אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיטת הכיסא החם: ג'וב לינקלביץ' או יו"ר לסוכנות צילום: בשמת איבי, אלכס קולומויסקי

פרשנות

שיטת הכיסא החם: ג'וב לינקלביץ' או יו"ר לסוכנות

בקרב המתלהט על ראשות הסוכנות היהודית מבינות מפלגות הקואליציה שעליהן למצוא תפקיד הולם לשרה לשעבר עומר ינקלביץ'. כזה שירצה את מקורבה בני גנץ וימנע ממנו לחבור לבנימין נתניהו בהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית

09.09.2021, 08:01 | צבי זרחיה

1. הקרב לבחירת יו"ר הסוכנות היהודית עולה מדרגה: ל"כלכליסט" נודע כי ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד פנו בתחילת השבוע בשני מכתבים נפרדים שבהם שיבחו את פועלו של שר המודיעין אלעזר שטרן (יש עתיד) וביקשו לבחור בו למשרת יו"ר הסוכנות. 


קראו עוד בכלכליסט:


בנט כתב למייקל סגל, יו"ר חבר הנאמנים, כי "שטרן הוא עובד ציבור למופת במשך עשרות שנים, ובין הישגיו פעילות לחיזוק הקשר עם יהדות התפוצות". וש"בלי ספק ישרת  את העם היהודי כיו"ר הסוכנות". לפיד כתב לעשרת חברי הוועדה הבוחרת כי "שטרן הוא האדם הנכון לחיזוק הסולידריות היהודית, אחדות ואחווה אנושית בתקופה זו". 

הסוכנות היהודית עוסקת בעלייה לישראל, חינוך יהודי ציוני בקהילות העולם, וחיזוק הקהילה היהודית בישראל. תקציבה ל־2021 הוא 388 מיליון דולר (כ־1.3 מיליארד שקל). מרבית הכנסותיה מתקבלות מתרומות של יהודים וארגונים בחו"ל כמו גם מסיוע מממשלת ישראל וממענק אמריקאי. ב־2020 סייעה הסוכנות בעלייתם של 21,352 עולים לישראל, מהם 932 מאתיופיה. בנט ולפיד מטילים את כובד משקלם על בחירת יו"ר הסוכנות במקומו של יצחק הרצוג, שנבחר לנשיא המדינה, מאחר שפוליטית המשרה הזאת חשובה להם: במישור הבינלאומי יו"ר הסוכנות משמש כ"נשיא העם היהודי", ובעל קשרים עם קהילות, ארגונים וזרמים יהודיים בעולם. במישור הארצי לממשלה יש פרויקטים משותפים עם הסוכנות ועם המוסדות הציוניים שהם חלק ממנה, כמו קק"ל וקרן היסוד — וגם הם מהווים כר נרחב למינויים פוליטים של נציגי המפלגות ומקורבים. 

במשך שנים נהוג היה שהמועמד של ראש הממשלה נבחר ליו"ר הסוכנות — למעט בפעם האחרונה ביוני 2018, כאשר הרצוג נבחר לתפקיד בניגוד לעמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שברגע האחרון נזכר לקדם את שר האנרגיה יובל שטייניץ. במערכת הפוליטית טוענים שנתניהו היה מעוניין שהרצוג יזכה בתפקיד ועל כן לא התאמץ עבור שטייניץ (כפי שלא התאמץ לפני מספר חודשים להציב מול הרצוג מועמד בולט לנשיאות).

כך או כך: בנט ולפיד נלחמים למען בחירתו של אלעזר שטרן גם מסיבות אחרות: אי בחירתו  תסמן תבוסה פוליטית לממשלת השינוי וניצחון לנתניהו ולליכוד שבאופוזיציה. 



לבחירת שטרן לתפקיד יהיו השלכות גם על הממשלה: שכן אלי אבידר מונה לפני חודש לתפקיד השר לתכנון אסטרטגי במשרד ראש הממשלה עד שיחליף את שטרן כשר המודיעין, כשזה ייבחר לתפקיד יו"ר הסוכנות. אם שטרן יישאר בתפקידו באופוזיציה ובציבור תימתח ביקורת על הממשלה המנופחת ועל התפקיד המיותר והיקר של אבידר.

בנוסף לכך כיום כל התפקידים הבכירים במוסדות הציוניים מאוישים רק בידי אנשי ימין: יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית הוא יעקב חגואל, נציג הליכוד העולמי; יו"ר קק"ל הוא אברהם דובדבני, נציג תנועת המזרחי; ויו"ר קרן היסוד הוא סם גרונוורג שמונה על ידי נתניהו ומשמש גם כמנכ"ל הארגון. מה שמדאיג את בנט ולפיד זה שלימינה, יש עתיד ולמפלגות המרכז־שמאל שמאיישות את הממשלה הנוכחית — אין אף נושא משרה בראשות המוסדות הציוניים.

2.  ב־22 באוקטובר 2021 תיסגר רשימת המועמדים לתפקיד יו"ר הסוכנות וכעת יש ארבעה מועמדים בולטים: השר והח"כ אלעזר שטרן, אלוף לשעבר בצבא, ראש אכ"א וקצין חינוך ראשי בעבר, שהוביל את מהפכת הגיור בצבא, היה מעורב בפרוייקטים שקשורים ליהדות התפוצות וזוכה לתמיכה מהזרמים האורתודוקסיים, הרפורמיים, והקונסרבטיביים. מתנגדיו בליכוד טוענים ששטרן הוא לוחמני מדי. 

המועמד השני הוא דני דנון, שר המדע והטכנולוגיה בעבר מטעם הליכוד וכיום שגריר ישראל באו"ם, דנון הוא בן ברית של חגואל מפעילותם בליכוד העולמי. אך הליכוד כיום באופוזיציה וחלק מחברי הוועדה הבוחרת עשויים להתחשב ברצונם של בנט ולפיד. 

מועמדת בולטת נוספת היא השרה לשעבר עומר ינקלביץ' שנחשבת מקורבת ליו"ר כחול לבן בני גנץ, שלפי גורמים פוליטיים נלחם עבורה. 

באחרונה הודיעה גם אירנה נבזלין, יו"ר הדירקטוריון של מוזיאון "אנו" (בית התפוצות) ורעייתו של יו"ר הכנסת ושר הבריאות לשעבר יולי אדלשטיין על רצונה בתפקיד. המתנגדים למינוייה של נבזלין לתפקיד טוענים שהיריבות בין אביה, האוליגרך ליאוניד נבזלין, לבין נשיא רוסיה ולדמיר פוטין תרתיע תורמים יהודים בעולם שלא ירצו לריב עם פוטין. 

לא מן הנמנע שברגע האחרון יצוצו שמות נוספים בניסיון ליצור דיל. בין השמות שהוזכרו: מייקל אורן לשעבר השגריר של ישראל בארה"ב בתקופת נתניהו. 

למפלגות הקואליציה אין היום אף נושא משרה בראשות המוסדות הציוניים, וכישלון במינוי אלעזר שטרן ליו"ר הסוכנות ייתפס כתבוסה לממשלת השינוי

3.   במוסדות הציוניים קיימת מסורת ארוכת שנים שבמסגרתה מוקמת קואליציה מקיר לקיר שכוללת את כל המפלגות שיש להן מושבים במוסדות, והתפקידים בהם מחולקים בין כולם. לפיכך, כדי לבחור את יו"ר הסוכנות המפלגות מנסות לתפור "דילים" לחלוקת התפקידים שנותרו. הוועדה לבחירת יו"ר הסוכנות מורכבת מעשרה נציגים, והכללים קובעים שהיו"ר החדש זקוק לתמיכה של תשעה מבין עשרת החברים בוועדה — והמלצתה מקבלת ברוב המקרים את אישורו של חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. 

בראש הוועדה עומד כיום כאמור יעקב חגואל, איש הליכוד העולמי (שמשמש כיו"ר הסוכנות בפועל) ויחד איתו מכהנים חמישה נציגים של ההסתדרות הציונית העולמית, שלושה נציגים של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ושניים מקרן היסוד.

בין נציגי ההסתדרות הציונית בוועדה רחלי ברץ בריקס, שאף כי היא נציגת כחול לבן, היא נחשבת מקורבת לחגואל. ואם היא תתמוך בדנון הדבר יקשה על סיכוייו של שטרן לזכות בתפקיד. כך, העיניים נשואות אל יו"ר כחול לבן בני גנץ (למרות שלא ברורה השפעתו על נציגתו בוועדה).  

בליכוד הציעו עסקה שבה דנון ייבחר ליו"ר הסוכנות, ובתמורה ינקלביץ' תיבחר ליו"ר קרן היסוד.  אלא, שכהונת גרונוורג הוארכה בשנה, ועל כן המשרה תפוסה כעת. לחלופין הוצע שינקלביץ' תמונה כעת כמנכ"ל קרן היסוד. 

למהלכים הללו יש השפעה מרחיקת לכת: בליכוד רוצים לקרב את גנץ אל נתניהו כדי שבעתיד יהיה אפשר לגייס את תמיכת שמונת ח"כי כחול לבן בהצעת אי אימון קונסטרוקטיבית בממשלה הנוכחית — מה שיגרום למינויו של גנץ מיד כראש הממשלה שבה יכהן נתניהו כראש הממשלה החלופי, שבה ישבו מפלגות הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, והציונות הדתית. 

גנץ אמנם "לא שם", וספק אם יתן ידו למהלך. אבל הוא מפגין חמיצות: במקום שבנובמבר הקרוב ימונה לראש ממשלה (כפי שנכתב בהסכם שהופר עם נתניהו)  הוא מכהן תחת בנט עם שישה מנדטים, ובעוד שנתיים תחת לפיד, שאותו אינו מחבב, בלשון המעטה. בליכוד מעריכים שיקשה על גנץ לשבת בממשלה שבראשה עומד לפיד, ומקווים שיאחד איתם שורות. מסיבה זו, ינסו בימינה וביש עתיד להגיע להבנות עם גנץ, שיכללו את מינויו של שטרן לתפקיד בתמורה לג'וב הולם לינקלביץ'. 

בנט ולפיד יוכלו להציע לינקלביץ' ג'וב במוסדות הציוניים או משרה ממלכתית כמו שגרירה (על מכסת המינויים של שר החוץ לפיד), או יו"ר של חברה או רשות ממשלתית בישראל, והיד עוד נטויה. 

בהקשר זה ראוי להזכיר את איש תקווה חדשה דני דיין — לשעבר קונסול ישראל בניו יורק שמקובל על יהדות ארה"ב והוזכר כמועמד לתפקיד יו"ר הסוכנות. זה קיבל באחרונה את משרת יו"ר יד ושם בסיוע חבר מפלגתו שר הבינוי והשיכון, ירושלים ומורשת זאב אלקין. גורמים בקואליציה אומרים כי כמו שדאגו לדיין אפשר לדאוג לינקלביץ', כדי להרגיע את גנץ. לדבריהם, צ'ופר לגנץ בצורת ג'וב לינקלביץ' הוא לא פחות חשוב ליציבות הממשלה מאשר בחירת יו"ר הסוכנות. 

כזכור, לפני כמה שבועות, אישרה הממשלה בלחץ שר הביטחון גנץ את הגדלת שיעור  הפנסיה למשרתי הקבע בעלות של כ־1.1 מיליארד שקל בשנה וחרף התנגדות הדרג המקצועי באוצר. הסיבה: בנט ולפיד לא רוצים להרגיז את גנץ ולגרום לו לרוץ לזרועותיו של נתניהו. המאמץ לרצות את גנץ, עובר כך מתברר גם דרך בחירת יו"ר הסוכנות היהודית. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות