אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תקציב החינוך המיוחד זינק לחמישית מכלל תקציב החינוך צילום: קובי קואנקס

תקציב החינוך המיוחד זינק לחמישית מכלל תקציב החינוך

תקציב החינוך המיוחד גדל מ־7.5 מיליארד ב־2015 ל־13.2 מיליארד בשנת הלימודים הנוכחית והוא גדל בכל שנה ביותר ממיליארד שקל. הסיבה העיקרית: עלייה שנתית של 16% במספר האוטיסטים ושל 30% במספר התלמידים עם בעיות נפשיות

09.09.2021, 08:03 | שחר אילן

תקציב החינוך המיוחד עלה מ־7.5 מיליארד ב־2015 ל־13.2 מיליארד בשנת הלימודים הנוכחית. זו עלייה של 76% לעומת עלייה של 33% בלבד בתקציב החינוך, כלומר כפול. חלקו של תקציב החינוך המיוחד מתקציב החינוך גדל במקביל מ־15% ל־20%, כלומר חמישית מתקציב החינוך. הסיבה העיקרית לכך היא שמספר האוטיסטים עולה ב־16% לשנה ומספר התלמידים עם בעיות נפשיות עולה ב־30% בשנה. עד כמה מדובר בבעיה אסטרטגית אפשר ללמוד מכך שכבר השנה תקציב החינוך המיוחד גדל ביותר ממיליארד שקלים. מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך דודי מזרחי מעריך שתוך שבע שנים הוא יגדל בשני מיליארד לשנה.


קראו עוד בכלכליסט:


לפי מחקר שפורסם ב־2014 בכתב העת JAMA של האגודה הרפואית האמריקאית, עלות הטיפול באוטיסט עם מוגבלויות שכליות לאורך חייו, כולל אובדן תוצר, עומדת על 2.4 מיליון דולר בארצות הברית ו־2.2 בבריטניה.  במקרה של אוטיסט ללא ליקויים שכליים העלות עומדת בשתי המדינות על 1.4 מיליון דולר.

בהנחה שהעלויות בישראל דומות, זה אומר שהעלות למשק של הטיפול ואובדן התוצר של 30 אלף הילדים האוטיסטים במערכת החינוך תהיה לאורך ימי חייהם 182 מיליארד שקל. הם כמובן זכאים לכל שקל וכנראה ליותר, אבל רמת חוסר המודעות הלאומית לאתגר החדש ובמיוחד לצורך במניעה היא מחדל.



אחת השאלות שמרבים לשאול בתחום מדיניות החינוך היא למה העלייה בתקציב משרד החינוך אינה משפיעה כמעט על הישגי ישראל במבחנים הבינלאומיים. לפחות בתחום החינוך המיוחד מדובר בחלק מרכזי של התקציב שחשיבותו רבה והוא גדל במהירות, אבל אין לו שום השפעה על המבחנים האלה.

בישראל יש תת אבחון

החינוך המיוחד הוא חינוך לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. הוא ניתן במסגרות מיוחדות או במסגרת החינוך הרגיל. בחינוך הרגיל הוא נעשה בכיתות נפרדות או בשילוב בכיתות הרגילות. "אין אך ורע לגידול התקציבי הזה בשום סעיף אחר בתקציב החינוך. השנה התקציב של החינוך המיוחד גדל ביותר ממיליארד שקל. תוך שבע שנים לכל המאוחר הוא יגדל ביותר בשני מיליארד שקל", אמר מזרחי. לא מדובר רק בסעיף החינוך המיוחד בתקציב משרד החינוך אלא גם בתקציבים נוספים דוגמת הסעות. "זה משקף גידול דרמטי במספר התלמידים על הרצף האוטיסטי", הוסיף מזרחי.

"אוטיזם זו המגיפה של המאה ה־21", אמר עו"ד מיכאל זץ, מנהל אגף קידום זכויות וקשרי ממשל באלו"ט האגודה הלאומית לטיפול באוטיסטים. מספר התלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי במערכת החינוך גדל מ־14,100 ב־2017 ל־22,100 ב־2020 ולכ־30 אלף היום. זהו קצב של 16% בממוצע ויותר מהכפלה תוך חמש שנים בלבד. לדברי מזרחי, "העלייה היא בכל העולם המערבי אבל אצלנו היא מואצת יותר בגלל הגידול הדמוגרפי".


מימין: עו"ד מיכאל זץ ופרופ מימין: עו"ד מיכאל זץ ופרופ' אילן דינשטיין. מספר הילדים האוטיסטים זינק | צילום: דני מכליס מימין: עו"ד מיכאל זץ ופרופ


לדבריו, לפני 7־8 שנים אובחן בישראל ילד אחד מכל 150 כמי שנמצא על הרצף האוטיסטי והיום 1 מ־50. זה מקרב אותנו לנתון האמריקאי של 1 מ־40. על פי מחקר של קופת חולים מכבי, אחד מכל 48 בנים מאובחן עם אוטיזם, מול ילדה אחת מכל 222 בנות (בין 75% ל־80% מהאוטיסטים הם בנים). סביר שהיקף הבעיה בישראל דומה למצב בארה"ב וההבדל הוא בכמות האבחונים.

