אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מסלול הדיור המוזל של אנשי הקבע בצה"ל צילום: אוראל כהן

בדיקת כלכליסט

מסלול הדיור המוזל של אנשי הקבע בצה"ל

מינהלת המגורים של צה"ל הקימה עד היום למעלה מ־6,000 יחידות דיור בהנחה של עשרות אחוזים. האם מוצדק לתת לאנשי קבע פטור ממכרז ברכישת קרקע מהמדינה?

09.09.2021, 11:01 | דרור מרמור

קשה להתחרות בגודל ההטבה שמעניקות "תוספות הרמטכ"ל" לפנסיות של אנשי צבא הקבע, אבל גם הטבות הנדל"ן שמהן נהנים אנשי הקבע שלנו בכלל לא מבוטלות וראויות לדיון ציבורי. 


קראו עוד בכלכליסט:


זאת, לא רק דרך מבצעי הרכישה המתוקשרים של "מועדון חבר" של אנשי הקבע וגימלאי צה"ל, שמסובסד רק בשוליים על ידי מערכת הביטחון ובעיקר נהנה מהכוח שבידי קבוצת החברים – המחוזרים דרך קבע על ידי יזמים ועל ידי מממנים שישמחו למכור להם דירות והלוואות, אלא בעיקר דרך מינהלת המגורים של צה"ל, שזוכה להטבות מפליגות פי כמה על חשבון תקציב הביטחון. 

זה עשרות שנים מקימה מינהלת המגורים, היושבת תחת אגף כוח אדם של צה"ל, שכונות לאנשי קבע בכל רחבי הארץ, כולל זו שבה גר שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ – שכונת נווה אפק, הכוללת 957 צמודי קרקע בראש העין. השכונה הגדולה ביותר שבה מתהדרת המינהלת היא ביישוב רעות (היום חלק מהעיר מודיעין), הכוללת 1,589 צמודי קרקע. בסך הכל, הקימה עד היום המינהלת למעלה מ־6,000 יחידות דיור עבור אנשי הקבע בכל רחבי הארץ.  

אינפו פרויקטים בולטים שהקימה,  אינפו פרויקטים בולטים שהקימה אינפו פרויקטים בולטים שהקימה,


אפשר להתווכח על ההצדקה התכנונית, החברתית ואפילו הביטחונית להקמת שכונות הומוגניות המיועדות כמעט אך ורק לאנשי צבא, אבל מעל כל אלה נשאלת השאלה האם אזרחי המדינה צריכים לסבסד את אותן יחידות דיור, ברובן המוחלט צמודי קרקע – מוצר שהופך נדיר במדינת ישראל הצפופה. 

לפי אתר צה"ל עצמו, "בשנה האחרונה נבנו עבור משרתי הקבע בצה"ל כ־300 יח"ד, אשר מחירן נמוך מהמחיר בשוק בכ־15%". בצה"ל מדגישים כי "מטרת מינהלת המגורים, האחראית לתהליך בניית הדירות הללו מההתחלה ועד הסוף, היא לייצר תמריצים רלבנטיים באמצעות הקמה ופיתוח של שכונות ייעודיות ברחבי הארץ למשרתי הקבע". הכותרת של המינהלת באתר צה"ל היא "מדגמים לכם דירה", עם הדגשה כי מדובר ב"בית חדש בהנחה לאנשי קבע". 

המינהלת פועלת למעשה כחברה המארגנת עמותות דיור ייעודיות – הגרסה הוותיקה של מה שלימים הפך לטרנד קבוצות הרכישה, דרך עמותות המעוניינות בעיקר לחסוך את התשלום הזורם לכיסו של היזם. אבל בעוד עמותות אזרחיות רגילות מתחרות כמובן כשוות בין שווים במכרזי הקרקע שמפרסמים לשוק החופשי, העמותות של הצבא נהנות מצ'ופר גדול במיוחד – פטור ממכרז על הקרקע שהן קונות מהמדינה. 

שכונת נווה אפק במזרח ראש העין, צילום:  אוראל כהן שכונת נווה אפק במזרח ראש העין | צילום: אוראל כהן שכונת נווה אפק במזרח ראש העין, צילום:  אוראל כהן


חוק היסטורי, שמשום מה שורד את תמורות הזמן, מקנה למשרד הביטחון את הזכות להעניק לאנשיו את קרקעות המדינה בהתאם לשומה שמוציא השמאי הממשלתי עבור רשות מקרקעי ישראל, תוך עקיפה ברורה של חוק חובת מכרזים וללא מכרז מסודר בין יזמים או עמותות אחרות החפצים בקרקע. לאורך השנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, ניתן לראות עד כמה השומות שמנפיקה המדינה שמרניות בהשוואה למחיר שמשלם השוק לכל קרקע – מה שמלמד כי פטור ממכרז מגלם הנחה של עשרות אחוזים על המחיר הסופי. רק לאחרונה נסגרו, למשל, מכרזים להקמת יותר מ־1,500 דירות בשדה דב בתל אביב תמורת 4.4 מיליארד שקל – פי 2 מההערכות שנקב השמאי הממשלתי על הקרקע. 

חשוב להדגיש כי הפרויקטים שמקימה מינהלת המגורים מיועדים למגורים בפועל של אנשי הצבא – עם תנאי לשירות במשך 5-3 שנים לפחות לאחר חתימת החוזה והצהרה של הרוכש כי יגור עם משפחתו במקום במשך 5 שנים. ממילא, אותם פרויקטים גם משמשים כלי לעידוד המעבר של אנשי צבא לאזורים שונים (למשל לדרום הארץ), בין השאר באמצעות תמריצים וסובסידיות נוספות מעבר לפטור ממכרז על הקרקע (חיילים שעוברים דרומה נהנים מסובסידיה של עוד עשרות אלפי שקלים לפחות). 

זאת, בניגוד לפרויקטים של מועדון חבר, שהפכו בשנים האחרונות למסלול פופולרי לרכישת דירות להשקעה על ידי אנשי הקבע – מגזר שגם חביב מאוד על הבנקים המממנים בשל הביטחון התעסוקתי שלו. רק לאחרונה פרסמה הכלכלנית הראשית של האוצר כי בניתוח מפורט של תמהיל המשקיעים ברבעון הראשון של השנה בולטים המועסקים בענפי המינהל המקומי, הציבורי, הביטחוני והמוסדות הלאומיים, אשר ריכזו יותר מרבע (25.9%) מסך הדירות שנרכשו להשקעה ברבעון הראשון – "שיעור הגבוה פי 2.5 ממשקל המועסקים בענפים אלו מסך המועסקים במשק". 

מדובר צה"ל נמסר לנו כי מטרתו של מועדון חבר היא "לדאוג לרווחת העמיתים ובני משפחותיהם". תקציב הארגון מושתת "ברובו", לדברי צה"ל, על הכנסות מפעילותו ומדמי החבר שמשלמים העמיתים. בנוסף, נמסר, "ממשרד הביטחון מועבר תקציב רווחה בהתאם לתקנות שירות המדינה ובדומה ליתר הגופים הציבוריים". אשר למינהלת המגורים, אומרים בצבא כי "פרויקטי המגורים מהווים כלי חשוב ומשמעותי לשימור משרתי קבע מצטיינים לשירות ארוך טווח, בדגש על מפקדים מהמערך הלוחם. משרת קבע אשר נמצא כמתאים להצטרף לפרויקט מגורים, נדרש לחתום על הארכת שירות קבע ל־3 עד 5 שנים".

במינהלת משרתים 5 אנשי קבע ו־8 חיילי חובה. בנוסף, למינהלת מוקצה תקציב שנתי העומד על מאות אלפי שקלים "לצורך הנעת הפרויקטים". זאת, מלבד אובדן ההכנסות כאמור מהעברת הקרקע בפטור ממכרז לאותם חיילים. לדברי דובר צה"ל, "אנשי הקבע משלמים את העלות המלאה על הבתים. היתרון הכלכלי בהצטרפות לפרויקטים נובע, בין היתר, מכך שהם נערכים במסגרת בנייה עצמאית על ידי קבוצות מאורגנות של משתכנים, בליווי המינהלת".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות