אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אי אפשר למצוא עובדים, אבל אף אחד לא יעסיק אותך בגיל 50 אילן מיטל | צילום עצמי

אי אפשר למצוא עובדים, אבל אף אחד לא יעסיק אותך בגיל 50

מענקיות ההייטק ועד חנויות ומסעדות, מעסיקים מדווחים על קושי בגיוס עובדים אבל באותו הזמן עובדים מיומנים בעלי ניסיון לא מתקבלים לעבודה מפאת גילם; "בגיל 45 שאלו אותי בראיון עבודה אם ארגיש בנוח לעבוד עם אנשים צעירים ממני. חשבתי שזו שאלה מוזרה. באופן אירוני, המראיין היה יותר מבוגר ממני"

07.09.2021, 12:00 | מעין מנלה

ג'פרי  פסיפיסי (55), מהנדס בקבוצת המובייל של חברת הסטארטאפ גלאסבוקס עבד שנים רבות בחברות גלובליות בארה"ב עד שב-2006 הגיע לישראל בעקבות האהבה והחליט לחפש עבודה. "בשנת 2005 מצאתי אהבה באינטרנט, התאהבתי באישה ישראלית שלימים הפכה אישתי. ביקרתי בישראל כדי לפגוש אותה והיא באה אלי לארה"ב עד שהגעתי שנה לאחר מכן לישראל והחלטתי לחפש עבודה", הוא מספר. 

קראו עוד בכלכליסט:

"הייתי במספר מקומות שדרשו שאעשה עליה בגלל ענייני תעודת הזהות ואשרה. במהלך ראיון באחד ממקומות העבודה הפוטנציאלים, המראיין שואל אותי לפתע באמצע הראיון האם אני ארגיש בנוח לעבוד עם אנשים צעירים ממני. חשבתי שזו שאלה מוזרה. בארה"ב לא היו שואלים שאלה כזאת – זה לא מקובל. עניתי שכל עוד אני עובד עם אנשים מקצועיים, גילם לא ממש מעניין. באופן אירוני המראיין היה מבוגר ממני". 

הוא עבד באותה החברה מספר שנים עד המשבר של 2008, עבד כספק חיצוני ובשלב מסויים עבר לנציגות של ענקית בינלאומית בישראל. "במהלך השנים שלחתי קורות חיים למספר חברות והיה לי מוזר שלא חוזרים אלי כי אני מהנדס בעלי ניסיון רב, עבדתי בחברות רב לאומיות ואני יודע שיש ביקוש לתחום שלי",הוא אומר. 

"היה איזה שלב שהבנתי שהגיל הכתוב על קורות החיים הוא מכשלה. אף אחד לא יגיד שום דבר באופן מפורש אבל היה לי ברור שזה קשור לזה". 

מענקיות ההייטק, דרך בתי המלון ועד לעסקים הקטנים, המסעדות והחנויות – מעסיקים היום מתקשים למצוא עובדים. סדרי העדיפויות השתנו, שנה וחצי של קורונה גרמו לאנשים רבים 'לחשב מסלול מחדש' ושוק העבודה היום הוא לחלוטין שוק של עובדים. אבל רק עד גיל מסויים. 

לעובדים מעל גיל 45 יותר קשה למצוא עבודה. למעשה, על פי מחקר עולמי שנערך על ידי ארגון Generation בחודשים מרץ עד מאי 2021 – 63% מהמובטלים בני 45 ומעלה לא הצליחו למצוא עבודה במשך יותר משנה. זאת לעומת 52% ממחפשי העבודה בגילאי 35-44 ורק 36% מאלה בגילאי 18 עד 34. 

כאשר הם שולחים קורות חיים או מגיעים לראיונות עבודה, עובדים מבוגרים לא מקבלים הזדמנות שווה. המחקר של Generation, אשר פורסם בלינקדאין ,מצא כי מנהלי גיוס נוטים פחות לדרג עובדים מקצועיים בני 45 ומעלה כמתאימים למשרה, בעלי הניסיון המתאים ביותר או המתאימים ביותר לתרבות הארגונית של החברה בהשוואה למועמדים בני 35 עד 44. למעשה, בכל הקטגוריות האלה המועמדים בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-34) נחשבו על ידי מנהלי הגיוס טובים יותר מאשר בני 45 פלוס – כולל בקטגוריית הניסיון. 

למה מנהלי גיוס לרוב לא חושבים שמועמדים בני 45 ומעלה יתאימו לארגון שלהם? הדאגה העיקרית שהם הביעו הייתה שעובדים מבוגרים לא יהיו מוכנים לנסות טכנולוגיות חדשות (38%). מנהלי גיוס רבים חששו שעובדים מבוגרים לא יוכלו ללמוד כישורים חדשים (27%) וכן שהם יתקשו לעבוד יחד עם דורות אחרים (21%). 

