המינוי. השר לשעבר אמסלם הגיב: "אני מתכוון לעתור לבג"ץ אם המינוי יאושר". 

משרת האנרגיה אלהרר נמסר: "פלמור היא אישה רבת הישגים ובעלת נסיון רב שנים בניהול, כשלה כפופים יותר מ־7,000 עובדים במשרד המשפטים וביניהם מנהלים בכירים. נסיונה העשיר בהובלת רפורמות, משאים ומתנים, עובדים וארגוני עובדים תואם את הצרכים הייחודיים של חברת החשמל כעת.  מינויה יתבצע במסגרת הליך "תואם נבחרת" המאפשר לה להתמודד לתפקיד הודות לעבודתה המשמעותית ורבת השנים בשירות הציבורי".