שיטת מיסוי הרכב חייבת להשתנות

על יבוא רוב סוגי כלי הרכב הפרטיים (מזדה 3, יונדאי i30 ואחרים) מוטל מס קנייה בשיעור של 83% מערך הטובין לצורכי מכס. זאת לעומת כלי רכב בעלי מנוע חשמלי או היברידי, שנהנים מהטבות מס. לכן, בהתאם לציון הירוק, ככל שהרכב מזהם פחות, ניתנת הפחתה גדולה יותר, ובהתאם למידת אביזרי הבטיחות שקיימים בו, ככל שקיימים יותר אביזרי בטיחות, ההפחתה גדולה יותר. 

עם זאת, רוב כלי הרכב הנוסעים בכבישים הם עדיין בעלי מנוע בנזין או דיזל, שעליהם מוטל כאמור המס המרבי בשיעור 83%, וממנו מבוצעות הפחתות. לדוגמה מזדה 3, כלי רכב בין הנפוצים בישראל, הוא בעל דרגת זיהום אוויר גבוהה יחסית של 11 מתוך 15, ולכן הוא מקבל הפחתה של כ-5,000 שקל בלבד לכלי רכב. 

כשמביאים בחשבון את העובדה כי על חלק מכלי הרכב מוטל גם מכס בשיעור של 7%, ועל כל כלי הרכב מוטל מע"מ בשיעור של 17% - שלא ניתן לקיזוז כשמדובר ביבוא אישי, הרי בסופו של דבר מדובר בנטל מס כבד העולה על 100% משווי הרכב, מס מהגבוהים בעולם. 

מכוניות בנמל אילת | צילום: יאיר שגיא

מיותר לציין כי כשמדובר במס כה גבוה עולה התמריץ, בעיקר בתחום יבוא אישי של רכב, לעורר ויכוחים על הערך ביבוא, שהרי כל העלאת ערך של שקל אחד טומנת בחובה כשקל נוסף לקופת המדינה. בשל כך מוגשות לבתי המשפט, חדשות לבקרים, תביעות הנוגעות לערך של רכב.

האם לא הגיעה השעה לחשוב מחדש על שינוי שיטת הטלת המס על כלי רכב?

לצורך ההשוואה, בתחום האלכוהול במשך שנים הוטל מס קנייה אחוזי, לרוב 75% מערך המשקה, בעת היבוא. מס אחוזי גבוה כזה עורר ויכוחים חוזרים ונשנים בין יבואנים לבין רשות המכס בעניין הערך שעליו יוטל המס.

בשנת 2013 נפל דבר. המדינה הכניסה רפורמה שבמסגרתה הוחלט להטיל מס קצוב לפי ריכוז הכוהל במוצר. החל מאותה עת וודקה בריכוז 40%, שהיא משקה עממי, חויבה במס קנייה זהה למשקאות יוקרה כמו קוניאק וויסקי, שגם בהם ריכוז אלכוהול דומה. מאז חלפו שמונה שנים, ועל פי פרסומים שונים, מדובר ברפורמה מאוד מוצלחת של רשות המסים, שהביאה להפחתת הצריכה של האלכוהול הזול.

גם בתחום הדלק מוטל מס בלו קצוב ולא אחוזי. 

האם לא הגיע הזמן לנסות מס קצוב גם בתחום הרכב?

ניתן לחשוב על שיטה שבה מוטל מס קצוב לפי דרגת זיהום האוויר - ככל שהרכב מזהם יותר, יוטל יותר מס קצוב (בסכום FIX). 

ניתן לנסות גם מס בסכום קצוב לכל רכב - ללא קשר למחירו. מס קצוב של X אלפי שקלים לרכב אחד. מס קצוב כזה למשל מוטל על מצברים, בסך של 80 שקל למצבר, ללא קשר למחיר או לתוצרת. 

ניתן לחשוב על מס לפי משקל הרכב - ככל שהמשקל גבוה יותר, יופחת המס. 

וכמו כן ניתן לחשוב על הטלת מס לפי המודל. ככל שהרכב חדש יותר, יופחת המס הקצוב. 

ניתן לחשוב גם על שיטה שתשלב בין השיטות המוצעות.

בשורה התחתונה מס אחוזי של 83%, מהגבוהים בעולם, לא השיג את מטרתו כי צריכת כלי הרכב אינה בירידה - נהפוך הוא. על אף חדירת כלי הרכב החשמליים וההיברידיים, גם השימוש בכלי רכב בעלי מנוע בנזין או דיזל אינו בירידה. ומעבר לכך, הוא מעורר ויכוחים חוזרים ונשנים בעניין ערך הרכב.

לכן אם יוטל מס קצוב לפי קנה מידה אובייקטיבי שאינו נתון לוויכוח, השיטה תהא פשוטה וקלה ליישום, והיא תשים קץ לוויכוחים החוזרים והנשנים בין יבואנים, בעיקר בתחום יבוא אישי, לבין רשות המכס בנושא ערך הרכב ביבוא אישי. 

אמנם שיטת מס קצוב על רכב אינה נהוגה בעולם, אלא מס אחוזי (נמוך הרבה יותר), אבל אולי הגיע הזמן שמדינת ישראל "תמציא את הגלגל".

ועל הדרך שיטת מס קצוב על רכב תבטל סוף-סוף את מס הקנייה בשיעור 83%, שאינו פרופורציונלי בשום קנה מידה, והוא מהגבוהים בעולם. 

עומר וגנר הוא עו"ד המתמחה במכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי, ומועסק במחלקת מיסוי עקיף במשרד רו"ח קסלמן וקסלמן, PWC ישראל