הגילנות קיימת בענפים רבים אבל היא בולטת ומדוברת במיוחד בהייטק אשר מצד אחד נתפס כענף צעיר ומצד שני משווע לעובדים וסובל ממחסור באנשים עם כישורים מתאימים. אמנם בעשרים השנים האחרונות נרשמה עלייה בממוצע הגילים בהייטק וכיום הגיל הממוצע בהייטק הוא 40.1 – גבוה מהממוצע במשק שעומד על 39.6, כך לפי דו"ח של רשות החדשנות שהתפרסם השנה. 

ב-2018, פנו אל פסיפיסי בלינקדאין מחברת גלאסבוקס ושאלו אותו אם הוא מעוניין להגיש מועמדות למספר תפקידים. "לאחר כמה חודשים חודשים יצרנו קשר ומייד התחלתי לעבוד שם. היום אני עובד בחברה שיש בה אנשים מקצועיים בכל הגילים, שיודעת להכיל כל סוג של אוכלוסיה, נחשף לטכנולוגיות מעניינות וחדשות אני מרגיש בסביבה טבעית, ללא קשר לגיל שלי. זה פשוט לא אישיו. אני לומד כל יום מחדש דברים חדשים ומביא איתי ניסיון רב שנים בתחום שלי, כך שגם לעובדים עם פחות נסיון יש הזדמנות ללמוד ממני. אני חושב ששוק ההיטק הישראלי מפספס בגדול את אנשים שעברו את גיל 45 , צברו ניסיון אדיר בחברות בינלאומיות, במיוחד בזמנים כאלה שהשוק מאוד מאוד תחרותי. בעיני זה טיפשי לפספס אנשים בגלל גיל", הוא אומר. 

"לפי הדוח של רשות החדשנות אנחנו רואים שהגיל הממוצע עלה וללא ספק העובדה שאנחנו נמצאים בשוק של עובדים היא זרז חיובי בהיבט של העסקת מבוגרים. יש יותר פתיחות מכיוון שהרבה יותר חברות מחפשות מקורות חדשים לעובדים ומבוגרים הם חלק מהעניין. עם כל זאת, ברור שיש קושי לשלב אנשים מבוגרים בתעשייה ובמיוחד ככל שהגיל עולה – 45 ו-65 זה לא אותו הדבר", אומר דורון אהרנסון, מנהל הפעילות של ג'ולט בישראל, שהפעילה תוכנית להסבת עובדים בני 45 ומעלה להייטק בשיתוף הג'וינט ומשרד העבודה והרווחה. 


דורון אהרנסון מנהל הפעילות של ג דורון אהרנסון מנהל הפעילות של ג'ולט בישראל | צילום: אסף רביבו דורון אהרנסון מנהל הפעילות של ג

גיל הכניסה הממוצע שמוערך של עובדים חדשים בהייטק נע בין 27 ל-31 לפי הדו"ח של רשות החדשנות, כך שלכל אותם עובדים שעושים הסבה אחרי שצברו ניסיון בתעשיות אחרות מצפה כניסה לא קלה לתחום. 

"פרמטר נוסף שמשפיע על נושא הגיל בהייטק הוא עד כמה המשרות הן טכנולוגיות או לא טכנולוגיות. ככל שהמשרה יותר טכנולוגית יש קושי יותר גדול להכניס אנשים שלא עסקו בכך קודם וצריכים ללמוד את זה מחדש. יש מתכנתים שהם מעל גיל 45 וזה בכלל לא עניין ואנחנו מכירים מנהלים ומתכנתים שלא נתקלו בבעיות. אבל אם יש צורך ללמוד דברים חדשים, בין אם זה רקע טכנולוגי או הסבה לטכנולוגיה אחרת – יהיה להם מאוד קשה בגילים האלה להשתלב", הוא אומר. 

עם זאת, בתפקידים הלא טכנולוגים, תפקידי המעטפת כמו שיווק, מכירות, אופרציה או HR בחלק מהפעמים דווקא הניסיון מהווה יתרון. "יש חברות שממש מחפשות אנשים שבאים עם טיפה יותר נסיון ויכולות לנהל מערכות יחסים ארוכות טווח עם לקוחות", אומר אהרנסון. 

הרבה פעמים בהייטק לא אוהבים לגייס אנשים שאין להם ניסיון ספציפי מחברות הייטק. כלומר, יכול להיות שהבעיה אינה גיל אלא פשוט שהניסיון שצברו אותם אנשים פשוט לא רלוונטי לתעשייה שבה הם מעוניינים להשתלב. "יש מחסום מאוד ברור בנושא הזה וחלק גדול ממה שאנחנו עושים בג'ולט זה לנסות להעביר את האנשים בדיוק את המשוכה הזאת. הרבה מזה קשור באיך האדם מציג את עצמו ואת הדברים שהוא עשה. יש אנשים שעשו דברים רלוונטיים לתפקיד אבל מציגים את זה בצורה לא רלוונטית", הוא אומר.

נושא נוסף שעובדים שמבוגרים נאלצים להתמודד איתו בתהליך הקבלה לעבודה הוא הניהול על ידי אנשים צעירים או פחות מנוסים מהם. ישנם מנהלים צעירים שחוששים שלא יידעו לנהל עובדים מבוגרים או שאותם עובדים לא יקבלו אותם כמנהלים בגלל גילם או ניסיונם. "זו לא גזירה משמים שמנהל הגיוס ייצא מהראיון ויחשוב 'אין לי איך לנהל את הבנאדם הזה'. הכל מאוד תלוי באיך מציגים את הדברים ואיך מגיעים לראיון", אומר אהרנסון. 

האנשים המבוגרים שמצליחים להתקבל לעבודה מגיעים לכך בדך כלל בגלל קשר אישי ברמה זו או אחרת עם המעסיק שמחפש, אומר זאב לשם, ממייסדי הארגון החברתי "Legacy" ,  המסייע לאנשים בגיל הפרישה להשתלב בתעסוקה, איש הנדסה ויזם סדרתי. "הסיבות שבגללן זה לא מצליח הן שבחלק מהמקצועות שמחפשים היום, למשל אנשי תוכנה, השפות והטכנולוגיות שמשתמשים בהן – גם אם אדם יכול לעשות את ההסבה לא לוקחים אותו לעבוד בטכנולוגיות החדשות", הוא אומר. 


אילן מיטל, Chief Data Officer, בחברת AU10TIX, צילום עצמי אילן מיטל, Chief Data Officer, בחברת AU10TIX | צילום עצמי אילן מיטל, Chief Data Officer, בחברת AU10TIX, צילום עצמי

לדבריו, יש קושי רב יותר לאנשים מבוגרים בני 60 פלוס. "זה נובע קודם כל מאיזושהי רתיעה, אולי לא מוצהרת, לקחת אדם מבוגר. אף אחד לא יגיד את זה בפומבי אבל יש כאן נטייה. עם זאת, לא תמיד העניין הוא גילנות. חלק מהעבודות המוצעות לא מתאימות לידע והנסיון שהאדם צבר. ברגע שחברות לוקחות אנשים מבוגרים עם ניסיון, למשל מהנדסי מערכות, או מנהלי פרוייקטים בהם יש ייתרון לנקודת המבט הרחבה יותר והניסיון הרב הם רואים את היתרונות על פני אנשים שעשו תפקיד דומה במקום דומה", הוא אומר. 

אילן מיטל,65,  Chief Data Officer, בחברת AU10TIX העוסקת באימות זהויות נמצא בחברה כבר עשור ולדבריו הגיל שלו מעולם לא היווה בעיה. "ראיתי כבר הכל בתעשייה: פעם לא רצו טייסים כי הם עושים יותר מידי מילואים, ואחר כך לא רצו נשים בגלל הילדים ועכשיו מבוגרים בגלל משכורות או השתלבות – בעיני זו שטות מוחלטת. מעסיק שמסתכל על מועמד ברמה הזאת הוא מעסיק טיפש. אני חושב שזה פיספוס אדיר. הגישה שעובד מבוגר הוא עובד בעייתי או לא משתלב  בעיני ארכאית. אין גם שום משמעות לשכר. הרי בהייטק אין מצב שלוקחים היום עובדים ומשלמים להם משכורות נמוכות. מה שמשנה זו תפוקה ותשומה. יש חברות גדולות שהבינו את זה. צריך גם לקחת בחשבון שלכל גיל יש בעיות משלו - גם לצעירים וגם למבוגרים. עובדים מבוגרים עובדים שעות ארוכות יותר כי הם כבר לא צריכים להוציא ילדים מהגן או מבית ספר. כל כולם בעבודה. 

אפליה על בסיס גיל זו גישה של שנות ה-90. אם לחברה עדיף מתכנת בן 25 מהודו מאשר בן 50 שיושב פה בישראל – היא קוראת לא נכון את המפה. מי שחושב ככה הוא בעצמו לא מתאים להייטק. מנהלות משאבי אנוש צריכות להתנער מהתפיסה הזאת, זה עושה נזק לארגונים", הוא אומר. 

הוא מספר כי לפני כמה עשרות שנים הוא הביא עובד בן 60 לאחת מהחברות הגדולות בישראל והתגובות היו לא טובות: "מנהלת משאבי האנוש הייתה מודאגת ולמרות ההתנגדות התעקשתי והוא הגיע. אחרי חודש היה תור לארוחות צהריים איתו כי הוא הביא איתו יכולות ניהוליות שלא היו לאף אחד מהעובדים הצעירים. היום אני עובד עם UBER ו-AIRBNB  יש שם הרבה צעירים לצד מבוגרים. מה שטוב לחברות הענקיות האלה טוב בוודאי גם לסטארטאפים ישראלים, אז הגיע הזמן להוציא את הדבר הזה מהשיח: יש בני אדם מוצלחים, חכמים ואנרגטיים – בכל גיל". 


תגיות