זץ מסביר שיש בישראל תת אבחון בחברות החרדית והבדואית שבהן משפחות מרובות ילדים רבות והכנסה נמוכה. כלומר סביר שהיקף הבעיה גדול בהרבה מהידוע. לדברי מנהל היחידה הפסיכיאטרית לילדים ולנוער במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע ד"ר גל מאירי, "אנחנו בתת אבחון בפריפריה יחסית למספרים בעולם ובמרכז הארץ. יש פערים". מנהל המרכז הלאומי לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן גוריון פרופ' אילן דינשטיין הוסיף: "כל משרד ממשלתי אומר מספר אחר על כמות האבחונים בארץ. האמת היא שאף אחד לא יודע".

דיכאונות, חרדות ובדידות

התעלומה הגדולה היא איזה חלק מהתופעה של התרחבות החינוך המיוחד נובע מיותר מודעות ואבחון ואיזה חלק הוא מגיפה של ילדים עם מוגבלויות. פרופ' עפרה מייזלס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך אומרת שהבעיה באבחון היא בין היתר תוצאת לחץ של ההורים. דינשטיין אומר שלפחות שני גורמי סיכון מובהקים לאוטיזם נובעים דווקא מהתקדמות הרפואה. אחד מהם הוא לידות של הורים בני יותר מ־40. השני הוא פגים שנולדים מוקדם במיוחד ושורדים.

לכאורה, העלייה הכללית במספר התלמידים הכללי בחינוך המיוחד אינה  גדולה. מספר התלמידים עמד בשנה שעברה על 284 אלף ועלה השנה ל־297 אלף, גידול של 4.5%. "לא המעטפת הכללית משמעותית אלא כשמפלחים לפי מוגבלויות", אומרת מנהל האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך רחלי אברמזון. 

כשמדובר באבחונים של ילדים עם הפרעות נפשיות חמורות, הגידול מהיר עוד יותר מאשר באוטיזם. מספר התלמידים בחינוך המיוחד המאובחנים עם הפרעות נפשיות גדל ב־117% בין השנים 2017 ל־2020 מ־5,200 ל־11,400. מדובר בגידול בקצב שנתי ממוצע של יותר מ־30%. בשנתיים האחרונות קצב הגידול הואט מפני שהרפורמה בחינוך המיוחד מאפשרת למשרד החינוך לסנן יותר.

לדברי מנהלת היחידה לפסיכיאטריה לילד ולמתבגר במרכז הרפואי הדסה בירושלים ד"ר אסנת גלילי, "יש מגמה מאוד ברורה של עלייה מאוד משמעותית בעשור האחרון בתחלואה נפשית בקטינים בתחומים של חרדה ודיכאון והפרעות התנהגות בכל העולם המערבי". היא מסבירה זאת בכך שגם בעולם המערבי יש משפחות רבות במצוקה, למשל משפחות מהגרים. לדבריה "אין מענה הולם במערכות של רווחה ובריאות הנפש. המענים חלקיים וקצרים". סיבה נוספת היא עלייה במודעות של הורים, מורים ורופאים לבעיות נפשיות. 

מאירי מסורוקה אומר ש"יש מחקרים שמגיעים מהעולם שמלמדים שבני נוער סובלים מניכור ובדידות מסכים וגם הקורונה גרמה ליותר דיכאונות וחרדות".

בטווח הארוך גם העלייה הכללית בתלמידי החינוך המיוחד הרבה יותר מהירה מאשר בחינוך הכללי. על פי נתוני משרד החינוך, מספר תלמידי החינוך המיוחד גדל מ־112 אלף ב־2003 ל־297 אלף השנה. מדובר בעלייה של 165%, קרוב לפי 4 מהעלייה במספר תלמידי בכלל מערכת החינוך שעמדה בתקופה זו על 46%. התוצאה: חלקם של תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים עלה בתקופה זו מ־6.5% ל־12%, כמעט פי 2.

עלות תלמיד - פי 3 עד פי 9

התקציב לתלמיד בחינוך היסודי עומד על 15 אלף שקל ובתיכון על 30 אלף. התקציב לתלמיד אוטיסט עומד על 130 אלף שקל לשנה, פי 4 עד 9. העלות השנתית של תלמיד במסגרת חינוך מיוחד נפרדת עומדת על כ־90 אלף שקל לשנה. העלות של תלמיד חינוך מיוחד המשולב בחינוך הרגיל נעה בין 30 אלף שקל לכ־100 אלף שקל לתלמיד עם מוגבלויות קשות. 

בין הסיבות לעלות הגבוהה של לימודים במסגרת החינוך המיוחד: מספר קטן של תלמידים בכיתה, מספר גדול של אנשי צוות לתלמיד, יום לימודים ארוך ולימודים בחופשות. זאת בנוסף לשירותים ייעודים דוגמת טיפולים פרא־רפואיים. בחינוך הרגיל יש 27 ילדים בכיתה בממוצע. בחינוך המיוחד יש בממוצע 5 תלמידים בכיתה.

העלייה במספר האוטיסטים ובתלמידי החינוך המיוחד כולו מקטינה את ההשתתפות בשוק העבודה וגם תגדיל משמעותית את צריכת הקצבאות. לדברי דינשטיין, "אחוזי האוטיסטים בקרב הילדים הרבה יותר גבוהים מאשר אצל המבוגרים. זה מעלה חשש לנטל כלכלי משמעותי על החברה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות