אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מ-2015 רמ"י שילמה לחקלאים שהחזירו את הקרקע פיצויים ב-2.4 מיליארד שקל צילום: אוראל כהן

בלעדי

מ-2015 רמ"י שילמה לחקלאים שהחזירו את הקרקע פיצויים ב-2.4 מיליארד שקל

זאת מתוך 3.3 מיליארד שקל שהתחייבה. רמ"י מבקשת להאריך את תוקף ההחלטה שפגה ביולי החולף, משום שהיא מקדמת שורה של תוכניות בנייה על קרקעות שמשמשות כיום מושבים וקיבוצים לחקלאות

05.09.2021, 16:57 | אמיתי גזית

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) התחייבה לשלם החל מ-2015 3.3 מיליארד שקל לחקלאים שהשיבו למדינה את הקרקע שאותה עיבדו. 2.4 מיליארד שקל מהסכום הזה כבר שולמו להם, היתרה תשולם כאשר יושלמו הליכי ההשבה. הקרקעות הושבו למדינה לאחר שייעודן שונה מחקלאות לבנייה למגורים והן משווקות לחברות הבנייה.  

קראו עוד בכלכליסט:

הנתונים האלה מופיעים בהצעת החלטה שתעלה ביום חמישי הקרוב בישיבה של מועצת מקרקעי ישראל. בהצעת ההחלטה רמ"י מבקשת להאריך את התוקף של החלטת מועצה מ-2015 שמסדירה את הליכי פדיון הקרקע והיא פגה ביולי השנה. זאת משום שהיא מקדמת שורה של תוכניות בנייה על קרקעות שמשמשות כיום מושבים וקיבוצים לחקלאות. 

קרקע חקלאית , צילום: אריק דורי קרקע חקלאית | צילום: אריק דורי קרקע חקלאית , צילום: אריק דורי

ההחלטה קובעת את גובה הפיצוי שלו זכאי החקלאי בתמורה להשקעות בקרקע לאחר שהשיב אותה למדינה. חלקה ששימשה למטעים מזכה בפיצוי הגבוה ביותר על פי מפתח של  30,800 שקל לדונם; דונם קרקע המעובד בגידולי שלחין מקנה פיצוי על פי מכפיל של 12,700 שקל לדונם; חלקה שבה גידולי בעל, כלומר שאינם מצריכים השקיה, מקנה זכאות לפיצוי בסך 6,000 שקל לדונם. 

ההחלטה החדשה תאריך את תוקף הכללים האלה עד סוף דצמבר 2026. בנוסף יש בה תיקון שנועד להקל על הליכי השבת הקרקע לפיו יתקבל פיצוי גם במקרה שאדמה אינה מעובדת. סוג הגידול וגובה הפיצוי ייקבעו בהתאם לסעיף בהסכם בין רמ"י לחקלאי, שבו כתוב מה מטרת החכירה, בלי לבחון אם בפועל החלקה מעובדת. זאת כדי להימנע ממחלוקות שמעכבות את השלמת ההליך.

להערכת רמ"י, עד שנת 2026 היקף פדיון הקרקע יהיה דומה להיקפי חמש השנים האחרונות, ולכן גם העלות, כ-3 מיליארד שקל, דומה.

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, יריב כץ ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל | יריב כץ ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, יריב כץ


לצד הפיצוי הכספי, שינוי ייעוד הקרקע והשבתה לידי המדינה מקנים לחקלאים תגמול נוסף – זכות לרכוש 20%-25% מהקרקע בפטור ממכרז. רוכש הקרקע יכול ליזום עליה תוכנית בנייה בהיקף של עד 300-200 דירות. מחיר המגרשים שמוקצים לחקלאים בפטור ממכרז ייקבע על בסיס מכרזים שנערכו במתחם. האפשרות הזו הובילה בשנים האחרונות לשיתופי פעולה בין מושבים לחברות בנייה, למשל פרויקט אאורה בבן שמן.

רמ"י תקדם בוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) כבר בחודשים הקרובים 23 תוכניות ששטחן חופף לשטח החקלאי שהוחכר ליישוב, ובסך הכל מדובר בפוטנציאל לבניית 81 אלף דירות - בין היתר כ־10,000 דירות בכפר שמריהו ורשפון; 5,000 דירות נמצאות ביקום; 5,000 דירות בקרקעות גת, זבדיאל ומנוחה, ו-8,000 דירות על אדמות המושב עוזה בחבל לכיש.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות